שבץ מוחי בגיל 25; "לא חשבתי שזה יכול לקרות"
שבץ מוחי נתפס כנחלתם של מבוגרים בלבד, אך הוא עלול לתקוף בפתאומיות גם צעירים ולגרום לאובדן יכולות הדיבור וההליכה. לימור שלום וסיוון ואנונו, שחוו שבץ מוחי לפני גיל 30, מספרות בכאב על ההתמודדות, על השיקום ועל החיים ביום שאחרי
נימול באצבעות, ריצודים בעיניים, כאבי ראש , הירדמות של צד אחד בפנים: בגיל 29 סבלה לימור שלום, היום בת 42 מרמת גן, מ"תופעות מוזרות", כדבריה. "היו פעמים שבהן אפילו יצאתי עם חברים לבלות, ויום למחרת לא יכולתי לזכור בשום אופן איפה היינו", היא מספרת בראיון ל-ynet.
נוירולוג שאליו הופנתה שלום קבע כי מדובר בתופעות הקשורות במיגרנה. באותו השבוע הגיעה שלום לביקור בבית אמה, סיפרה לה על האבחנה של הרופא וחזרה לישון עם בן הזוג שלה דאז בביתו. כשהתעוררה בבוקר, גילתה כי חצי גוף שלה משותק.
"לא הצלחתי לדבר", היא אומרת. "פינו אותי לבית החולים ואבחנת הרופאים הייתה שיש המטומה בהמיספריה השמאלית". בגילה הצעיר עברה שלום אירוע מוחי, וכפי הנראה כל התופעות שסבלה מהן עד אותו רגע גורלי היו אירועים מוחיים קטנים וחולפים, כהגדרה הרפואית.
קראו עוד על שבץ מוחי :
בן הזוג והחברים נטשו
שלום אושפזה במחלקה הנוירולוגית בבית החולים תל השומר, שם הבינה את היקף הפגיעה שהיסב לה האירוע. "לא הצלחתי לספור, לא יכולתי לשלוט בסוגרים והייתי תלויה בחיתולים", היא מספרת. "מאישה מבוגרת הפכתי לילדה קטנה, גם מנטלית. כבר לא הייתי מי שאני".
-חשבת שאירוע מוחי יכול לקרות לצעירה בגילך?
" לא חשבתי בכיוון הזה בכלל של אירוע מוחי. זה לא עבר לי בראש אפילו כאפשרות".
שלום החלה בהליך שיקום בבית החולים, שכלל פעילויות מסוגים שונים: עבודה עם קלינאי תקשורת, שחייה, ריפוי בעיסוק ועוד. כל רצונה היה לחזור לעבודתה הקודמת בתחום השיווק - ולחיים שהכירה. "בהדרגה יכולות הדיבור שלי השתקמו", היא מספרת. "אכן חזרתי לעבודה אבל לא הצלחתי לתפקד ב-100% ופוטרתי אחרי זמן מה".
גם מבחינה אישית הסביבה לא האירה פנים לשלום. "בן זוגי נטש אותי בזמן השיקום", היא מספרת, "והחברים הלכו והתאדו. הייתי אדם אחר, ולהרבה אנשים היה קשה להתמודד עם זה. שנתיים אחרי האירוע הפכתי לאם חד-הורית וזה משרה מלאה בפני עצמה, כך שגם מבחינת שגרת החיים הדברים פחות התאימו להם כנראה".
לאחר האירוע התניידה שלום בכיסא גלגלים, והודות לשיקום הצליחה להתהלך שוב. כיום היא נעזרת במכשיר המיוצר על ידי חברת "ביונס", המאפשר לה להרים את הרגל ולא לצלוע. "הצליעה שלי קטנה וגם יד ימין לא פעילה כמו יד שמאל", היא מספרת, "אבל בסך הכל אני הולכת כרגיל". מערכת הנעת הרגל היא פיתוח ישראלי המיועד לסובלים מפגיעת ראש ופגיעה חלקית בעמוד השדרה, מטרשת נפוצה ועוד. באמצעות גירוי חשמלי קל של העצב ברגל, שנעשה בעזרת מחשב זעיר המורכב על הרגל, משתפרת איכות ההליכה ומהירותה, פוחתת משמעותית הסכנה מנפילה והרגל לומדת ללכת טוב יותר גם בלעדי המערכת.
המכשיר שלה נמצא בתוך הנעל ומתחת למכנסיים, ועיקרו חיישן המזהה את שלב ההליכה שבו נמצאת הרגל ומעביר אות אלחוטי אל מערכת ממוחשבת זעירה המשחררת גירוי חשמלי אל העצבים והשרירים המניעים את כף הרגל. הגירוי החשמלי מחליף את האות העצבי שאמור היה להגיע מהמוח.
שלום עסוקה היום בשיקום מקצועי בבית לווינשטיין, שם היא עוברת סדנאות ואבחונים אשר נועדו להשיב אותה למעגל העבודה. "עברתי למעשה שוב את גיל ההתבגרות, והיום בגיל 40 פלוס, כשאני אמא חד-הורית, אני מחפשת את התפקיד המתאים לי", היא אומרת.
אירועים קשים יותר אצל צעירים
כ-15 אלף איש בישראל לוקים מדי שנה בשבץ מוחי, ומדובר בגורם התמותה השלישי שבשלו נפטרים כ-3,000 איש מדי שנה. האירוע תוקף פתאום, בדרך כלל לא סימנים מקדימים, ומוביל לשיתוק קבוע בחצי גוף. כמחצית מהחווים אירוע מוחי יסבלו מפגיעה ביכולות המוטוריות שלהם, ובכלל זה גם פגיעה ביכולת הדיבור.
כשמדובר באירוע מוחי מוגדרים "צעירים" כבני 45 ומטה, אך אין סטטיסטיקה ידועה על שיעור הלוקים בשבץ כזה בגילים אלו.
"אצל מבוגרים תופסים אירוע מוחי כביכול כדבר טבעי יותר", מסביר ד"ר יולי טרגר, מומחה לשיקום וסגן מנהל בית החולים בית לווינשטיין, "בעיקר אצל אנשים שסובלים שנים רבות ממחלות רקע כמו סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב ועישון. אצל צעירים ברוב המקרים אין מחלות כאלה, וצריך לבדוק את הרקע המשפחתי הגנטי, הפרעות בזרימת הדם והפרעות במבנה של מערכת כלי הדם בתוך המוח.
"יש כמובן גם מקרים שבהם קיימת בכל זאת מחלת רקע שלא זוהתה עד כה בשל חוסר סימנים או פשוט כיוון שלא שמו לב ובדקו את העניין".
למזלם של צעירים הלוקים בשבץ מוחי, המוח שלהם גמיש יותר וטרם החל בתהליך הדלדול הטבעי של תאים, אך לרוע מזלם - האירוע שבו הם לוקים יהיה בדרך כלל דרמטי וחמור יותר.
"במערכת כלי דם מבוגרת יש אמנם סבירות גבוהה יותר לאירוע מוחי", מסביר ד"ר טרגר, "אך גם סבירות גבוהה יותר שיהיה מדובר באירוע קטן. כיוון שכלי הדם אצל מבוגרים פחות אלסטיים, קריש דם יכול לסתום אותם ולגרום לאירועים גם בכלי דם קטנים ואז השלכות האירוע קלות יותר.
"אצל צעירים, הגמישות של מערכת כלי הדם טובה עדיין והם במצב טוב, לכן אם כבר קורה אירוע - מדובר באירוע דימומי קשה או איסכמי קשה. עוצמת האירוע עולה ויש פחות סבירות שמדובר רק באירוע קטן".
-האם קל יותר לשקם אדם צעיר?
"תהליך השיקום משתנה מאדם לאדם, וכל חולה שעבר אירוע מוחי, צעיר או מבוגר, יש מקום לשקם אותו ולהשקיע בהחזרתו לתפקוד סביר".
-איך צעירים יכולים לדעת אם הם בסיכון לאירוע מוחי?
"המידע הרלוונטי בגיל צעיר הוא סיפור משפחתי של קרובים מדרגה ראשונה שעברו אירוע כזה, ואז הסיכון עולה. לאנשים כאלה כדאי להיבדק לעתים קרובות יותר, בדרך כלל בדיקות שגרתיות כמו רמות הסוכר בדם, לחץ דם ולעתים גם אקו לב. רופאי המשפחה יודעים לאילו בדיקות יש להפנות.
"מרכיב המניעה בנושא זה חשוב אצל מבוגרים וצעירים כאחד, אבל כשמתחילים בגיל צעיר קל יותר לשנות הרגלים, לבצע פעילות גופנית, להקפיד על תזונה נכונה ולהפסיק לעשן. זה נשמע בסיסי מאוד כביכול, אבל כל אלה גורמים שמפחיתים מאוד את הסיכון בכל הגילאים".
"חולמת רק על בריאות"
סיוון ואנונו, בת 30 מאשדוד, סבלה גם היא מכאבי ראש ממוקדים במשך שבועיים וחצי לפני שהבינה כי מדובר באירוע מוחי. לפני כחמש שנים, בהיותה בת 25 בלבד, הלכה עם אמה לקניון ושם השתנו חייה.
"הפסקתי לדבר וכל צד ימין שלי שותק", היא מספרת. "לא ידעתי מה קורה איתי, לא היו שום כאבים מיוחדים מלבד שיתוק ברגל וביד ימין - פשוט בכיתי נורא".
ואנונו פונתה באמבולנס לבית החולים קפלן, שם לא הצליחה לשוב ולדבר במשך חודש. היום היא מסוגלת לומר שלא הייתה מודעת לאפשרות שאירוע מוחי יתקוף צעירים בגילה. "לא חשבתי שאירוע מוחי יכול לקרות לי", היא אומרת, "אבל בסך הכל זה יכול לקרות גם לתינוק שרק נולד".
בתהליך השיקום, שארך שבעה חודשים, החזירה לה ואנונו את יכולות ההליכה והדיבור, ומשם היא חזרה לבית ההורים. בעת שקרה האירוע היא הייתה נשואה, אך כמו במקרה של שלום, גם בן זוגה התקשה להתמודד עם המציאות החדשה והעובדה שלא תוכל עוד ללדת בשל מצבה הרפואי - והשניים התגרשו.
היום מתניידת ואנונו גם היא בעזרת מכשיר ומשתוקקת לחזור לעבודה. "לא מקבלים אותי", היא אומרת בכאב, "כי הדיבור שלי לא מי יודע מה וכף היד שלי לא עובדת".
-יש לך חלומות אחרים שאת מקווה להגשים?
"רק בריאות. אני לא חושבת היום על שום דבר נוסף, כי חלמתי כבר והכל השתבש. אני קמה בבוקר, מודה לאלוהים ומה שיהיה היום יהיה".
לפנייה לכתב/ת 
