שתף קטע נבחר

 

הפיצוץ בצפון קוריאה: איך עושים ניסוי גרעיני?

פרופסור דובי מאוניברסיטת בן גוריון הסביר כיצד ביצעה המדינה המסוגרת בעולם את הניסוי ה-2,084 בכל הזמנים, מדוע היא לא תעז לפגוע בדרום קוריאה ולמה גם אנחנו צריכים להיות מודאגים. וגם: כמה ניסויים בוצעו בשנה אחת בשיא המלחמה הקרה?

צפון קוריאה ערכה אתמול לפנות בוקר (יום ג') בשטחה את הניסוי הגרעיני השלישי שלה בשבע השנים האחרונות - ואת הניסוי הגרעיני ה-2,084 בכל הזמנים. הניסוי גרם לרעידת אדמה בעוצמה 4.9 שהורגשה באזור. אז מה באמת קרה מתחת לאדמה במדינה הסגורה בעולם?

 

עוד כתבות בערוץ החדשות

דו"ח: הדיפלומטיה הופקרה, רק איראן מתחתינו

הליכוד: תיק החינוך - לבנט. הבית היהודי: תרגיל

 

פרופסור אריה דובי, מהמחלקה להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן גוריון, הסביר מדוע צפון קוריאה ערכה את הניסוי. "כשבונים מתקן גרעיני - השאלה החשובה ביותר והבעיה הגדולה ביותר היא האם הוא יתפוצץ, האם הוא יופעל", הוא אמר. "לא מדובר בשאלה פשוטה. זה לא כמו חומר נפץ שאתה מדליק נפץ והוא מתפוצץ. תהליך הפיצוץ הוא מאוד מורכב והוא מחייב שכמה חלקים של חומר ינועו בבת אחת, זה אל זה במיליונית שנייה, יתחברו יחד ואז יתרחש הפיצוץ".

 

ניסוי גרעיני בצפון קוריאה    (צילום: רויטרס, עריכה: תמר אברהם)

ניסוי גרעיני בצפון קוריאה    (צילום: רויטרס, עריכה: תמר אברהם)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

 

לדבריו, הפצצה מורכבת מכמה חלקים של אורניום מועשר, המופרדים זה מזה, ורק כשהם מתחברים נוצרת מסה קריטית שגורמת לפיצוץ. "אם הם לא יתחברו יחד במיליונית שנייה

 לא יהיה פיצוץ או שהעוצמה של הפיצוץ תהיה חצי אחוז ממה שצריך, וזה הדבר שהם ביקשו לבדוק בניסוי - את מנגנון הפיצוץ ואת המסה הקריטית, שאכן יש שם מסה קריטית", הוא הסביר.

 

פרופסור דובי הסביר גם מדוע צפון קוריאה לא ערכה את הניסוי על פני הקרקע. "כמובן, את הניסוי עושים מתחת לקרקע כדי לא לעשות פיצוץ על הקרקע וכדי למנוע נזקים עצומים", הוא אמר. "חופרים בור עמוק ועושים שם את הפיצוץ. בצורה הפשוטה ביותר זה אומר שיש להם מתקן גרעיני ושיש להם פצצה אטומית. זה אומר שהם יכולים להטיל את זה - וזה יפעל".
הארסנל הגרעיני בעולם

הארסנל הגרעיני בעולם
מדינה מספר ניסויים גרעיניים ניסוי ראשון מספר ראשי נפץ שמוצבים על טילים מספר ראשי נפץ גרעיניים
ארה"ב 1,054 1945 1,800 6,800
ברה"מ/רוסיה 715 1949 1,950 7,000
צרפת 210 1960 280 300
בריטניה 45 1952 120 215
סין 45 1964 ? 270
הודו 6 1974 0 כ-115
פקיסטן 6 1998 0 כ-125
צפון קוריאה 6 2009 0 לא ידוע
ישראל לא ידוע לא ידוע 0 80 (על פי מקורות זרים)

 

 (צילום: ISIS) (צילום: ISIS)
(צילום: ISIS)

 

לדעתו בעולם צריכים להיות מודאגים מהניסוי ותוצאותיו, כפי שדיווחה עליהם פיונגיאנג. "מדאיגה גם האפשרות שהם יעבירו את הטכנולוגיה הזו למדינות אחרות", הוא אמר. "דבר נוסף שמשתמע מהניסוי הזה הוא שיש להם גישה לכל ההתקנים שנדרשים כדי לגרום לפיצוץ, מדובר בהתקנים אלקטרוניים די מורכבים".

 

אסור לנסות

הוא ציין כי הניסויים הללו נאסרו בעולם כבר לפני 30 שנה, אלא שצפון קוריאה מתעלמת מכך. "הייתי אומר שבמובן הבינלאומי זו חוצפה שאין כמוה, כי זה עומד בניגוד מוחלט לכל האמנות וההסכמים".

 

על עוצמת הפצצה, 7-6 קילוטון, הוא אמר: "כמות הקילוטון משמעה כמות האורניום. ככל שכמות האורניום גדולה יותר קורים שני דברים: קשה יותר לגרום לפיצוץ, ואם יש פיצוץ המשמעות שלו הרבה יותר מסוכנת, שטח ההריגה שלו הרבה יותר גדול. שטח הפצצה בהירושימה היה בערך עשרה ק"מ. זאת לא תהיה הפצצה שלהם, זה רק הניסוי. קשה לדעת מה תהיה עוצמתה של הפצצה".

 (צילום: ISIS) (צילום: ISIS)
(צילום: ISIS)

 

דובי הוסיף כי אינו מבין מה המניע של צפון קוריאה בפיתוח נשק גרעיני. "נניח שהם יטילו פצצה על דרום קוריאה. במצב כזה האמריקנים יטילו עליהם 40 פצצות מימן, שהן בין 100 ל-1,000 יותר הרסניות ויותר מסוכנות", הוא הסביר. "האמריקנים פשוט יכולים למחוק את צפון קוריאה ולגרום לכך שאף אדם לא יישאר חי. אם הם יתחילו במתקפה גרעינית על דרום קוריאה זה כנראה יהיה הסוף שלהם. אני חושב שזה יותר עניין של טירוף, של שלטון עריץ שהחל זאת לפני שנים וחבל לו להפסיק. בכל אופן המשמעות של הניסוי הזה היא חמורה מאוד. צריך לבדוק אם היו שם איראנים, אם יש לאיראן קשר לניסוי. יש מקום לדאגה. לא מוגזמת, אבל בהחלט יש מקום לדאגה".

 

המרוץ לאטום

עד 1998 ביצעו שבע מדינות שונות 2,081 ניסויים גרעינים שהמידע על קיומם אושר. מאז הייתה זו רק צפון קוריאה שהחליטה להתגרות בעולם ולבצע ניסויים גרעיניים. ארצות הברית ביצעה במהלך מלחמת העולם השנייה את הניסוי הגרעיני הראשון בהיסטוריה ב-16 ביולי 1945, פחות מחודש לפני שהפילה פצצת אטום על הירושימה ושבוע לאחר מכן על נגסקי.

 

הפטרייה מעל הירושימה ב-1945 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
הפטרייה מעל הירושימה ב-1945(צילום: AFP)

 

המונופול האטומי של האמריקנים נמשך ארבע שנים, עד שב-1949 ביצעה ברית המועצות את הניסוי הראשון שלה. בסך הכול ביצעו הסובייטים 715 ניסויים גרעיניים לעומת 1054 של האמריקנים. ב-1963 חתמו ארה"ב וברה"מ (ביחד עם מדינות אחרות) על אמנה הקובעת כי ניסויים יתבצעו רק מתחת לאדמה (לעומת ניסויים באטמוספירה ומתחת לפני הים), ובתחילת שנות ה-90 פסקו לחלוטין לבצע ניסויים.

 

בריטניה הייתה למדינה האטומית השלישית ב-1952, והסינים והצרפתים הצטרפו למרוץ הגרעיני בעשור העוקב. ב-1962, בשיא המלחמה הקרה, בוצעו מספר לא ייאמן של כ-140 ניסויים גרעיניים בשנה אחת. בעשרים השנה שלאחר מכן בוצעו מדי שנה כ-50 ניסויים. ב-1998 היו פקיסטן והודו השכנות למדינות האחרות שביצעו ניסויים גרעיניים, לפני שצפון קוריאה עלתה על המפה האטומית.

 

ומה לגבי ישראל? זו שמרה כל העת על מדיניות העמימות, אבל קיימות טענות כי ב-1979 ביצעה ניסוי גרעיני במי האוקיינוס ההודי, אולי במשותף עם דרום אפריקה של עידן האפרטהייד.


פורסם לראשונה 12/02/2013 23:30

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הרעידה שגרם הפיצוץ
צילום: רויטרס
מומלצים