"פגשתי את זיגייר יום לפני, לא היה סימן שיתאבד"
עו"ד אביגדור פלדמן אמר ל-ynet כי נפגש עם האסיר בדצמבר 2010 בכלא איילון. "הוא נשמע רציונלי ושקל אפשרויות משפטיות, התנהל מו"מ בניסיון להגיע להסדר טיעון". עו"ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח ניסה לחשוף את הפרשה ובית המשפט לא רצה לשמוע: "הפרסום מטעם המדינה מוכיח שצדקנו"
"אני עורך-הדין האחרון שראה אותו בחיים". כך טען אמש (יום ד') בשיחה עם ynet עו"ד אביגדור פלדמן. לפי הגרסה שאישר בית המשפט לפרסום, את בן זיגייר ייצגו בהליכים השונים עורכי הדין רועי בלכר, משה מזור ובועז בן-צור. אולם, דווקא פלדמן שלא הוזכר כפרקליטו של זיגייר חושף לדבריו פרטים על הלך רוחו של האסיר יום לפני מותו.
פרשת בן זיגייר, האסיר X:
"זיגייר עבד ב'חברה' של המוסד שמכרה לאיראן"
"ביקשו שאפגש איתו ואראה אותו. ראיתי אותו, ויום אחרי שראיתי אותו אמרו לי שאין יותר בן אדם. כשראיתי אותו לא היו שום סימנים שהוא עומד להתאבד. הוא נשמע רציונלי ושקל אפשרויות משפטיות שאני לא יכול להיכנס אליהן", סיפר פלדמן, וסירב לפרט על נסיבות המפגש. בראיון ליומן הבוקר בגלי צה"ל הוסיף פלדמן: "הוא עמד בפני צומת משפטי והיה צריך לקבל החלטה. הוא ביקש שגם אני אחווה דעה. זה היה לאחר הגשת כתב האישום אבל המשפט עוד לא התחיל באופן ממשי.
"היה כתב אישום במעמד מה שקרוי 'עצור עד תום ההליכים' והתנהל מו"מ עם גורמים בכירים בפרקליטות בניסיון להגיע להסדר טיעון. מאחר שלא הכרתי את החומר, ישבתי, שמעתי אותו בסבלנות. הוא נשמע לטעמי רציונלי וממוקד. הוא דיבר בהחלט לעניין ולא הפגין איזה רגש מיוחד של רחמים עצמיים, מה שבדרך כלל מאפיין אנשים שנוקטים צעד כזה למיטב ידיעתי". פלדמן הדגיש כי "היה שיתוף פעולה מלא, אִפשרו לי לבקר אותו, אִפשרו לי לראות את החומר החסוי".
פלדמן סיפר עוד, כי התרשם שזיגייר "היה לחוץ ומוטרד מאוד מהמשפט. הוא הצהיר על חפותו. הבנתי שנמסר לו שהוא עלול להיות צפוי למאסר ממושך ביותר, ושהוא עלול להיות מנודה על ידי משפחתו. ברור לי שדברים מהסוג הזה מחלחלים פנימה, לנפש של אדם שנמצא בבידוד". הוא הוסיף כי "משפחתו ידעה על מאסרו ולהבנתי גם ביקרו אותו במקום כלאו, אבל משפחתו הושבעה לא למסור את זה לאחרים, כך שכל החוג החברתי שהיה קשור אליו לא ידע מה התרחש לגביו. 'הועלם' זה ביטוי שאפשר להשתמש בו".
בכלל, יותר פרטים על מה שאירע לפני מותו של זיגייר ואחריו נחשפים דרך הפעילות המשפטית. עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, סיפר כי ההליך להסרת הפרסום על הפרשה החל כבר לפני שנתיים. "בתחילת 2011, בעקבות הידיעות על התאבדותו של האסיר הגשנו בקשה לנשיאת בית המשפט המחוזי מרכז להסיר את איסור הפרסום".
"לאחר שהיא דחתה את הבקשה, הגשנו ערעור לבית המשפט העליון, שישב בהרכב בכיר, שמע את טענותינו ושמע בהרחבה נציגים של רשויות הביטחון. בעקבות המידע החסוי שנמסר לבית המשפט, הוצע לנו למחוק את הערעור, ולאור ההמלצה הזו ומחשש שתצא הלכה משפטית גרועה הסכמנו למחוק את הערעור", טען יקיר.
הוא המשיך והדגיש את השאלות שיש סביב נסיבות מותו של זיגייר: "במסגרת הדיון בערעור נודע לנו לראשונה שיש הליך של חקירת סיבת מוות. הוא ארך הרבה מאוד זמן. לבסוף נמצא שדובר בהתאבדות ולא בסיבת מוות אחרת, אבל לא פורסמו פרטים נוספים לגבי השאלה האם בית המשפט קבע ממצאים נוספים לגבי רשלנות מצד גורמים בשירות בתי הסוהר? או איך ייתכן שאסיר שנמצא בתא השמור ביותר בבית הסוהר מתאבד?"
עו"ד יקיר מצר על כך שהמדינה השתהתה בחשיפת אותם הפרטים בדיוק, שלטענתו הוא וחבריו ביקשו לחשוף כבר ב-2011. "זה בדיוק מה שטענו כבר לפני שנתיים, שחשוב לפרסם את הפרטים האלה, שהם לא יכולים לפגוע בביטחון המדינה. לצערי, הטענות האלה לא התקבלו, והפרסום היום לדעתי מוכיח שצדקנו, בלי קשר לרגישות הביטחונית שיש אולי לעילה למעצרו של אותו עצור".
אתמול שיגר יקיר פנייה נוספת למשנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לחשוף פרטים על הפרשה. "פנינו למשנה ליועץ המשפטי לממשלה וחזרנו על הבקשה לפרסם מידע מוסמך על הפרשה הזו", אמר עו"ד יקיר, שהוזכר בתחקיר ABC על זיגייר, כמי שסרב להגיב בשל צו איסור הפרסום.
"גם אם יש הצדקה לכך שהיבטים מסוימים שקשורים למעצר צריכים להישאר חסויים, עדיין מטרידה מאוד העובדה שאדם מועלם במדינת ישראל ומוחזק במעצר בחשאיות גמורה, ועל פי התחקיר האוסטרלי אפילו הסוהרים לא ידעו מהי זהותו. מטרידה גם הידיעה שהוא הוחזק בתא השמור ביותר בבתי הסוהר בארץ, ובכל זאת מצא את מותו בתא. יש כאן אינטרס ציבורי ראשון במעלה לקבלת מידע מוסמך על חקירת סיבות המוות, על אילו צעדים ננקטו ועל התוצאות", טען.
עורך הדין תקף "תופעה נרחבת", לטענתו - הוצאת צווי איסור הפרסום בידי בתי המשפט: "לצערי, בתי המשפט נענים בקלות רבה מדי לבקשות האלה ומוציאים צווי איסור פרסום גורפים בפרשות שונות, אף שאין הצדקה לצו איסור פרסום בכלל או לצו גורף בפרט, זו תופעה מטרידה שפוגעת בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת.
דווקא פרשות חשובות ורגישות כל כך - חשוב שהציבור יהיה מודע אליהן".
הוא הדגיש כי לצד היתרונות שבהגנה על ביטחון המדינה, תנאי המעצר הרחק מעיני הציבור מהווים פגיעה קשה בעצירים. "מחקרים רפואיים ופסיכולוגיים מוכיחים שמעצר בבידוד ובוודאי מעצר ממושך בבידוד גורם לנזק נפשי חמור, ושיש למעט את השימוש בו מפני שיש לכך השלכות בריאותיות ונפשיות מרחיקות לכת".
הוא הוסיף באותו הנושא: "אני מניח שבמקרה הספציפי הזה עצם המעצר יצר לחץ נפשי כבד על אותו עצור והבידוד רק החריף את התחושות. רשויות בית הסוהר היו חייבות להידרש לנושא הזה ולהבטיח טיפול נאות והשגחה מיוחדת, כדי למנוע בדיוק את מה שבסופו של דבר קרה".
לפנייה לכתב/ת 
