באוסטרליה מסבירים: "מסתורין המוסד - נשקו"
פרשת "האסיר X" שבתה את דמיונם של כלי תקשורת רבים בעולם, שפרט לדיווח על פרטיה ניסו להסביר לקוראיהם כיצד ומדוע היא הושתקה בארץ. "הצנזורה הצבאית מחוררת ללא תקנה", כתב הניו יורק טיימס. פרשן ה"אוסטרליאן": המיתוס של המוסד הכול יכול הוא בעצמו נכס אסטרטגי לישראל
בזמן שבישראל מנסים בעיקר לדלות עוד ועוד פרטים על פרשת "האסיר X" ועל חייו של בן זיגייר/אלון, כלי תקשורת בחו"ל התעניינו גם במשמעויות של הפרשה והדגישו במיוחד את ההשתקה שלה בארץ.
תעלומת "האסיר X":
פלדמן: נפגשתי עם זיגייר יום לפני מותו
"זיגייר עבד ב'חברה' של המוסד שמכרה לאיראן"
ישראל מודה: כלאנו בזהות בדויה, תיבדק רשלנות
זוכרים את זיגייר מהקיבוץ: "הוא דיבר יותר מדי"
"ישראל משתמשת כבר שנים רבות בצנזורה צבאית וסירבה להודות במבצעים מסוימים, האחרון שבהם הוא הפצצה אווירית בסוריה בחודש שעבר. רוב הפוליטיקאים מציעים רק קריצות והנהונים על התוכנית הגרעינית הידועה של ישראל ועיתונאים ישראלים נותרים עם ציטוטים מתקשורת זרה על עניינים כאלה", כותבת רדורן.
אך היא קובעת כי הצנזורה כשלה. לאחר שהיא מונה את השאלות הרבות שהפרשה מעלה, היא כותבת: "מה שברור הוא שהנוף התקשורתי המודרני הופך את מערכת הצנזורה הצבאית שישראל ייסדה בשנות ה-50 למחוררת ללא תקנה. התחקיר האוסטרלי הופץ במהרה ברשתות החברתיות והביא לשאלות זועמות מחברי אופוזיציה בכנסת".
"נתניהו מעדיף ביטחון על דיפלומטיה"
ה"וושינגטון פוסט" ניסה לעשות סדר בבלגן הדיווחים התקשורתיים מאוסטרליה עד ישראל, תחת הכותרת "כל מה שצריך לדעת על סקנדל 'האסיר X' של ישראל", אך לאחר סקירה קצרה של הידוע בפרשה, עבר העיתון לעסוק במשמעויותיה, ומנה שלוש: הראשונה היא הדיון סביב הצנזורה הקשוחה ש"התפוצץ בישראל".
השנייה היא נזק ליחסי ישראל-אוסטרליה. בהקשר זה טוען העיתון כי "המחלוקת על האסיר X יכולה להיחשב לדוגמה מיקרוקוסמית לחשיבות שממשלת נתניהו מעניקה לביטחון על פני דיפלומטיה". אך היה זה לפני שאוסטרליה הודתה כי למעשה השגרירות שלה ידעה על המעצר. המשמעות השלישית היא המסתורית מכולם – מה היה פשעו של זיגייר, שהיה חמור עד כדי כך שזיכה אותו בטיפול כזה מצד הרשויות?
לבקר בארצות ערב
היה זה כנראה עורך החוץ של "האוסטרליאן", גרג שרידן, שקלע למטרה יותר מכולם, עם הכותרת "הילת המסתורין האופפת את המוסד היא נשקו הטוב ביותר".
"הוא ידוע כסוכנות המודיעין היעילה בעולם, אבל לא ייתכן שהוא יעיל כפי שהוא מצטייר על פי המוניטין שלו בעולם הערבי", מצהיר שרידן ומסביר: "אתם צריכים לבלות קצת זמן במדינות ערב כדי להבין עד כמה אבסורדי לפעמים הוא המיתוס על כול יכולתו של המוסד".
"המסתוריות האגדית הזאת, שנובעת מהמוניטין של המוסד, היא בעצמה נכס אסטרטגי עבור ישראל". הוא טוען כי אם סוכן מוסד לשעבר הוכנס לכלא, הדבר מצביע בהכרח על אירוע חמור ביותר, שכן "חוץ מהרגישות הטבועה בנושא, הישראלים ישנאו להודות בבעיה עם אחד הסוכנים שלהם. הדבר יפגע במיתוס של הסוכנים בעלי המוטיבציה הבלתי נלאית, הכול יכולים, שמפעילים את הקסם שלהם להגנת ישראל בכל העולם".
לסיום, גם שרדן מדגיש את ההתיישרות של התקשורת הישראלית עם ההשתקה. "אף שישראל היא דמוקרטיה נמרצת, החברה הישראלית מקבלת את הצורך המוחלט במוסד, ואת רצינות המשימה שלו. לכן, בעוד סודות רבים נחשפים בתקשורת הישראלית האנרגטית, יש שיתוף פעולה נרחב של החברה עם המוסד".
זרקור על הטיפול ב"אויב"
ואילו ה"גרדיאן" הבריטי בחר להפנות את הזרקור לנושא אחר. "פרשת האסיר X שופכת אור
על הטיפול של ישראל במי שהיא רואה כאויב" היא כותרת הפרשנות של עורך החוץ פיטר בומונט. המאמר, שהתפרסם לפני שישראל פרסמה כי לאסיר בעל הזהות הבדויה ניתנה גישה לבני משפחתו ולעורכי דין, טען כי מאסרו של זיגייר עומד בניגוד לנורמות משפטיות בינלאומיות. "ואין זו הפעם הראשונה שישראל מפרה אותן במאסר של מי שהיא רואה כאויבי המדינה". בומונט מזכיר את חשיפת מתקן הכליאה הסודי 1391, את מאסר המרגל מרקוס קלינגברג ואת מאסרו של דיראר אבו סיסי.
אך לסיכום גם הוא חוזר לנושא ההשתקה התקשורתית ומציין כי משרד ראש הממשלה כינס את ועדת העורכים "בניסיון לאלץ עיתונאים לא לדווח על המקרה בשל סיבה לא טובה יותר מלמנוע 'מבוכה לסוכנות מסוימת' - במילים אחרות, המוסד".
לפנייה לכתב/ת 
