נגד אלימות. ומוסלמים
הרוב השפוי של אוהדי בית"ר נותר המום משריפת המשרדים בבית וגן וישמח לראות את אנשי לה-פמיליה מאחורי סורג ובריח, אך במקביל כיבד את קאדייב בשריקות בוז בכל פעם שנגע בכדור. יעל שחרור ראתה משחק לוהט ויצאה עם בחילה. צפו בכתבה
יספרו לכם שהרוב השפוי של אוהדי בית"ר ניצח אתמול, כי הם מחאו כפיים לגאידמק, עודדו את קורנפיין ושרקו בוז בכל פעם ש"הקומץ" קילל או מחה. אז יספרו.
עוד ב-ynet ספורט:
- בכורה לקדאייב בבית"ר, קאמבק גדול לי-ם מול סכנין
- הוועד האולימפי: הבחירות ליו"ר נדחו
- דבר כזה לא ראיתם: חזיז פגע בשחקן בגמר הגביע היווני
- מנצ'סטר יונייטד עשתה צעד ענק לאליפות
- ו-וינסנט אניימה הוא אלוף אפריקה החדש
האמת הכואבת היא, שהרוב השפוי אומנם נגד אלימות, המום משריפת המשרדים בבית וגן וישמח אם אנשי לה פמיליה יצפו במשחקי בית"ר ירושלים רק כשהם מאחורי סורג ובריח, אבל אותם אנשים עמדו במהלך ההפסקה כשקדאייב התחמם וזיכו אותו בשריקות בוז בכל פעם שנגע בכדור. שקית הקאה מישהו? אתם מבינים, לאוהדים ה"שפויים" יש הסבר חדש: "אנחנו נגד אלימות, אבל אסור שיהיה שחקן ערבי/מוסלמי בקבוצה". נהדר, הישר לתוכנית הלימודים של השנה הבאה.
כל המכובדים שהגיעו אתמול לטדי דיברו על חציית קו אדום ועל קו פרשת המים. חייבים להפסיק
אחד העיתונאים הזרים שהגיעו לסקר את "הגזענות הישראלית", שאל אותי: "זה נכון שיש לכם בעיה עם הערבים, כי בצבא מלמדים אתכם שהם האויב ושתילחמו בהם תמיד?" לא הייתה לי תשובה, בדיוק כמו לאותו בחור צעיר ששאלתי לפני המשחק מה ההבדל בין מה שהם עושים לצמד הצ'צ'ני, לכך שבצ'לסי היו מחליטים שלא לתת לבניון לשחק בשל היותו יהודי. הוא לא ידע לענות וגם אני לא.
בדקה ה־79 זה קרה, ג'יבריל קדאייב נכנס לשחק במצב של 1:2 לסכנין,
לקול מחיאות כפיים, שריקות בוז וקריאות "ביזיון" – הכל במקביל והכל ייכתב בספרי ההיסטוריה של הצהובים־שחורים על אפם וחמתם. בסביבתו של אחמד טיבי אפילו לחשו "הלוואי שיכבוש את השוויון, זה ישתיק אותם". תראו לאן הגענו.
השוויון הגיע בסופו של דבר מרגליו של סטיבן כהן והוציא מאוהדי בית"ר את כל מה שנשאר להם בבטן. זה לא היה נעים. לא ברור מי צפה אמש בטדי מלמעלה, אם זה אלוהים או אללה, מה שבטוח שאלוהי הצדק נראה שם בסיום.
לפנייה לכתב/ת 
