הלמ"ס מעדכנת: ישראלים מוציאים יותר על דיור

• המרחק שבין הסופרמרקט ללמ"ס - טור דעה
• מאחורי הסקרים: מה באמת ידוע על מחירי הדיור?
• הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet 
  

מדד המחירים לצרכן, שמפורסם מדי חודש ומשקף את קצב ההתייקרויות במשק, בנוי על סל צריכה המחושב בהתאם לסקר הוצאות משקי בית שעורכת הלמ"ס מדי שנה בקרב 6,100 משפחות בישראל. על פי הסקר, נקבע משקלה של כל קבוצת מוצרים בכלל ההוצאות של משק בית, ובהתאם נקבע משקלה במדד המחירים לצרכן.

לקביעת משקלה של קבוצת מוצרים במדד המחירים חשיבות גדולה, שכן ככל שמשקלה של הוצאה כלשהי גדול יותר, כך משפיעה יותר התייקרות או הוזלה של אותו מוצר על המדד כולו, כלומר, על קצב האינפלציה במשק.

בשנתיים האחרונות נמתחה ביקורת רבה על כך שמשקלו של סעיף הדיור במדד אינו הולם את הנתח שתופסת ההוצאה על דיור בכלל ההוצאה החודשית של משפחה. בשל כך, טענו המבקרים, מדד המחירים הציג אינפלציה שנתית של פחות מ-3%, הנחשבת לאינפלציה בריאה וסבירה, למרות שמחירי הדירות זינקו בעשרות אחוזים ושחקו את הכנסתם של האזרחים.

יש לזכור, כי שיעור האינפלציה הכללי מהווה מרכיב חשוב בקבלת ההחלטות הכלכליות בישראל. בנק ישראל, למשל, מביא בחשבון את שיעור האינפלציה בבואו לשקול העלאה או הורדה של הריבית במשק. מבקרי השיטה טענו, בין היתר, כי לו משקלו של סעיף הדיור היה גדול יותר, היה מקבל בנק ישראל אינדיקציות לכך שקצב התייקרות בישראל של השנים האחרונות אינו בריא ונמנע מרמות ריבית נמוכות כל כך, שתמכו בהתייקרות הדיור.

עם זאת, יש להדגיש כי לבנק ישראל גם מדדים משלו לבחינת רמת הציפיות לאינפלציה וכי כאשר מורגשת התייקרות קיצונית במוצר אחד, כמו שאירע לדיור בשנים 2010-2011, בוחן הבנק את הענף באופן פרטני, ובמנותק ממדד המחירים הכללי, לפני בואו לקבל את החלטת הריבית.

הדיור הינו הסעיף הגדול ביותר בהוצאות החודשיות של משק בית ישראלי, ולכן הוא גם הסעיף בעל ההשפעה החזקה ביותר על מדד המחירים. אחריו מדורג סעיף התחבורה והתקשורת, שגם חלקו עלה כעת לרמה גבוהה יותר, בשל עליות מחירים בענפים הללו. החל מ-2013, גדל משקלו של סעיף התחבורה והתקשורת במדד מ-20.46% ל-20.62%.

סעיף משמעותי אחר שמשקלו ירד דווקא, הוא סעיף המזון. משקלה של ההוצאה על מזון כולל פירות וירקות ירד מ-16.88% ל-16.54%. זאת, בעיקר בשל ירידה במשקל ההוצאה על פירות וירקות.