יש מה לעשות: כשהשכן מעשן לכם לתוך הבית

אחרי שבפעם האחרונה כתבנו על הבעייתיות שבהדלקת אח המוסק בעצים בבית המשותף , הגיעו אלינו פניות בנושא דומה - השכן המעשן. הגולשים ביקשו לדעת מה הדין במקרה שבו השכן מרבה לעשן בביתו, אך העשן מיתמר לדירתם של שאר הדיירים ומונע מהם לפתוח את החלונות באותו צד.

כתבות נוספות במדור שכנים שכנים :

• העשן מהשכן "הורג" אותי: איך מתמודדים?
• חיים בעלטה: מי אחראי על תאורת הרחוב?
• עוד לא בנו מדרכות בשכונה? דרשו הנחה בארנונה
  

נדמה ששאלה זו מופיעה במלוא הדרה במסגרת החיים בבית המשותף. בדומה לשכן המעשן, נמצא גם את השכן המרבה "לעשות על האש", באופן שבו הוא ואורחיו נהנים מכמות בשרים עשירה ועשויה כנראה היטב, בעוד שהשכנים סובלים מהעשן שחונק להם את הבית.

מקרה דומה הוא השכן המוזיקלי שאוהב לנגן בביתו או לשמוע מוזיקה בדציבלים המקפיצים את קירות הבית המשותף; או השכן בעל הכלב המוזיקלי, שאוהב לנבוח ולהחריש אוזניים מבלי שבעליו מציב לו גבול.

המשותף לכל אלה, אם כן, הוא מפגש הרצונות הלגיטימי, לכאורה, בין הרצון הראוי של שכן אחד ליהנות מביתו או אפילו מחצר הבית המשותף; לבין רצונו של השכן האחר ליהנות בשלווה מביתו שלו, מבלי להיות מוטרד או מופרע על ידי אחרים.

השכן מטריד? צריך להוכיח

סעיף 44 (א) לפקודת הנזיקין (להלן: פקודת הנזיקין) מורה כי "מטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו, באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר, או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם".

מכאן, ההלכה היא שעל מנת שתובע יזכה בצו מניעה בעילה של מטרד ליחיד, עליו להוכיח כי הפעילות אותה מבצע הנתבע במקרקעין הסמוכים גורמת לתובע הפרעה של ממש. מאידך, לא קיימת הדרישה ל"הפרעה של ממש" כשמדובר בהפרעה הנוצרת מפעולה שנדרש היתר כדין לעשותה - והיא נעשית ללא היתר. במקרה זה, די שהתובע יראה כי נגרמה לו אי נוחות - על מנת לזכות לסעד של צו מניעה.

אם ניקח, לדוגמא, את המקרה של עשן המנגל - ככל שמדובר בפעילות המתרחשת מדי פעם ובהיקף טבעי לשימוש ביתי, לא ניתן יהיה למנוע מהשכן ליהנות ממקרקעיו וממנעמיו. אך אם מדובר בשכן שהחליט לארח מדי יום חברים ולפתוח עמם מנגל באופן שפוגם באיכות חיי השכנים - יהווה הדבר מטרד. באותה מידה, מותר לאחד ליהנות ולגדל כלב בביתו, אך חלה עליו החובה למנוע שכלב זה ונביחותיו יהפכו למטרד.

מאידך, אם השכן החליט לפתוח מסגריה - עסק הדורש רשיון והיתר - בביתו או בחצר הבית, ועשן הריתוך מטריד את השכנים ואין לשכן היתר למסגריה; די שהשכנים יראו שפעילות המסגריה גורמת להם אי נוחות על מנת לזכות בסעד של צו מניעה, ואין צורך להוכיח "הפרעה של ממש". כך, למשל, בתי המשפט ראו בפסיקתם הפרעה של ממש בהתנהגות של דייר, שבמשך פרקי זמן לא קצרים עמד בחצר ביתו וקילל את שכניו בצעקות.

אפשר לעשן בחדר המדרגות?

חדר המדרגות נחשב רכוש משותף, שבו לכל דייר יש את הזכות לעשות בו שימוש סביר. כאן נשאלת השאלה אם עישון בחדר המדרגות בבית המשותף או בבניין משרדים נחשב "שימוש סביר ברכוש המשותף".

בעניין זה, בית המשפט פסק כי חדר המדרגות הוא מהמקומות שאמורים לשרת את הכלל לצורך מעבר בין הקומות, ואת אלה הנמנעים מלהשתמש במעלית. לפיכך, חדר המדרגות אינו יכול להיחשב "פינת עישון" כהגדרתה בחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים.

לסיכום, החיים בבית המשותף מכנסים תחת קורת גג אחת מגוון של אנשים בעלי אופי שונה, זהויות שונות ודעות מגוונות, כך שקל מאוד ליפול לרשת המחלוקת והמריבה. אמנם בתי המשפט נותנים את הסעד, כאשר יש צורך לכך; אך בדרך כלל עדיף למצות את דרך השיחה והפתרון המאפשר את החיים המשותפים על פני הכרעה משפטית הכופה מסגרת - אך עלולה גם להעכיר את החיים בבית המשותף.

הכותב הוא שותף בכיר במשרד עורכי דין מילר ושות . הכתבה אינה תחליף לייעוץ משפטי אלא כללית בלבד. בכל הליך משפטי או אחר מומלץ לפנות לעו"ד להתייעצות ולהמשך הטיפול