אמריקה לא רחוקה: סוף עידן גדולי הדור
ברחוב החרדי מתכוננים ליום שבו "הגדויילים יהיו באמריקה", שם הקוד לעידן שאחרי פטירת גדולי הדור. כשרוב מוקדי הכוח מרוכזים בידיהם של בני 90 ומעלה, ברור שהיום הזה מעבר לסיבוב, ומגמת ההתפוררות לחצרות ולפלגים תלך ותגבר
<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו >>
המועצה שכוללת רבנים ממגוון הקשת החרדית, התקבצה כדי לקבוע מדיניות משותפת בסוגייה הבוערת שעל הפרק - השוויון בנטל. הניסיון להקים חזית מאוחדת וסמי-דמוקרטית נוכח בעיות השעה, מהווה תגובה למגמה הולכת ומתעצמת, וסימן משמעותי לבאות. הבאות - משמע הבחירות הבאות. הבחירות הבאות - משמע העת שבה "הגדויילים (גדולי הדור החרדים) יהיו באמריקה".
למי שהז'רגון לא מוכר לו, "יהיו באמריקה" הוא שם הקוד לפטירת הרבנים, גדולי התורה, המנהלים את המגזר. שהרי מי שיושבים בעמדות ההכרעה, ומחליטים בשם מצביעיהם על הרכב או על פירוק קואליציות, לא יהיו כאן לנצח. ואף שכולם יודעים זאת, העולם החרדי ב"יום שאחרי" לוטה בערפל גמור.
מעבר לסיבוב
איך תיראה "יהדות התורה" ללא אדמו"רי החסידויות הגדולות או מבלעדיו של הרב אהרון לייב שטיינמן? ואיך תפעל ש"ס ללא הרב עובדיה, המקור המרכזי לכריזמה הסיעתית ול-11 המנדטים? האם היא תשרוד ובאיזה הרכב? ויותר חשוב, באיזה מחיר?
כשרוב מוקדי הכוח מרוכזים בידיהם של בני 90 ומעלה, העידן "שאחרי" נמצא ממש מעבר לסיבוב. חדי עין כבר הבחינו במגמה ברורה של "פירוק מונופולים" בענף הרבני-חרדי, תהליך שהחל עם פטירת הרב אליעזר מנחם שך, המנהיג הליטאי אשכנזי שעמד עד סוף שנות התשעים בראש פירמידת עולם התורה. פטירתו של מי שהיה הפוסק התורני הבלתי מעורער של החברה החרדית, שאיחד תחת כנפיו ליטאים, ספרדים וחסידים - התחילה את תהליך הפילוג בין קהילתו של הרב שטיינמן לאנשיו של הרב שמואל אוירבך, פילוג שהגיע לשיא בחודשים האחרונים, לאחר פטירת יורשו של הרב שך, הרב אלישיב.
גם החצרות החסידיות מספקות כל הזמן פיצולים משלהן. כיום, כשאחד האדמו"רים נפטר, בדרך כלל לא מתמנה אחר במקומו, ובניו מחלקים ביניהם את ה"ירושה".
ריבוי דעת תורה
ההתפוררות לחצרות ולפלגים הופכת לדפוס המאיים על מוקדי השליטה הנוכחיים ברחוב החרדי. דעת תורה של "הגדול" האחד והיחיד, הופכת כמעט מבלי ששמנו לב למספר דעות ותורות, ורב הישר בעיניו יעשה ויפסוק. הכוח המספרי נשחק בהדרגה לטובת ריבוי קולות ודעות, ונקודת "האל חזור", ככל הנראה, כבר מאחורינו.
למצב החדש המתהווה בהדרגה יש השלכות מרחיקות לכת; לא רק על המפלגות החרדיות, שמקדנציה לקדנציה
יתקשו לגבש קואליציה רחבה, אלא על המדינה כולה.
נדמה שהעידן שבו הציבור החרדי מיוצג על ידי שתי מפלגות גדולות, יהפוך בקרוב להיסטוריה. האם הן יתפצלו לסיעות קטנות? אולי חברי הכנסת החרדים ישתלבו במפלגות חילוניות? עדיין אין לדעת, אך מה שבטוח הוא שמה שהיה, הוא לא מה שיהיה.
נקודת המפנה שתקבע את גורלו של הרחוב החרדי, גיוס או לא (ככל הנראה לא), לא תתרחש כנראה במהלך הקדנציה הנוכחית, אלא בזו הבאה, זו שבה "הגדויילים" יהיו באמריקה.
לפנייה לכתב/ת 
