30 שנה לרצח אמיל גרינצוויג: "ישראל אחראית"
מפגינים שהשתתפו בהפגנה המקורית ובני משפחתו של פעיל "שלום עכשיו" קיימו עצרת לזכרו בנקודה שבה מת מרסיסי רימון יד. "אצלנו במשפחה חושבים פעמיים אם לצאת להפגנות כיוון שזה דבר מסוכן ומפחיד", סיפרה בתו
שלושים שנה לאחר ההפגנה שבמהלכה נרצח אמיל גרינצוויג, קיימה הבוקר (יום א') תנועת "שלום עכשיו" טקס זיכרון בירושלים. בני משפחה ופעילים הגיעו לרחבת בנק ישראל, מול משרד ראש הממשלה בבירה - הנקודה שבה התקיימה ההפגנה המקורית - וקראו להפסקת ההסתה ולשינוי בהתנהלות המדינה מול תופעות דומות.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
בוא לריו: ברזיל חוגגת קרנבל בצל אסון השריפה
עוצר יציאות: צפון אמריקה כוסתה שלג
"בשנה האחרונה של התואר הייתי נחושה להשיג מלגה. ראיתי מודעה על מלגה למשפחות נפגעי טרור, אך כשהלכתי למדור הסיוע, התברר לי כי במדינת ישראל הרצח של אבי לא נחשב כאירוע טרור", סיפרה ניבה, בתו של גרינצוויג שהייתה בת 4 בליל הרצח. "אצלנו במשפחה חושבים פעמיים אם לצאת להפגנות כיוון שזה דבר מסוכן ומפחיד. מדינת ישראל אחראית לרצח של אבי ועליה לפעול לתיקונו. אפשר למנוע רצח פוליטי וזו אחריותה של המדינה".
גרינצוויג נרצח ב-10 בפברואר 1983, ימים ספורים לאחר הגשת מסקנות ועדת כהן לגבי הטבח במחנות הפלטים סברה ושתילה במהלך מלחמת לבנון הראשונה. בתום הפגנה של "שלום עכשיו" מול משרד ראש הממשלה בירושלים, במסגרתה קראו המשתתפים ליישום מסקנות הוועדה, זרק יונה אברושמי רימון יד לעבר המפגינים. גרינצוויג נהרג, ומפגינים נוספים נפצעו, בהם שר האוצר יובל שטייניץ ויו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג.
דקות ספורות לפני האירוע, תועד גרינצוויג כשהוא משלב ידיים עם מפגינים נוספים בראש ההפגנה, תמונה ששוחזרה הבוקר בירושלים. "אני זוכר את האלימות והקללות. זה היה בלתי נסבל, אך איש לא חשב שזה יגיע לזריקת הרימון. הבלתי נתפס הפך לבלתי נמנע", שיחזר פרופסור יחיעם וייץ, ממשתתפי ההפגנה המקורית. "לא מדובר בפעולה בודדת. הבסיס
לכל פעולות הרצח הפוליטי היה מסע הסתה. מי שהתנגד למלחמת לבנון סומן כבוגד או מרעיל בארות".
יריב אופנהיימר, מזכ"ל "שלום עכשיו", הביע תקווה כי "הביקור של הנשיא אובמה יפיח רוח חיים במחנה השלום", ואילו יו"ר מרצ, זהבה גלאון, הדגישה כי "שום דבר לא השתנה. ההסתה נמשכת. הכנסת אחראית למסע משתלח נגד השמאל ונותנת לגיטימציה נגד משטרת המחשבות. לא פלא שיש פעולות תג מחיר נגד פעילים של שלום עכשיו".
אברושמי נעצר כשנה לאחר הרצח. הוא נידון למאסר עולם, אך מאוחר יותר עונשו נקצב ל-27 שנים. בינואר 2011 הוא שוחרר מהכלא.