בנק ישראל: להעלות מסים ב-7.5 מיליארד שקל

בנק ישראל פרסם היום (ד') את סקירתו בנוגע לתקציב 2012 והאתגרים העתידיים של הממשלה. על פי הסקירה, הממשלה הבאה צריכה לקצץ 13 מיליארד שקל בתקציב המדינה, על מנת לעמוד בתקרת ההוצאה שנקבעה לה בחוק. עם זאת, בבנק המרכזי מדגישים כי לא די בכך, ויהיה צורך בהעלאת מסים נוספת.

• פישר רומז: להעלות מסים ולא להגדיל את הגירעון
• על חשבון העתיד: הפנו תמלוגי הגז לכיסוי החוב
• הבחירות נגמרו - נתניהו עובר לקיצוצים וגזירות
• העלאות המס לא עזרו: הגירעון תפח לפי 2 מהיעד
  

על פי הערכות הבנק, יש להעלות את תקבולי המדינה ממסים ב-2013 ב-6 מיליארד שקל, כדי לעמוד ביעד הגירעון. בהתחשב בהשפעתה של העלאת מסים על הצמיחה, קוראים בבנק ישראל לבצע התאמות שיביאו לגידול של 7.5 מיליארד שקל בהכנסות המדינה ממסים.

אזהרה חמורה למקרה שלא יתבצע קיצוץ. בנק ישראל(צילום: עטא עוויסאת)

על פי חישובי הבנק, גם אם תשלים הממשלה הבאה קיצוץ של 13 מיליארד שקל, וגם אם תתממש תחזית הבנק לצמיחה של 3.8% בשנת 2013, עדיין יעמוד הגירעון של הממשלה על 3.6% מהתוצר. זאת, כאשר יעד הגירעון לשנת 2013 עומד על 3%. כולמר, בבנק ישראל סבורים כי לא ניתן להימנע מהעלאת מסים נוספת או מביטול של פטורים ממס.

על פי חישובי הבנק, אם הממשלה לא תבצע את הקיצוץ הנדרש בתקציב המדינה, מה שיחייב אותה בשינוי חקיקתי של כלל ההוצאה בתקציב, יעמוד הגירעון על 4.9% תוצר, לעומת 4.2% ב-2012. "ללא התאמה משמעותית של תקציב המדינה - הן הקטנת התחייבויות הממשלה לגידול בהוצאות והן העלאת תקבולי המס – יחס החוב לתוצר אינו צפוי לרדת בשנים הקרובות, אלא אם שיעור הצמיחה יהיה גבוה במיוחד – יותר מ-5% בממוצע לשנה", אומרים בבנק ישראל. 

כלכלני הבנק המרכזי צרפו לסקירתם אזהרה חמורה מפני העתיד הצפוי לכלכלת ישראל אם לא יתבצע הקיצוץ בתקציב המדינה. "אם הממשלה תגדיל את הוצאותיה בהתאם לעלות התוכניות שאישרה... יתקרב יחס החוב לתוצר ל-100% לקראת סוף העשור". יחס החוב לתוצר של ישראל עומד כיום על רמה של 74%, ועלייה לרמה של קרוב ל-100% עלולה להשפיע על יכולתה של ממשלת ישראל להמשיך ולמן את הגירעון בתקציב המדינה.

התקציב הדו-שנתי השפיע לרעה

כלכלני מחלקת המחקר של בנק ישראל ערכו ניתוח של הגורמים שהובילו לגירעון הגדול שנרשם ב-2012, 39 מיליארד שקל. על פי הניתוח עיקר הגידול בגירעון, שעמד על שיעור כפול ממה שנחזה מראש, נובע מהכנסות נמוכות ממסים. ב-2012 גבתה מדינת ישראל מסים ואגרות בשיעור נמוך ב-14 מיליארד שקל ממה שנחזה כאשר הוכן תקציב המדינה לשנים 2011-2012. 

לגבייה הנמוכה, לטענת בנק ישראל, יש שתי סיבות עיקריות: השכר במשק לא עלה בקצב שצפו כלכלני משרד האוצר, וקצב מכירת הדירות החדשות היה נמוך ממה שנחזה. "רובו של הפער בין ההכנסות ממסים בפועל לתחזית התקציב נובע מגידול נמוך מהצפוי של שני משתנים מקרו-כלכליים: השכר ומכירות דירות חדשות", כותבים כלכלני הבנק בסקירתם. בנוסף, טוענים בבנק ישראל כי ניתן לייחס כרבע מהפער גם לתחזית הצמיחה שהייתה אופטימית מדי.

בבנק טוענים כי לתקציב הדו-שנתי הייתה השפעה שלילית במקרה זה, כי הוא לא אפשר התאמה מחדש של התקציב ב-2012 למציאות שהשתנתה.

"מרבית הפער זוהתה כבר במהלך 2011, והממשלה העלתה בהתאם בסוף 2011 את תחזית הגירעון ל-3.4% תוצר, אך בהינתן שפעלה במסגרת תקציב דו-שנתי לא נעשו באותו שלב התאמות בתקציב כדי להקטין את הגירעון", כותבים כלכלני הבנק. "רק במחצית השניה של 2012, כאשר הגירעון המשיך לגדול, החליטה הממשלה להעלות את שיעורי המס כדי להפחיתו, בעיקר לקראת 2013".

הפיתרון: קיצוץ הוצאות קבועות, ולא פרויקטים חד פעמיים

הדו"ח שפורסם עתה שוכב על שולחנו של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, כבר יותר מחודש. פרסומו נדחה עד לאחר מערכת הבחירות, על מנת שתוכנו הקשה לא ישפיע על תוצאותיהן. לצד ההמלצה על העלאת מסים משמעותית, כולל הדו"ח מסר חד וברור לשרי, לחברי הכנסת ולאגף התקציבים במשרד האוצר.

על פי הדו"ח, החריגה בהוצאות הממשלה לשנת 2013 אינה בעיה נקודתית שניתן לפתור אותה על ידי דחייה בביצועם של פרויקטים חד פעמיים, כמו סלילת כבישים או הנחת מסילות רכבת, לשנים הבאות. נכון לעתה, הפער בין ההוצאות שאושרו לתקרת ההוצאה המותרת בחוק עומד על 13 מיליארד שקל ל-2013, 23 מיליארד שקל ב-2014 ו-28 מיליארד שקל ב-2015.

משמעות הנתונים הללו היא שאם הממשלה תדחה פרויקטים חד פעמיים לשנים הבאות, היא תידרש לקיצוץ נוסף וגבוה בהרבה, ב-2014 ו-2015. רק קיצוץ של הוצאות קבועות, כמו שכר, קצבאות, פרויקטים מתמשכים (כמו חינוך חינם מגיל 3) ותקציבים קבועים של משרדים, יוכל לפתור את בעיית הגירעון בתקציב המדינה.