דיילות בסיכון לסרטן השד? אל על מסרבת לבדוק
חוקר שביקש לבדוק אם לשעות טיסה רבות יש השפעה על תחלואה בסרטן השד בקרב דיילות, נתקל בסירוב של אל על. הטענה: לא ניתן לאפשר גישה לנתונים בשל "פגיעה בפרטיות". האם חשש מתביעות צריך למנוע מחקר שיכול להועיל לכולנו? המומחים דנים ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות"
לפני כשלושה חודשים החליט פרופ' איתן פרידמן,מנהל היחידה לאונקולוגיה גנטית במרכז הרפואי שיבא ומי שנחשב לאחד ממובילי חקר הסרטן בארץ, לבדוק את שכיחות סרטן השד בקרב דיילות אוויר בישראל.
"מדובר באחד מתחומי המחקר החמים ביותר בקרב קהילת החוקרים הבינלאומית", אומר פרופ' פרידמן. "ממחקרים שנעשו עד כה לא עולה מסקנה חד־משמעית המאפשרת לקבוע אם מדובר במקצוע שעלול לסכן את העוסקים בו."
קראו עוד על סרטן השד :
בארצות הברית, אגב, מתקיים בשנה האחרונה מחקר מקיף, במימון של כמה מרכזי מחקר לאומיים, שבודק יותר מ-10,000 דיילות מחברות תעופה שונות.
פרופ' פרידמן, שביקש לשתף את ישראל במחקר הזה, פנה באופן טבעי לחברת התעופה הלאומית אל על. "לבקשתי, בפגישה איתם השתתפה ד"ר ליטל קינן־בוקר, רשמת הסרטן הלאומית במשרד הבריאות, ויחד הצגנו לנוכחים את חשיבות שיתוף הפעולה שלהם," הוא מציין. בדיון נכח גם קפטן יובל לוטן, האחראי על נזקי קרינה בחברה.
"הדיון התקיים ברוח טובה. ביקשתי את רשימת כל הדיילות שעבדו אי פעם בחברה מתוך כוונה לעשות הצלבה מדעית מול רישומי משרד הבריאות," מסביר פרופ' פרידמן. כוונתו הייתה לסנן - מתוך רשימת הדיילות שלקו בסרטן השד - גורמי תחלואה ידועים כמו היסטוריה משפחתית, גורמים גנטיים, גיל לידה, נשים שלא ילדו ועוד.
"אחרי סינון הנתונים הייתי עורך השוואה בין מספר הדיילות שלקו במחלה לבין האוכלוסייה המקבילה במקצועות אחרים. מהממצאים שהיו מתקבלים, אחרי כל המינונים והסינונים המתבקשים במחקר מדעי, קיוויתי לשפוך אור על הסוגיה המסקרנת והלא פתורה עדיין: האם דיילות אוויר נמצאות בסיכון מוגבר, חריג או בכלל לא, לפתח סרטן שד," הוא מסביר.
כולנו טסים יותר
את תוצאות המחקר התכוון פרופ' פרידמן ליישם, לדבריו, גם על כלל האוכלוסייה. "בעשור האחרון כולנו טסים הרבה יותר. גם מי שבעבר הלא רחוק הסתפקו בחופשות בארץ, ואפילו בני נוער, החלו בשנים האחרונות לטוס יותר לחופשות בחו"ל. מחקר כזה יכול לשפוך אור על סיכוני קרינה, ואם הם קיימים - למזער אותם לטובת כולנו. עם התובנה הזו הגעתי לפגישה באל על מלא תקווה, וברשותי אישור גורף של ועדת הלסינקי לחקור כל גוף מקצועי וכל אוכלוסיית עובדים שהיא בישראל."
למרות זאת, בקשתו של פרופ' פרידמן נדחתה על ידי אל על. "בחברה הסבירו לי שמקור הדחייה הוא על רקע משפטי, כיוון שעורכי הדין של החברה מבקשים לשמור על פרטיות המועסקים בה, כלומר שמירה על סודיותם הרפואית.
"אבל זה הרי קשקוש וכסת"ח," הוא אומר. "לדעתי זהו פחד מוסווה מתביעות עתידיות. כי על איזו שמירת סודיות רפואית בדיוק מדובר? איזה שימוש עושה חוקר עם הנתונים, מלבד לצורכי המחקר בשיתוף משרד הבריאות? אני לא יודע מה מקומם יותר, ההתנשאות שלהם או חוסר הרצון לבדק בית, שאולי מסכן בסופו של דבר את כולנו. מחקר רק יוכל להביא לשיפור."
"ההנהלות משתפות פעולה"
גם ד"ר חיים כהן, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה תעסוקתית בהסתדרות הרפואית, נדהם והתאכזב מהתנהלותה של חברת אל על: "למחקר בתחום הרפואה התעסוקתית יש תרומה כפולה: הן הבנה של גורמי תחלואה שונים המאפיינים סקטורים מקצועיים והן מניעתם בהמשך. ככל שהמחקר מתקדם וחושף יותר תחלואות מקצועיות, כך יותר גופים, מוסדות והנהלות מפעלים משתפים פעולה איתנו, החוקרים, ומסייעים בידנו.
"אני משוכנע שגם הם, כמונו, מבינים את הערך הציבורי שיש לתוצאות מחקרים כאלה ולכן הם אינם מסתתרים מאחורי הכותרת הסתמית 'שמירת סודיות רפואית', הוא אומר.
"תארו לעצמכם מה היה קורה ואיפה היינו נמצאים אילו היו מונעים מאיתנו גישה לנתונים הרפואיים של עובדים שנחשפים לאזבסט. במקרה כזה, עד היום היו גגות גני הילדים ובתי הספר מחופים בחומר המסוכן והמסרטן הזה. עובדים רבים היו ממשיכים לנשום את החומר, חולים ובחלקם אף היו מתים. אך כיוון ששיתוף הפעולה מצד המעסיקים בארץ ובעולם היה גורף, התאפשרה בדיקה מחקרית, ובעקבותיה אומצו המלצות לצמצם את השימוש באזבסט, וחיים ניצלו.
"כך קרה גם בקרב עובדים בתעשיית השיש. אחרי שנמצא ששיעור מושתלי הריאות מקרבם גבוה במיוחד, נעשתה פנייה להנהלות של חברות ושל מפעלים לייצור שיש, והן התירו את הגישה לשמותיהם של העובדים. מהבדיקה עלה ששאיפה של אבקת שיש אחרי ליטוש החומר מסרטנת וגורם להרס ריאתי. בעקבות הידע הושמו הגבלות זהירות, וחיי עובדים רבים ניצלו."
"המעביד נחשף לתביעות"
רפואה תעסוקתית לא בודקת רק מחלות סרטן. מתאר ד"ר כהן: "עלה חשד שבקרב עובדי משמרות, בעיקר נשים, חל שיבוש בשעון הביולוגי, מה שגורם לשורה של חוליים. קבוצת חוקרים בדקה את ההשפעה של עבודה במשמרות לילה על אחיות בתי חולים וגילתה שחלקן לקו בבעיות הורמונליות.
"לממצא הזה אי אפשר היה להגיע לו הנהלות בתי החולים היו חוסמות את הגישה לנתוני האחיות שנבדקו. ולכן אני פונה לכל מעסיק, לרבות אל על, שיחשוב על תרומתו לקידום המדע ולא יהסס לשתף פעולה עם מחקר שבסופו של דבר ימנע מחלות תעסוקתיות קטלניות".
ומה אומר החוק לגבי שמירת הפרטיות? "מידע הכולל רק את שמות העובדים, ללא כל פרט אחר עליהם, אינו יוצר כשלעצמו אפיון שיש בו פגיעה מובהקת בפרטיות," אומרת עו"ד ורד כהן, מומחית למשפט אזרחי ולדיני עבודה. "אין במידע זה כשלעצמו כדי לפגוע בסודיות רפואית. מנגד, יש עניין ציבורי רב לקדם את חקר הסרטן ולהצליב את המידע עם הנתונים המוחזקים במשרד הבריאות.
"כך שגם אם הייתה קיימת פגיעה בפרטיות, הרי על פי דין תשמש הגנה מפני פגיעה בפרטיות העובדה שבפגיעה היה עניין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות העניין.
"עם זאת, ברור כי אם המחקר יצביע על קשר בין העיסוק כדייל לבין הסיכוי ללקות בסרטן, יהא בכך כדי לחשוף את המעביד לגל עצום של תביעות, ודומה כי שם טמונה סיבת הסירוב לשתף פעולה עם מחקר חשוב זה."
תגובת אל על: "הנושא נבחן בכובד ראש ובגישה חיובית, אולם בשל שיקולים של שמירה על פרטיותם של עובדי אל על הוסבר לפרופ' פרידמן כי החברה אינה יכולה להיענות לבקשתו".
לפנייה לכתב/ת 
