מחקר מוכיח: רק תרופות יעילות להפרעת קשב
"לו ידעתי איזו תעשיית שקרים משגשגת סביב ילדים עם הפרעות קשב, הייתי ישר נותנת לו ריטלין", כך אומרת אם ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" שניסתה על בנה טיפול אלטרנטיבי. ניתוח של עשרות מחקרים מגלה: רק טיפול רפואי מסייע
עד שהגיע לכיתה ד' עוד חשבו בני משפחתו של נ' שחוסר השקט שלו, הקופצנות, המעברים הפתאומיים והלא צפויים מדבר לדבר ומעיסוק לעיסוק מקורם בדמיון שלו לאביו.
"בעלי ידוע כאדם בעל עניין רב-תחומי. הוא מגוון מאוד ונמשך למדע ולאמנות באותה מידה," מתארת האם, רופאת משפחה. "לכן היה זה אך טבעי שאחשוב שנ' יצא בול כמו אבא שלו, וכיוון שהוא עדיין צעיר הוא לא יודע לווסת את הכישורים המנוגדים שיש בו ולכן הוא חסר שקט. כך בכל אופן חשבתי, ואת זה גם מכרתי לבני המשפחה המורחבת שלנו," היא מתארת.
עוד על הפרעות קשב וריכוז :
אבל כבר בשליש הראשון של כיתה ד' הבחינה המורה בהתנהגותו של ,'נ שעוררה חשד להפרעת קשב. "היא יעצה לנו לפנות איתו לאבחון, וכך עשינו," אומרת האם. תוצאת הבדיקה הייתה חד-משמעית: נ' אובחן כלוקה בהפרעת קשב, שהתבטאה אצלו בעיקר בקשיים בוויסות.
"כבר באותה פגישה, כשנאמר לנו מהי התסמונת, הוצע לנו לתת לו ריטלין. הרופא מנה את יתרונות התרופה והבטיח שבעזרתה הילד יירגע, יממש את כישוריו ויהפוך מילד תזזיתי לילד מאושר," אומרת האם. "אבל כאן העלילה מסתבכת, ודווקא בגללי.
"היה צפוי שאני, כרופאה, ישר ארשום לנ' מרשם לתרופה, אבל מי שדיברה מהגרון שלי הייתה אמא מוטרדת ולא רופאה. פחדתי שהילד שלי, כבר מגיל ,9 יהפוך לחולה כרוני שחי על תרופות קבועות. אל תחפשו היגיון. אין כאן."
"התחלנו מסע הזוי"
נאמנה להחלטה שלא לחשוף את בנה לטיפול תרופתי, התחילו ההורים לחפש אלטרנטיבות. "כאן התחיל מסע, שרק בדיעבד אני יכולה לכנות אותו הזוי לגמרי," היא מתארת. ההמלצה הראשונה שקיבלו הייתה להפנות את הילד לעיסוק בספורט מתיש שירגיע אותו, ולצורך כך לפנות למאמן ייעודי לטיפול בלוקים בתסמונת. "פגשנו את המאמן, שהתגאה באוזנינו שהוא 'מוציא את המיץ' לאותם ילדים ומרגיע אותם ל'קרשים'".
אחרי שני אימונים מפרכים כאלה נ' אמנם התעייף, אבל לא נרגע.
הניסיון הבא כלל שינוי בתפריט".מטפלת הוליסטית, נטורופתית בהכשרתה, טענה שבעקבות בנה - שלקה אף הוא באותה הפרעה - היא פיתחה נוסחה לתזונה מתקנת. התפריט כלל שורשים אפויים, אבוקדו, ירקות ירוקים בלבד, פירות חמצמצים כגון תפוח עץ, בשר מחזה עוף בלבד ורק פעמיים בשבוע, ביצים, טונה במים, סרדינים וזהו. מוצרי חלב, שוקולד וממתקים היו מחוץ לתחום. זה נשמע לי לא רציני, אבל לא היה לי מה להפסיד, אז הלכנו גם על זה."
אבל תסמיני ההפרעה רק החמירו. "עזבנו את זה והלכנו למכון פרטי המתמחה באבחון ובטיפול בהפרעת קשב. שם המליצו לנו על ביו־פידבק. לעומת הדיאטה זה כבר נשמע חצי מדעי, אז שיתפנו פעולה." אבל כעבור ארבעה מפגשים, הילד התלונן ש"זה מעצבן אותו," וביקש להפסיק את הטיפול.
"במקביל ההזמנות שלנו לבית הספר הפכו לשגרה, עד שהחלטנו לשים גבול. הבנו שאין טיפול חלופי אמיתי ולכן החלטנו לנסות ריטלין."
התמורה שהתחוללה בנ' הייתה מיידית. חוסר השקט שלו נרגע, והוא הצליח לממש את כישוריו הרבים והפך, לדברי אמו, לילד מחייך. "במבט לאחור, לו רק הייתי יודעת איזו תעשיית שקרים משגשגת סביב מצוקת ההורים לילדים עם הפרעות קשב, הייתי מראש מוותרת וישר נותנת לו ריטלין."
בעיה גופנית ולא נפשית
כ־10% מכלל הילדים בעולם המערבי סובלים מהפרעת קשב, אומרת ד"ר איריס מנור, מומחית לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מנהלת המרכז לקשב בגהה ומנהלת רפואית של מכון אניגמה.
הערנות לנושא, התפתחות המודעות בקרב אנשי חינוך, מטפלים והורים, החשיפה התקשורתית - כל אלה "הוציאו את התסמונת מהארון" והיא הפכה לנושא מדובר. אך ככל שעלה שיעור האבחונים, התפתח שוק משגשג, חסר בקרה ופיקוח, של "טיפולים" לבעיה. המפרסמים "מנגנים" בעיקר על החששות שיש להורים מהטיפול התרופתי.
"הקץ לתלות בתרופות," מכריזה מודעה שמציעה טיפול חלופי, בשיטת הנוירו־פידבק, שאמורה להפעיל את המוח. כירופרקטורית מציעה טיפול משולב הכולל "טיפול רגשי לחיזוק הדימוי העצמי" ואחריו טיפול כירופרקטי.
"צריך לזכור," אומרת ד"ר מנור, "שהפרעת קשב נחשבת לבעיה גופנית ולא נפשית והיא מוגדרת כהפרעה נוירו־גנטית מולדת, שמקורה במוח. אצל הלוקים בה אפשר לראות שינויים מובהקים במבנה המוח ובתפקודו."
לדבריה, לא אחת, בעיקר במצבים של היעדר אבחון או טיפול, מצטרפת להפרעה גם תחלואה נפשית, הכוללת דימוי עצמי נמוך, פער בין יכולת לביצוע, קושי בניהול מערכות חברתיות לרבות זוגיות, חוסר אונים, דיכאון, אובדנות .'וכו
אין טיפול אלטרנטיבי יעיל
בעשור האחרון בדקו חוקרי מוח ופסיכיאטרים לילדים את היעילות שיש לטיפולים אלטרנטיביים למיניהם על הפרעת הקשב. מסיכום של 54 מחקרים ועבודות עולה תוצאה חד־משמעית: אין טיפול אלטרנטיבי יעיל לתסמונת.
במאמר שפירסמה פרופ' אמילי סימונוף, פסיכיאטרית ילדים מהמרכז הרפואי קינג'ס קולג' בלונדון, מתואר חוסר התועלת שבטיפולים האלטרנטיביים השונים: "מכלל הממצאים שנחקרו במקומות שונים בעולם עולה שאין כל יעילות בטיפול נפשי, באימון מוחי, בנוירו־פידבק, בטיפול התנהגותי או בתחליפי מזון לטיפול בהפרעות קשב," היא מציינת.
המאמר, שזכה להדים חיוביים בקרב חוקרי ההפרעה, התפרסם במהדורה המקוונת של העיתון The American Journal of"."Psychiatry
מסיכום המחקרים השונים - ובעיקר המחקר האמריקאי, שהתקיים בשנים 1997־- 2007 נמצאה עלייה במספר הילדים המאובחנים בשיעור של 3%־6% בשנה.
חוקרים שונים, לרבות בישראל, בדקו את השפעתם של תוספי מזון מסוג אומגה 3 ואומגה 6 על התסמונת. "עלה בוודאות שיעילות השימוש באומגה מוגבל - וגם אז רק כטיפול נלווה, בדיוק כמו הנוירו־פידבק," אומרת ד"ר איריס מנור, שנטלה חלק במחקר.
לדבריה, בדומה לכל בעיה בריאותית שמקורה גופני, הטיפול המומלץ, המבוקר והמאושר הוא טיפול תרופתי בלבד. "בארץ רק הריטלין רשום ומאושר לשימוש בבעיה," היא אומרת.
"הטיפול בריטלין, בשילוב הדרכת הורים וטיפול התנהגותי, נחשבים לנוסחה היחידה המנצחת, שמזכה את הילד באיכות חיים גבוהה למדי ובעיקר ביכולת למצות את היכולות ואת הכישורים שלו, ולווסת את הרגשות הסוערים." אף טיפול אחר לא הוכח מדעית והוא אף עלול להיות מסוכן, כיוון שתופעות הלוואי שלו אינן ידועות עדיין וגם כי בזמן שהוא ניתן, הבעיה רק מחריפה.
לפנייה לכתב/ת 
