ביד אחת נשק גרעיני ובשנייה תיק "כריסטיאן דיור"
רודן צפון קוריאה הצעיר קים ג'ונג און מבסס סגנון הנהגה ייחודי שמשלב בין השראה מסבו, התכתבות מודעת ומכוונת עם כללי עולם הידוענים והמשכיות קו ההרתעה של אביו. הניסוי הגרעיני שביצע הוכיח שהוא לא מוכן לוותר על אחד מקלפיו החזקים ביותר
אך טבעי הוא שמאז הפך קים ג'ונג און לשליט צפון קוריאה אחרי מות אביו בדצמבר 2011, העולם עוקב בקפידה אחרי כל סימן לשינוי אפשרי בפניה של מדינה זו ובכיוון שאליו היא צועדת.
עוד חדשות בעולם :
הלוחם שחיסל את בן לאדן - מובטל וחי בפחד
"האפיפיור לא עשה דבר להעניש כמרים פדופילים"
לפחות בתחום אחד ניכר שינוי בולט: בשנה אחת בלבד, והרבה בזכות האופן שבו קים הצעיר ואשתו רי סול ג'ו מתנהלים, נחשפנו לכמות חסרת תקדים של מידע צבעוני שקשור ל"זוג המלכותי". מידיעות ותמונות פיקנטיות של בגדיה המוקפדים ושל התיק "כריסטיאן דיור" של רי, דרך בחינה קפדנית של השינויים בגזרתה שהעלתה את ההשערה כי לאחרונה היא ילדה במזל טוב, ועד לצילומים של השליט המחויך מכייף בפארק שעשועים מקומי, הרושם שנוצר הוא שהמנהיג החדש מבסס סגנון שלטוני שונה וייחודי משלו.
גם נאום השנה החדשה שנשא קים ג'ונג און בחודש שעבר - נאום שסבו קים איל-סונג נהג לשאת, אך שפסק בתקופת אביו, השליט הקודם קים ג'ונג איל - נראה כמחזק רושם זה. הפיקנטריה האחרונה שנחשפה הייתה פרסום תמונה של קים סביב שולחן דיונים ולצדו מכשיר סמארטפון. בינתיים, היצרניות הגדולות של מכשירים מסוג זה הכחישו כל קשר למכשיר הנידון.
מדינה אחת, שלושה ראשים
עם זאת, על רקע הניסוי הגרעיני השלישי שביצעה הלילה (יום ג') צפון קוריאה, השאלה הקיימת היא אם המנהיג החדש של המדינה הקומוניסטית המבודדת שונה וייחודי גם מבחינה מהותית.
מן הסתם, לשאלה זו יש השלכות על האופן שבו הקהילה הבינלאומית מנסה, ועוד תנסה, להתנהל מול צפון קוריאה.
על מנת להתמודד עם שאלה זו, ראשית יש להצביע על מבנה השלטון הצפון קוריאני והעקרונות האידיאולוגיים שעומדים בבסיסו ולנסות להעריך מהי המגמה היום מבחינת מאזן הכוחות. השלטון בצפון קוריאה מבוסס על שלושה מרכיבים: המנהיג, המפלגה, והצבא. המנהיג מוצג כאבי האומה היודע כול והמגן עליה, מנהיג אותה ומוביל אותה בדרך הנכונה.
המפלגה פועלת לצדו ובשמו של המנהיג ויש לה תפקיד חשוב בשמירת החיבור בין האזרחים לבין המנהיג, או בין "בני המשפחה" לבין "אביהם". את תפקידי הצבא ניתן לסכם בשמירה על ביטחון האומה והמדינה, הגנה על המשטר ושימוש כדוגמה ומופת עבור העם.
הנכד בעקבות סבו
בתקופתו של קים איל-סונג, שליט צפון קוריאה הראשון וסבו של קים ג'ונג און, נראה היה כי מעמד המפלגה הקומוניסטית היה גבוה יחסית לזה של הצבא ואת המדינה הנהיג קים תחת אידיאולוגיה הקרויה "ג'וצ'ה" - הסתמכות עצמית. בזמנו של קים ג'ונג איל, אביו המנוח של השליט הנוכחי, ה"ג'וצ'ה" אמנם לא נזנח, אך המדינה התנהלה בעיקר תחת אידיאולוגיה הקרויה "סונגון" - הקדימות לצבא - וכך, בתקופה זו ניכר היה שמעמד הצבא שודרג והתחזק לעומת זה של המפלגה.
על פי ידיעות שונות שהגיעו מצפון קוריאה במהלך השנה האחרונה, גברו ההערכות כי קים הנכד חוזר ומחזק את מעמד המפלגה ביחס לזה של הצבא. ההערכה כי הוא פונה למתן דגש רב יותר על הפן האזרחי מבפנים ועל פתיחות מסוימת, למראית עין לפחות, כלפי חוץ - התחזקה הן נוכח הצהרותיו בנושא של רפורמות כלכליות, והן, כאמור, נוכח סגנון שלטונו.
בנוסף, לנוכח גילו הצעיר של המנהיג הנוכחי ולנוכח הזמן שחלף מאז שלטו קים הסב ואנשי אמונו, יש לקחת בחשבון גורם חשוב נוסף: דודו ודודתו של קים הנכד שנחשבים כיום דמויות רבות השפעה במדינה. אמנם לא ברור לאיזה כיוון צמד זה מעוניין היה לראות את צפון קוריאה צועדת, אך סביר בהחלט כי הם סייעו לקים בחלק מהמהלכים שביצע עד עתה ושכללו שינויים פרסונליים בקרב הגופים החזקים במדינה.
ניסוי גרעיני על רקע מתיחות אזורית
וכעת, אחרי שיגור מוצלח של לוויין לחלל בדצמבר 2012 - מהלך שנתפש בעולם כניסוי במסגרת תוכנית הטילים לטווח ארוך של המדינה - הגיע הניסוי הגרעיני השלישי של צפון קוריאה.
אמנם, קשה לדעת עד כמה ניסוי זה הוא ביטוי של דעת המנהיג, או שמא קים הצעיר נמצא תחת השפעת גורמים חזקים מקרב הגופים והדמויות שהוזכרו והם אלה שהובילו את המהלך. בכל מקרה, יש לזכור כי ניסוי זה הגיע אחרי כמה ימים של מתיחות גוברת בחצי האי, מתיחות שכללה חילופי אזהרות הדדיים בין שתי הקוריאות ודאגה גוברת בעולם לקראת האפשרות שניסוי זה אכן ייצא לפועל.
כך, הניסוי מוכיח דבר אחד: כמו בתקופת קים האב, שביצע שני ניסויים גרעיניים ובכך הביא לשיא חדש את תוכנית הגרעין שהחלה תחת קים הסב, צפון קוריאה לא ממהרת לוותר על הקלף הגרעיני. כלומר, מבחינה פנימית ישנם סימנים לכך שקים הנכד חוזר לכמה מדפוסי ההתנהלות של סבו, ובזירה הבינלאומית, למרות הגברת הסנקציות על מדינתו הרעבה, הוא ממשיך להקפיד להשתמש בגורמי ההרתעה הקיצוניים ביותר שיש בידו.
אולי ארה"ב באמת מאיימת עליהם?
נהוג לציין כי פעולות ההרתעה הצפון קוריאניות נעשות כדי לסחוט את הקהילה הבינלאומית וכדי לשמר ולחזק את המשטר מבחינה פנימית. עם זאת, יש גם לקחת בחשבון כי מנקודת מבטה של צפון קוריאה, ייתכן בהחלט שהיא אכן חשה מאוימת מצד ארה"ב.
לאור זאת, המשך הסנקציות על צפון קוריאה והחרפתן הם כמובן אפשרות וסביר שמדיניות זו תימשך, אך יש לקחת בחשבון שתי נקודות.
ראשית, הבאת צפון קוריאה למצב של ניתוק כלכלי מוחלט יכולה, מצד אחד, להכניע אותה ולגרום לה לוותר על תוכנית הגרעין, אך מצד אחר יכולה להיות לה גם תוצאה הפוכה, קיצונית, של דחיקת צפון קוריאה לפינה שממנה היא תחליט לבצע פעולה צבאית משמעותית כלשהי.
אין ספק שפעולה כזו תהיה בבחינת מעשה התאבדות של הצפון קוריאנים, אך תוצאותיה יהיו קשות והשאלה היא אם מישהו מוכן לקחת את ההימור הזה. הנקודה השנייה שקשורה לסנקציות היא שקיים ספק רב אם סין תסכים להחרפת הסנקציות עד לרמה קיצונית כזו ואם היא תשתף איתן פעולה.
לסיכום, כרגע נראה כי המנהיג הצפון קוריאני הנוכחי מבסס סגנון הנהגה ייחודי שמשלב בין השראה מסבו, התכתבות מודעת ומכוונת עם כללי עולם הידוענים, והמשכיות קו ההרתעה של אביו. ימים יגידו איזה מבין האלמנטים הללו יהיה הבולט ביותר כאשר יגיע הזמן לסכם את תקופת שלטונו.
ד"ר גיא פודולר מלמד בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה
לפנייה לכתב/ת 
