טילים לת"א, פשיטות בגליל - תוכנית נסראללה
מכת פתיחה עוצמתית על ת"א, פשיטות של יחידות מיוחדות בשטח ישראל והרג סיטוני של חיילים - זו האסטרטגיה שבנה מזכ"ל חיזבאללה, אחרי שלמד עברית. בצבא מזהירים: "לא נהיה סלקטיביים, נעבוד מהר ואגרסיבי". מה הבעיות שצה"ל טרם פתר? ישראל וחיזבאללה במסלול התנגשות, חלק שני
הגזרה הצפונית שקטה יחסית בשש השנים האחרונות, אבל בכל אותן שנים לא הפסיק חסן נסראללה לעקוב מקרוב מאוד אחר המתרחש בישראל. בחודש האחרון שוחחתי עם אדם שאפשר לומר עליו שהקדיש חלק ניכר מחייו הבוגרים לחיזבאללה. ליתר דיוק - ללימוד קפדני ולמעקב כמעט אינטימי אחר הארגון והנהגתו. לדבריו, לנסראללה קיים דחף עצום להכיר ולהבין את המערכת הפוליטית ואת הכוחות המניעים את החברה הישראלית. לשם כך למד לקרוא עברית ולפחות חלק ממה שמתפרסם בתקשורת הישראלית הוא צורך בשפת המקור.
מניתוח טקסטים של נאומים שנשא לאחרונה, אפשר להבין כי כתוצאה מלימוד זה גיבש נסראללה כמה תובנות לגבי העימות הבא עם ישראל: אחת מהן היא שמטחי רקטות וטילים על הפריפריה לא עושים רושם על הישראלים. רק פגיעה הרסנית בתל אביב וברחבי גוש דן, או פגיעה במתקן תשתיות מרכזי, תנחית מכה תודעתית ומורלית קשה על הציבור בישראל ובעולם, ותספק לו את תמונת הניצחון שהוא רוצה.
תובנה שנייה היא שהציבור הישראלי רגיש יותר לאבידות בקרב החיילים הלוחמים בחזית - "הילדים שלנו" - מאשר לאבידות בעורף. מכאן שאבידות כבדות בנפש בקרב הכוחות הלוחמים יפגעו בחוסן הפנימי ובמוכנות ללחימה של הציבור בישראל. בהקשר זה צריך לציין שנסראללה צופה שישראל תכניס חמש אוגדות ללבנון. תובנה נוספת, כתוצאה מהלקחים שהפיק בסיוע איראני, היא שיכולת ליירט ולהפיל מטוסים של חיל האוויר תיתן לו מטרייה שבחסותה יוכל להביא למקסימום את הפגיעה בעורף הישראלי ותעניק לו הישג תודעתי ניכר בקרב כל קהלי היעד שלו. גם הטבעת ספינה של חיל הים תספק לו הישג כזה.
על סמך תובנות אלה ואחרות בנה נסראללה את האסטרטגיה הבאה - כבר בתחילת המלחמה הבאה הוא ינחית מכה באמצעות הרקטות והטילים הכבדים והמדויקים ביותר שיש לו. הוא ישגר את אותם טילים ורקטות (חלקן, מדגם 600-M שקיבל מסוריה, מצוידות בהנחיית GPS) על ערי גוש דן, מתקני תשתית ואולי גם מטרות צבאיות, בקצב המהיר והעוצמתי ביותר שאנשיו מסוגלים לייצר. מכת הפתיחה הזו תימשך כמה שעות ואולי יותר, עד שחיל האוויר ייצר לעצמו חופש פעולה בשמי לבנון, באופן שיאפשר לו לפגוע בכל משגר שאותר מראש או שהתגלה תוך כדי ירי.
בנוסף לפגיעה בעורף התל-אביבי והתשתיתי, נסראללה מתכנן להסב אבידות סיטוניות בנפש לחיילי צה"ל שייכנסו ללבנון במטרה לשתק את ירי הרקטות קצרות הטווח מדרום המדינה. אנשיו יעשו זאת באמצעות אלפי טילי נ"ט חדישים, מטעני נפץ ומרגמות, שהוצבו במתחמי הכפרים במטרה להרוג ולפצוע מאות מחיילי הכוח המתמרן הישראלי. האבידות האלה, ביחד עם חוסר היכולת של צה"ל לשתק את מטחי הרקטות והטילים עד לרגע האחרון של המלחמה, עלולות להעניק לנסראללה ניצחון פיזי ותודעתי שלא היה כמותו. קל וחומר אם "על הדרך" יצליח חיזבאללה להפיל מטוסים או להטביע ספינה ישראלית.
היחידות המיוחדות פועלות לצד אסד
אולם לאסטרטגיה זו יש נדבך נוסף: נסראללה מתכנן לשלוח את "כוחות ההתערבות", היחידות המיוחדות של חיזבאללה, לפשיטות השתלטות והרג בתוך שטח ישראל - על יישובים ונתיבי תנועה הסמוכים או צמודים לגבול. לשיטתו יכריחו מבצעים אלה את ישראל לפצל את תשומת הלב שלה ואת כוחותיה, ויעכבו את התמרון של צה"ל לשיתוק הרקטות בתוך שטח לבנון. זאת כמובן בנוסף למכה התודעתית. בהקשר זה צריך להעיר שרבים מלוחמי אותו כוח התערבות של חיזבאללה נשלחו לאחרונה לסוריה והם לוחמים לצדם של כוחות אסד. כמה מהם כבר נהרגו או נפצעו בקרבות עם האופוזיציה הסורית, אבל היחידה ומפקדיה צברו תוך כדי כך ניסיון קרבי חשוב.
מתי יפעל חיזבאללה על פי האסטרטגיה הזו? סביר להניח שאם גורם כלשהו - ישראל, ארצות הברית או שילוב כוחות - יתקוף את מתקני הגרעין באיראן. גם אם טהרן תיתן לחיזבאללה הוראה לתקוף את ישראל כדי להסיח את דעת הקהל העולמית מהתגרענותה, נסראללה לא יוכל לעמוד מהצד. קריסתו הקרבה של המשטר בסוריה עושה את חיזבאללה לתלוי עוד יותר בחסדי האיראנים, והם לא יעזו לסרב לפקודה שתגיע מטהרן.
אפשרות אחרת היא שחיזבאללה ינחית על ישראל "מכת תלול מסלול" - שיגור רקטות וטילים - אם צה"ל יתקוף בצורה מסיבית בתוך שטח לבנון. עם זאת, ההסתברות שחיזבאללה יסבך את עצמו במלחמה בגלל מקרה מעין זה - למשל תקיפה של שיירת נשק מודרני (כמו תקיפת שיירת הנ"מ שיוחסה לישראל על פי מקורות זרים) או של נשק כימי ממשטר אסד - אינה גבוהה. סביר להניח שיגיב תגובה מוגבלת.
אווירי או קרקעי?
בצה"ל מכירים את האסטרטגיה של נסראללה ועוקבים בצורה יום-יומית והדוקה אחרי ההכנות לביצועה. במקביל נערך הצבא ומתאמן ללא הפסקה לטיפול באיום, אם וכאשר יתממש. "נצטרך לעבוד מהר ואגרסיבי ישר מההתחלה", אומר גורם ביטחוני בכיר מאוד בגזרה.
"צריך להגיד את זה לעצמנו ולעולם בצורה ברורה ומראש, שאיש לא יופתע. לבנון תירק עלינו אש, ישר מהרגע הראשון, ובעוצמה שלא הכרנו עד כה. ואנחנו נצטרך לשתק את האש הזו מהר ככל האפשר, בכל האמצעים והשיטות העומדים לרשותנו", אומר הגורם הביטחוני. "איפה שנוכל, נתחשב באוכלוסייה הלבנונית הלא לוחמת. אבל לא בכל מקום נוכל לעבוד בשיטות סלקטיביות. יהיה שם הרבה הרס והרבה נפגעים. התפישה שלנו היא שצריך להתאמץ לפרק את האיום בלי מלחמה, אבל כשעושים מלחמה צריך לעשות מה שצריך לעשות". דברים אלו הם איתות ברור המכוון הן ללבנונים והן לקהילה הבינלאומית.
אך מאחורי הקלעים של מערכת הביטחון לא הכול כה ברור ומסודר. קיים עדיין ויכוח עיקש בצמרת צה"ל בין אלו - בעיקר מחיל אוויר - הטוענים כי אפשר להכריע את חיזבאללה באמצעות הספקים גבוהים של אש מדויקת, לבין מי שמשוכנע כי בלי תמרון קרקעי זה לא יילך. מרבית האלופים, ובהם מפקדי השדה של יחידות היבשה - ממפקד זרוע היבשה, האלוף סמי תורג'מן, ומטה - תומכים בגישה השנייה, אף שגם הם יודעים כי כניסה קרקעית ללבנון עשויה להאריך את משך הלחימה ועלולה להיות כרוכה באבידות רבות יותר.
כיפת ברזל לא תספיק
"כניסה קרקעית הכרחית כדי להשיג הכרעה ברורה", אומר הגורם הביטחוני העוסק בנושא הלבנוני. באומרו "הכרעה" הוא מתכוון לתוצאות פיזיות בשטח - מאות לוחמי חיזבאללה הרוגים, תשתיות מבצעיות הרוסות (גם כאלו שחיזבאללה מיקם בבתי אזרחים), השתלטות על אזורי שיגור וכולי. סביר בהחלט להעריך שצה"ל יכול להשיג היום תוצאות אלה. ראשית, מפני שהפיק ויישם את לקחי הקלקולים בלחימה היבשתית במלחמת לבנון השנייה, ובכלל זאת הצטיידות במערכות הגנה מדגם "מעיל רוח", המותקנות על טנקי מרכבה סימן 4, שעושות אותם לפגיעים פחות לטילי הנ"ט.
שנית, מפני שצה"ל פיתח בשנתיים האחרונות שיטות ואמצעים לאיסוף ועיבוד מודיעין בזמן אמת, שלא היו לו בעבר. בנוסף לכך, לצה"ל יש היום מערכות פיקוד ושליטה ממוחשבות וניידות שבאמצעותן אפשר - בין היתר - להעביר לכוחות הנלחמים את המודיעין והמטרות שנצברו תוך כדי לחימה על היעדים שאליהם הם נעים. הבעיה היא שכנראה לא כל מפקדי השדה - מ"פים, מג"דים ומח"טים - באמת מיומנים בשימוש ביתרונות מהפכניים אלה, וצה"ל צריך לעשות משהו בנדון ומהר.
ישנן בעיות אחרות שבצה"ל מכירים בהן ונותנים עליהן את הדעת, כמו
העובדה שאש רקטות וטילים בעצימות גבוהה תונחת על שדות תעופה, על מחסני החירום של יחידות המילואים, על בתי משפחות לוחמי המילואים שיצטרכו לעזוב אותם כדי להתגייס, על הכבישים המוליכים אל החזית ועל שטחי הכינוס של יחידות המילואים סמוך לחזית. אין סיכוי שכיפת ברזל תיתן הגנה טובה לכל אלה ולמתקני התשתית מול כמות עצומה של כ-65 אלף רקטות וטילים.
בצה"ל פיתחו שיטות כדי לשמור על מה שמכונה "רציפות תפקודית", אבל שיטות אלה לא ימנעו אבידות והרס בעורף האזרחי והצבאי. "כמות הרקטות והטילים עלולה להפוך לאיכות הרסנית ביד חיזבאללה", אומר הגורם הביטחוני, "ואת זה צריך להבהיר לציבור בישראל כבר עכשיו. מלחמה זה לא תוכנית ריאליטי. יהיו בה הרוגים וגם כישלונות שלנו. אבל אנחנו נשיג את התכלית - נכריע במלחמה הזו באופן שינטרל פיזית את חיזבאללה, וירתיע אותו להרבה שנים".
לפנייה לכתב/ת 
