עטר: "אני מכוסה קעקועים, אבל מכבי בלב"
חלוץ מכבי ת"א השאיר מאחור את השטויות והתחיל להתייחס לכדורגל ברצינות. עכשיו הוא שובר שתיקה אחרי שנתיים: "ילדים קטנים צועקים לי 'אלירן שודד זקנות'. בא לי להסתובב, לקלל אותם ולהגיד 'אני מייצג את המדינה שלכם, זו לא מכבי'"
"אני לא יכול".
עוד על מכבי ת"א ב-ynet ספורט:
- ת"א צהובה. צפו שוב ב-0:4 הענק בדרבי
- הדרבי הגדול של ת"א במספרים
- וגם: חגיגות בקריית שלום
תמיד תישאר אלירן "שודד זקנות"?
"כן, למרות שלא עשיתי את זה, אבל מה לעשות".
אחרי כמעט שנתיים של שתיקה, עטר בן ה־26 הסכים לדבר - וגם זה רק בגלל שהבטיח לג'ורדי קרויף שיעשה זאת כשיגיע למנה של עשרים שערים. בראיון ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet ספורט הוא מדבר על העונה הקסומה שלו, ההקנטות של האוהדים, ההשפעה של קרויף ואוסקר עליו, הדרבי החד־צדדי ביום שני, ההתקרבות לדת, מעמדו בנבחרת וגם על התוכניות להקים משפחה.
ים תקצירים ב-ynet ספורט:
- רביעייה לצ'לסי, ניצחון לארסנל: תקצירי הליגה האנגלית
- החמסה של קשטן, 0:4 למכבי חיפה: תקצירי ליגת העל
- לתקצירי מכבי ת"א ביורוליג
- לתקצירי ליגת ווינר סל
איך מתמודדים עם שירי ההקנטה של האוהדים?
"פעם זה היה מוציא אותי משיווי משקל, היום לא. הפסיכולוג של הקבוצה נתן לי כלים להתמודד עם הכל, אני כבר באמת לא שומע את זה".
נו באמת, איך לא שומעים?
"למשל, לא ליצור קשר עין. גם כשאני שומע, זה מאחוריי. בכל מקרה, זה לא נעים".
זה בטוח.
"למצב הנוכחי כבר התרגלתי, הרי אני לא יכול להגיד לקהל 'בבקשה, תפסיקו, זה פוגע בי'. מה שכן פגע בי והגעיל אותי היה במשחק הנבחרת מול פינלנד בנתניה. אני יורד לעשות חימום יחד עם שכטר ורפאלוב,
ואז ילדים קטנים צועקים לי 'אלירן שודד זקנות'. בא לי להסתובב, לקלל אותם ולהגיד 'אני מייצג את המדינה שלכם, זו לא מכבי'. אני התביישתי. כשאני עם שחקנים של הקבוצה שלי אני רגיל, אבל הפעם הייתי עם שחקנים שבאים מחו"ל. ואז ראיתי את שכטר צועק עליהם שיתביישו. אני לא כועס על הילדים. לידם ישבו מבוגרים, למה הם לא השתיקו אותם? תקללו אותי, אבל לא כשאני עם מדי הנבחרת הלאומית. כשנכנסתי בדקה השבעים בערך, קמו אולי 500 אוהדים ושרו את השיר הזה. הרגשתי מושפל שאני לא יכול לתאר את זה. שמתי ידיים על האוזניים. אני לא מאמין לאן הגענו".
גם ערבים שמשחקים בנבחרת עוברים את זה.
"ברור שגם
זה לא בסדר".
המשך ישיר למה שקורה בבית"ר ירושלים.
"אני נגד זה. כמו שאגיד שאני לא רוצה שחקנים כמו ראדי, דאבור ואבו־זייד במכבי כי הם ערבים. בחיים לא, הם חברים קרובים ושחקנים מצוינים, לא משנה מה מוצאם, זה לא נורמלי".
בדרבי קיבלת את שיר הקונטרה מהאוהדים שלך.
"אשקר אם אגיד שאני לא מאושר לשמוע את השיר הזה".
זה משהו שתלך איתו כל הקריירה?
"אחרי שסיימתי את עבודות השירות, חזרתי להתאמן בבני־יהודה, והתחילו לקרוא לי במשחקים שודד, היה לי קשה.
דמאיו לקח אותי לשיחה, הוא אמר לי 'אמנם היית במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון, וגם לא סיפרת מה קרה כי אתה בחור טוב, אבל אתה צריך להבין שזה ילווה אותך כל החיים שלך'. אמרתי לעצמי, 'הלוואי שאלו יהיו הצרות שלנו'. הצרות שלי הן חלומות של מיליוני אחרים".
אתה מצטער על מה שקרה שם?
"לא עשיתי משהו שאני צריך להצטער עליו. מצטער שהייתי במקום הלא נכון בזמן הלא נכון".
"ג'ורדי ואוסקר נותנים לי גב"
על שאלות מקצועיות לעטר הרבה יותר נוח לענות. "כישרון תמיד היה לי, רק שלא לקחתי ברצינות את מה שיש לי. לא עשיתי מה שאני עושה מתחילת השנה הזו כמו לישון טוב, לאכול אך ורק אוכל טוב, רק מה שצריך, ולבדוק משקל ושומן, לעשות מה שאומרים לי, להגיע ראשון לאימון וללכת אחרון".
עד הקיץ האחרון זה לא קרה?
"הייתי עושה, אבל לא מייחס לזה חשיבות. זה עניין של בגרות, התחלתי להפנים יותר דברים, התבגרתי. אם אומרים לי מה לעשות, אני צריך לעשות בלי לשאול שאלות".
עברת בשנתיים וחצי במכבי מאמנים כמו נמני, לוין, מזרחי ואיוניר.
"כולם מאמנים טובים, אנשים מדהימים. לדעתי, כמו הצוות שיש השנה במכבי, ג'ורדי ואוסקר, לא היה פה. זה משהו אחר לגמרי. נכון שהשינוי אצלי בא ממני, ולא משנה איזה צוות תביא, אבל עדיין הצוות שלנו זה משהו אחר לגמרי, ממש מיוחד. הכל מחושב, מדויק ומתוקתק. רק תראו את הציוד החדשני ותבינו הכל".
חזרת בתשובה בעולם הכדורגל.
"הכל תלוי רק בי, אבל קיבלתי דחיפה ונתנו לי יד. אוסקר מכוון אותי וג'ורדי גבר שלא היה בכדורגל הישראלי. הם נותנים לי גב ותחושת ביטחון, אני יכול לדבר איתם על כל דבר בעולם".
בעבר היית מעקם את האף אם היו מציבים אותך בכנפיים.
"איתם הפסקתי לשאול שאלות. נגמרו השאלות".
יכול להיות שהשחרור של ברק יצחקי, שהיה כמוך כוכב בקבוצה, היה נורת אזהרה עבורך?
"ברק עזב לא משיקולים מקצועיים, זה בטוח. זה שהוא כוכב כדורגל, זה גם בטוח. יכול להיות שזה נתן לי נורה אדומה, להבין שלאף אחד אין פה תעודת ביטוח".
אולי זה עדיף לשניכם, כל אחד מככב במקום שלו.
"לי אישית זה לא עושה טוב שהוא לא לידי. הוא חבר טוב ושחקן מצוין, אבל שנינו לא התעסקנו בשנה שעברה בכדורגל ולא נהנינו האחד מהשני, התעסקנו בשטויות. אלו לא דברים שהתחלנו איתם, אלא נגררנו אחריהם".
איוניר סבור שאתה ויצחקי הרסתם לו את חדר ההלבשה.
"קשה לי להאמין שאיוניר אומר את זה, לא ניכנס לזה. אני בסדר איתו".
למה התעסקתם בשטויות בשנה שעברה?
"נגררנו לדברים שלא היינו צריכים להיגרר אליהם. לא התעסקנו בכדורגל, רק בדברים אחרים. דברים שקשורים לחדר ההלבשה, מעדיף לשמור על כבודם ולא להיכנס לזה".
למה לא התראיינת כשנתיים?
"אני לא אוהב מצלמות או להתראיין, אלא לשמור על הפינה שלי, להישאר צנוע. הבטחתי לג'ורדי שאחרי עשרים שערים אתראיין, וזה קרה אחרי הדרבי. לא רציתי להיכנס למקומות שיעשו לי לא טוב, זה יכול רק לפגוע בי. עד סוף העונה לא תשמעו ממני יותר".
"לעולם לא אעבור להפועל ת"א"
לדרבי הגיעו סקאוטים לראות אותך. מתי תעבור לחו"ל?
"מאמין שהם הגיעו לראות את דור מיכה. מבחינתי כרגע זה רחוק ואני לא מתעסק בזה. רואה עצמי משחק במכבי. כל שחקן חולם לשחק בחו"ל, אבל זה לא יהיה כדי להגיד ששיחקתי בחו"ל, ברור שרק בליגות הטובות של אירופה, כי אני רוצה ליהנות. לא רוצה להגיד הייתי בחו"ל ולחזור אחרי שנה".
מה אתה מעדיף, להיות סמל במכבי או לצאת לחו"ל?
"סמל במכבי".
מה דעתך על צירוף ערן זהבי?
"הוא מדהים, שחקן מצוין, שעושה את השינוי".
זהבי או יצחקי?
"נקסט. התשובה פשוטה מאוד עבורי, אבל לא רוצה להגיד אותה".
פריצה?
"בחור נדיר, גבר אמיתי. כשהוא בא דיברו על תחרות בינינו, אבל הוא הסביר שהוא בא לעשות אותי טוב יותר".
מה היה בפנדל בדרבי?
"שמתי כבר את הכדור על הנקודה הלבנה, ואז זהבי ביקש ממני לבעוט. אמרתי לו שהמשחק לא גמור, רק 0:2, שאם חס ושלום הוא יחמיץ זה לא ייראה טוב, ושאני הבועט הקבוע, אבל אם הוא רוצה – באהבה. הוא ויתר. לפני הבעיטה שוב שאלתי אותו, והוא לא רצה. ידעתי שאולי חשוב לו להבקיע מול הפועל, אבל הוא ויתר".
אתה יכול לעבור לשחק בהפועל ת"א?
"לעולם לא".
גם זהבי אמר לא אחת שאין סיכוי שילבש צהוב.
"בעד שום סכום שבעולם לא אעבור לשם, אני צהוב. אז אני לא ערן, לא כולם אותו דבר, ואני לא נכנס לשיקולים שלו".
הדרבי האחרון היה הכי חד־צדדי בשני העשורים האחרונים.
"היינו צריכים לכבוש יותר".
זכיתם השבוע באליפות?
"מוקדם מדי. איזה קבוצה לקחה אליפות בפברואר? מכבי חיפה קבוצה מצוינת, הכי קרובה אלינו".
בנבחרת אתה במעמד שונה.
"יש את אלי גוטמן שמחליט. בנבחרת יש את שכטר, רפאלוב, בן־בסט".
והם יותר טובים ממך?
"לא אומר שיותר טובים, אבל הם מצוינים בפני עצמם. גוטמן מחליט את ההחלטות, אני מקבל הכל באהבה".
אפשר לנצח את פורטוגל?
"ברור".
מסי או רונאלדו?
"מסי יותר חיוני לקבוצה, רונאלדו יותר אוהב לראות משחק".
מה המשמעות של הרב שלך עבורך?
"הוא בשבילי הכל. הוא השקט שלי, הצניעות. הרב שלי, אברהם ישראל משכונת עמידר בבת־ים, לימד אותי משפט כמו 'השם משפיל גאים ומגביה שפלים עד מרום', זה מראה על הצניעות שלי. מי שלא שכח מאיפה הוא בא, יידע תמיד לאן לחזור. כל שבוע אני בשני שיעורי מוסר, לומד גמרא".
יש מצב לחזרה בתשובה?
"אם השם ירצה. כרגע לא, אני משחק בשבת, היום הכי חשוב שיש. אני בהשתדלות. זה עושה אותי אדם טוב, עצם החזרה בתשובה זה לא העניין. הייתי שמח אם משחקים לא היו מתקיימים בשבת".
הגוף שלך, עטר, מלא קעקועים. ספר מה יש שם.
"שמות בני המשפחה שלי, אומץ, אמונה, שתי קוביות שיוצרות את המספר 16, משפטים שמלווים אותי, כוכבים. הגוף שלי מכוסה בקעקועים מגיל 16, ובינתיים סיימתי".
איפה מכבי בכל מגוון הקעקועים שלך?
"היא בלב".
לסיום, עטר מגלה משהו שאפילו חברתו לחיים לא יודעת: "בעזרת השם יכול להיות שאציע נישואין לעדי, שהיא הילדה הכי טובה בעולם. יש לי אישה מדהימה בבית, ואני מתכוון להקים משפחה בקרוב".
לפנייה לכתב/ת 
