אוטובוסים בשבת: מחכים לבג"ץ ולבית היהודי
מעקב ynet: עיריית תל אביב החליטה לפני שנה לבקש להפעיל תחבורה ציבורית בשבת ברחבי העיר, אלא שבמשרד התחבורה מכחישים כי קיבלו בקשה כזו, ואומרים כי אינם יכולים לאשר אותה. בעירייה מופתעים, אך תולים תקווה בנבחרי הכנסת החדשה
מעקב ynet: כיצד ענה משרד התחבורה לבקשת עיריית תל אביב להפעיל תחבורה ציבורית בשבת? בדיוק לפני שנה, בפברואר 2012, הוחלט במועצת עיריית תל אביב לפנות למשרד התחבורה, ולבקש רשמית אישור להפעיל תחבורה ציבורית בימי שבת. ומה עלה בגורל הבקשה, שעוררה ויכוח ציבורי?
במשרד התחבורה הפתיעו היום (ב'), ואמרו כי "עיריית תל אביב לא הגישה עד כה כל בקשה רשמית להפעלת אוטובוסים בשבת". ובכל מקרה, כך מבהירים שם, המשרד "כפוף לסטאטוס קוו שנקבע בממשלה לפני עשרות שנים". במילים אחרות: גם אם היה המשרד מקבל בקשה להפעיל אוטובוסים בשבת, היא הייתה נדחית לאלתר.
בעיריית תל אביב הופתעו לא פחות, ודחו בתוקף את טענת משרד התחבורה. בתגובה לפניית ynet הזכירו שם כי פנייה ראשונה הועברה למשרד כבר באפריל 2012, וכחודש לאחר מכן הועברה פנייה נוספת. "מאז שפנתה העירייה למשרד, לא התקבלה תשובתו", מבהירים שם. "יישום ההצעה יהווה שיפור משמעותי עבור תושבי העיר והבאים בשעריה, מבלי לפגוע בסטטוס-קוו".
גם בתנועת ישראל חופשית, המנסה לקדם הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, תקפו היום את משרד התחבורה. "המשרד מונע באופן אקטיבי את קידום התחבורה הציבורית בשבת", אומר מנכ"ל התנועה, מיקי גיצין. "זאת, למרות רצון הציבור, שהוכח בבחירות האחרונות. מדובר בימים של בניית קואליציה, ואנחנו מקווים שהדבר יבוא לידי ביטוי".
"התשובה של השר כץ פוליטית"
"שר התחבורה נתן תשובה לא רשמית באמצעות כלי התקשורת, ולפיה הוא לא מתכוון לשנות את הסטטוס-קוו", אומרת ל-ynet חברת מועצת העירייה לשעבר והח"כית החדשה תמר זנדברג, שיזמה את הפנייה למשרד התחבורה. "התשובה של השר פוליטית", היא מבהירה, "אבל אני תולה תקווה בשינוי המצב הפוליטי בעקבות הבחירות האחרונות לכנסת".
מה מקור התקווה שמביעה זנדברג? בכנסת ה-19 יתכן רוב לשינוי הסטטוס-קוו. 50 ח"כים נמנים עם מפלגות שהביעו תמיכה בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת במתכונת מצומצמת - יש עתיד, העבודה, מרצ, התנועה וחד"ש. 8 חברי המפלגות הערביות רע"מ-תע"ל ובל"ד אינם צפויים להתנגד להצעה, ו-11 חברי מפלגת הבית היהודי עשויים להפתיע ולהשלים את הרוב הדרוש.
בבית היהודי הביעו בעבר נכונות לבחון שינויים בסטטוס-קוו ברוח אמנת "מידן-גביזון", לפיה יוסכם על סגירת בתי מסחר בשבת בתמורה להפעלת תחבורה ציבורית במתכונת מצומצמת. בעניין זה ראוי להזכיר דברים שכתב המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, מישאל חשין: "מה לנו שנדבר בסטטוס-קוו? נדבר באמנה, אמנה הנכרתת ביושר ובתום-לב. באמנה כל צד נותן וכל צד מקבל".
אם לא יחול שינוי בזירה הפוליטית, אומרת זנדברג כי במפלגתה ממתינים לקיום דיון בבג"ץ בעניין עתירה שהגישו, ובה התבקש בית המשפט להורות למשרד התחבורה לאפשר הפעלת תחבורה ציבורית בשבת. "משרד התחבורה כבר קיבל מבית המשפט כמה דחיות להגשת תגובתו", היא מסבירה, "אבל עכשיו אנחנו מחכים לדיון". יש לציין כי פרקליטות המדינה, המייצגת את המשרד בעתירה, ביקשה לדחותה על הסף.
"השינויים החלים בחברה הישראלית"
בעתירה שהגישה מפלגת מרצ בחודש אפריל 2012, ואליה צורפה במועד מאוחר יותר עתירה דומה של עיריית הרצליה, מפורטים כמה נימוקים מהותיים התומכים בהפעלת תחבורה ציבורית בתל אביב ביום המנוחה השבועי:
- לכ-40% מתושבי תל אביב אין מכונית פרטית, ובסופי שבוע הם למעשה "כלואים" בסביבת מגוריהם
- בעיר מתגוררים תושבים מוגבלי נגישות וניידות, והם נזקקים לתחבורה בכל ימות השבוע
- כ-35,000 תושבים לא יהודים מתגוררים בתל אביב, ויום השבת אינו בהכרח יום המנוחה שלהם
- אי אפשר לעודד שימוש בתחבורה ציבורית, כאשר בכל סוף שבוע היא מושבתת ליותר מ-24 שעות
את עמדת המתנגדים להפעלת תחבורה ציבורית בשבת, מבטאים רבים מנבחרי הציבור החרדי והדתי. בשיחה עם ynet, הסביר בעבר ח"כ משה גפני את הסיבות להתנגדותו להצעה השנויה במחלוקת:
- השבת היא אחד מעיקרי היהדות, ואין להתיר פגיעה במהותה ואופייה הייחודיים
- הפעלת התחבורה הציבורית ביום המנוחה תפגע בזכויות עובדים, שיידרשו לעבוד בימי שבת
- הדרישה לעבוד בשבת תיצור אפליה, שכן עובדים דתיים ומסורתיים לא יועסקו לחברות תחבורה ציבורית
- הציבור אינו תומך בשינוי הסטטוס-קוו, ומאחורי ההצעות לשנותו עומדת אג'נדה פוליטית בלבד
על הצורך לאזן בין שיקולים מנוגדים בענייני דת ומדינה, כתב בעבר נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרון ברק: "האיזון הראוי בין אינטרסים המבטאים את 'יהדותה' של המדינה לבין ההגנה על חירויות הפרט, משתנה מעניין לעניין ומתקופה לתקופה, (ו)הוא מבטא את השינויים החלים בחברה הישראלית".
האם כעת הגיעה עת השינוי בסטטוס-קוו? הכנסת החדשה ובג"ץ יידרשו לתת לכך מענה כבר בחודשים הקרובים.