ספר חדש: פיוס ה-12 הציל המוני יהודים בשואה
חוקר פרוטסטנטי בריטי טוען כי ממסמכים שלא נחשפו בעבר ומשיחות עם קורבנות וכמרים עולה כי בניגוד לסברה הרווחת, האפיפיור פיוס ה-12 פיקח על מבצע נרחב להסתרת אלפי יהודים במנזרים ולחלוקת מזון וניירות מזויפים
הסערה סביב דמותו של האפיפיור פיוס ה-12 ופועלו – או חוסר פעילותו – בזמן השואה ממשיכה. כעת טוען סופר בריטי כי ממסמכים של הוותיקן שהגיעו לידיו עולה כי האפיפיור, שנודע לשמצה כמי שלא עשה דבר למנוע את רצח העם היהודי, עסק למעשה בהצלת יהודים. כך דיווח אמש (שבת) ה"גרדיאן" הבריטי.
מעשיו של פיוס ה-12, שכיהן כאפיפיור בשנים 1939-1958, הכבידו על היחסים בין הכנסייה הקתולית לעם היהודי.
רבים מהיהודים טוענים כי הוא העלים עין לנוכח הזוועות שהתרחשו סביבו ולא עשה דבר. הוותיקן טוען מנגד כי הוא פעל מאחורי הקלעים מתוך חשש לגורלם של מאמיניו הקתולים.
גורדון תומס, בעצמו פרוטסטנטי, יפרסם בחודש הבא את ספרו "היהודים של האפיפיור: התוכנית הסודית של הוותיקן להצלת יהודים מהנאצים" ("The Pope's Jews: The Vatican's Secret Plan to Save Jews from the Nazis"). הוא טוען כי ניתנה לו גישה למסמכים של הוותיקן שלא נחשפו בעבר וכי הוא ראיין קורבנות, כמרים ובעלי תפקידים נוספים שבעבר שמרו על שתיקה בנושא.
לטענתו של תומס, מהחומרים האלה עולה כי פיוס ה-12 נתן את ברכתו להסתרת יהודים במנזרים ברחבי אירופה ופיקח על מבצע סודי של כמרים שסיכנו את חייהם להציל יהודים. למשל, תומס מתאר מאות יהודים באיטליה ואלפיים מיהודי הונגריה שקיבלו ניירות מזויפים המזהים אותם כקתולים. 4,000 יהודים הוסתרו במנזרים באיטליה ומשאבים הוקצו לאספקת מזון, ביגוד ותרופות עבור יהודים במחבוא.
שיעולים נגד גרמנים
הספר מביא גם את סיפורו של ויטוריו סצ'רדוטי, רופא יהודי צעיר שהועסק בבית חולים של הוותיקן בזמן המלחמה. בית החולים המציא מחלה קטלנית כדי למנוע מהגרמנים להיכנס למחלקה שבה עבד, ועשרות חולים מדומים שיתפו פעולה באמצעות השתעלות. תומס ראיין את אחייניתו של סצ'רדוטי, שכילדה הייתה בין המשתעלים.
כשנשאל מדוע לא פרסם הוותיקן את המידע הזה בעבר, או לפחות אפשר לחוקרים לעיין בו, השיב תומס: "הכנסייה חושבת בקנה מידה של מאות שנים. אז מה אם יש סכסוך של 50 שנה?"
ב-2010 טען האפיפיור בנדיקטוס ה-16 כי "האפיפיור פיוס ה-12 הציל בשואה יותר יהודים מכל אחד אחר". בנדיקטוס אמר בראיון לקראת צאת ספרו "אור העולם" כי הוותיקן ערך בדיקה פנימית של המסמכים המתעדים את כהונת פיוס, ולפיה אין תמיכה "לטענות השליליות" נגדו.
הוא הגן על ההחלטה לקדם אותו למעמד של קדוש והסביר כי פיוס הוא "צדיק גדול" שפעל בצורה נכונה לאור הנסיבות: "אם הוא היה מוחה באופן פומבי הגרמנים היו מפסיקים לכבד את הריבונות של הוותיקן במנזרים שבחלקם התחבאו יהודים".
שנה לאחר מכן שיבח שגריר ישראל בוותיקן את פיוס ה-12 אך נאלץ לחזור בו לנוכח הסערה שעורר. הוא אמר כי מנזרים וכנסיות פתחו את שעריהם להצלת יהודים בימים שלאחר חיסול הגטו ברומא באוקטובר 1943. "יש יסוד להאמין שהדבר קרה תחת פיקוחם של פקידי הוותיקן הבכירים ביותר, שהיו מודעים למתרחש. כך שתהיה זו טעות לומר שהכנסייה הקתולית, הוותיקן והאפיפיור עצמו התנגדו לפעולות להצלת היהודים. ההפך הוא הנכון". כשחזר בו הסביר כי עמדתו הייתה "לא בשלה מבחינה היסטורית".
לפנייה לכתב/ת 
