מהאסיר X ועד קלינגברג: מעצרים במחשכים

במהלך השנים נחשפו כמה וכמה פרשות מפורסמות של מעצרים חשאיים בישראל. לעתים מקורן של אותן פרשות היה עבירות ריגול, אבל גם במקרים אחרים המעצרים הוסתרו מעיני הציבור במשך תקופה ארוכה. הנה כמה מאותן פרשות שנחשפו לפני פרשת האזרח האוסטרלי בן זיגייר שמת בתאו ב-2010, כך לפי פרסומים זרים.  

האסיר X - מרדכי קידר

מרדכי (מוט'קה) קידר היה צעיר מחדרה, בעל עבר מפוקפק. ב-1957 הוא גויס ליחידה 131 של אמ"ן, שהפעילה סוכנים מעבר לקווי האויב. הוא יצא לארגנטינה בשליחות היחידה, אך משהו השתבש. בנובמבר נמצאה גופתו של קלמן קליין, יהודי מקומי וסייען של המוסד, והחשד נפל על קידר. הוא נעצר עם נחיתתו בנתב"ג באותו חודש, אך משפטו התחיל רק כעבור שנתיים. רק אז, ב-1959, צצו בעיתונות פרסומים על "השליח" שנעצר בחשאי, אולם הם התייחסו לחשדות קודמים נגדו. הצנזורה הטילה איסור על פרסום נסיבות המעצר.

הידיעה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" ב-2001, על ניסיונותיו של קידר למשפט חוזר(צילום: ארכיון ידיעות אחרונות)

הוא נשפט במתקן צבאי סודי, שתואר בכתבה עליו ב"ידיעות אחרונות" כ"בית אבן חבוי בפרדסים בין רמלה לרחובות". המשפט הסתיים ב-1962 והוא נידון ל-20 שנות מאסר. בגיל 32 ריצה שבעה חודשי מאסר בצינוק ואחר כך בילה שבע שנים בבידוד מוחלט באגף מיוחד שנבנה בכלא רמלה וכונה "אגף האיקסים". הוא כונה "האסיר איקס".

ב-1974 אושר שחרורו, לאחר 17 שנות מאסר. הוא עזב את הארץ, אך בשנות ה-90 שב, ופתח בהליכים למשפט חוזר. הטיפול בפרשה ברשויות בארץ תואר כ"נגוע בסחבת מדהימה". רק ב-2001 מונה שופט שידון בבקשתו, ובפברואר 2002 התקיים הדיון הראשון בבית הדין הצבאי לערעורים. בית הדין דחה את הבקשה אך קידר לא ויתר ופנה לבג"ץ. ב-2004 דחה בג"ץ את העתירה. בנו של קידר, ארז בן-חורין, מת מהתקף לב בארץ לפני ארבע שנים. אביו לא בא להלוויה.

שבתאי קלמנוביץ'

קלמנוביץ' נולד בליטא ב-1947. הוריו, שהתחנכו על ערכי הציונות של תנועת בית"ר, נלחמו במשך 12 שנה כדי לקבל היתר יציאה לישראל. ב-1971‬ עלתה המשפחה ארצה ושוכנה במרכז קליטה. לפי פרסומים זרים, בתמורה לקבלת היתר העלייה לישראל, גויס קלמנוביץ' בן ה‭24-‬ לקג"ב, ונותר שנים כסוכן רדום.

לאחר שהגיע לישראל הוא היה פעיל במפלגת העבודה ושימש כעוזרו הפרלמנטרי של שמואל פלאטו שרון, ששיבח את פועלו בתחום הבאת אסירי ציון ארצה. קלמנוביץ' נשלח למשימות ופגישות שמטרתן לשחרר יהודים ממדינות שונות. הוא היה ידוע בקשריו לפוליטיקאים רבים בהם גולדה מאיר, יגאל אלון ופנחס ספיר.

קלמנוביץ' עם שחקנית ספרטק מוסקבה(צילום: AP)

זירת הרצח של קלמנוביץ'(צילום: AFP)

לפי כתב האישום שהוגש נגדו ופורסם ב-1993, קלמנוביץ' העביר ידיעות למודיעין הרוסי במשך 17 שנה. הוא ישב חמש שנים בכלא הישראלי, והשתחרר מוקדם בשל מצב בריאותו. איתן הבר, שחקר את סיפורו של המרגל לשעבר במסגרת כתיבת הספר "המרגלים", שבו מגוללות פרשיות הריגול נגד ישראל שהותרו לפרסום, טען כי "קלמנוביץ' לא היה המרגל החשוב ביותר של הרוסים, אבל הוא היה אחד הבולטים שלהם, בין השאר כיוון שהגיע לכל המקומות הנכונים". עם זאת הוא ציין כי אופי המידע שמסר קלמנוביץ' לסובייטים היה רכילותי בעיקרו.

לאחר שחרורו חזר קלמנוביץ' לרוסיה, גר במוסקבה והיה לאיש עסקים אמיד. הוא אף חזר לישראל לא פעם, ושימש כספונסר של קבוצת כדורסל הנשים אליצור רמלה ומאוחר יותר של ספרטק מוסקבה הרוסית. קלמנוביץ' נורה למוות בידי מתנקשים אלמונים ברכב חולף במוסקבה ב-2 בנובמבר, 2009, והובא למנוחות בארץ. בתו ליאת ספדה לו: "לא ביישת אותי. היית יהודי נמרץ וציוני נלהב".

מרקוס קלינגברג

קלינגברג נולד בפולין ב-1918, ובמלחמת העולם השנייה, בעת שלמד רפואה, חמק לברית המועצות. הוא התנדב לצבא האדום עם כניסת הנאצים לברית המועצות, אך לאחר המלחמה עזב, ועם קום המדינה עלה ארצה.

בארץ עשה קלינגברג חיל. הוא שירת בצה"ל והגיע לדרגת סגן אלוף, עבד בתפקיד בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, וחשוב מכול – מונה לסגן המנהל המדעי ומנהל המחלקה לאפידמיולוגיה במכון למחקר ביולוגי בנס ציונה, וכך נחשף למידע רב.

אך סוכן כפול הביא לנפילתו. רק לפני ארבע שנים הותר לפרסום בעקבות בקשת "ידיעות אחרונות" כי הסוכן, שכונה בשם הקוד "שומרוני", הגיע ארצה כמרגל רוסי אך השב"כ הפך אותו לסוכן כפול. כל פרט על זהותו של הסוכן הכפול נאסר לפרסום.

את קלינגברג חשף "שומרוני" כשנתבקש ליצור עמו קשר ב-1977, לאחר שהמדען-המרגל ניתק קשר עם מפעיליו. המגעים, שכללו השארת גלויה עם שמות קוד בתיבת הדואר של ביתו בתל-אביב, תועדו על-ידי השב"כ, ואחריהם נעצר קלינגברג.

לאחר כמה ימי חקירה בדירת מסתור הוא נשבר והודה כי במשך כ-20 שנים העביר לסובייטים מידע על הפעילות הביולוגית והכימית של ישראל. הוא נידון ל-20 שנות מאסר. במשך עשר השנים הראשונות לא פורסם דבר על מעצרו. הוא שוחרר לאחר 16 שנים למאסר בית בתנאים מגבילים, והוא מימן את האבטחה והשמירה סביב ביתו. ב-2003 תמה תקופת מאסרו, והוא עזב את הארץ לצרפת.