"האסיר X" הואשם 9 חודשים לפני שהתאבד
מדינת ישראל נגד "פלוני אלמוני": בן זיגייר לא הוזכר במסמכים בתיק, אבל לטענת גורמים בכירים "בעניין המשפטי היינו פיקס - לא בכדי המשפחה שותקת". נתניהו היה מעורב בהחלטה על ההודאה, אחרי שבישראל הבינו: עדיף מידע מבוסס על שמועות
ההליך המשפטי נגד "האסיר X" נותר חסוי - אולם כעת מתברר שהפרקליטות הגישה נגדו כתב אישום. מבדיקת ynet עולה כי במרס 2010 הוגש כתב אישום נגד אדם שכונה "פלוני אלמוני" והתיק הוגדר "תיק פשע חמור" - הדרגה הגבוהה ביותר מבחינת חומרת המעשה. במקרה כזה הפרוטוקולים, אם הם קיימים, נשמרים בכספת ואין להם תיעוד במערכת הממוחשבת של בתי המשפט.
פרשת האסיר X - עוד כותרות:
- ישראל מודה: כלאנו בזהות בדויה, תיבדק רשלנות
- 'נפגשתי עם זיגייר יום לפני, לא היה סימן שיתאבד'
- "זיגייר עבד ב'חברה' של המוסד שמכרה לאיראן"
- זוכרים את זיגייר מהקיבוץ: "הוא דיבר יותר מדי"
גם במקרה של האסיר המסתורי - מלבד מועד הגשת האישום, לא ניתן לדעת מתי כונס עוד דיון בעניינו. לפי הנתונים המעטים שאינם חסויים, התיק נגד "פלוני אלמוני" נסגר ימים ספורים לאחר שנפתח, ב-10 במרס. לא ברור אם בתיק התקבלה הכרעה או שהוא נסגר מסיבות טכניות, אולם ידוע כי באותו היום התקבלה במזכירות בית המשפט הודעה שמדובר בתיק מסווג.
גם לאחר ששם קץ לחייו, בשב"ס הגדירו את האסיר X "אלמוני". לאחר שנקבע מותו הועברה גופתו למכון לרפואה משפטית באבו כביר ובפרטיו בטפסים נרשם "אלמוני".
עוד מתברר כי הסנגורים שייצגו את האסיר ואת משפחתו בהליכים נדרשו לחתום על טופסי סודיות, כך שאינם רשאים להכחיש או לאשר שום פרט. עם זאת, גורם מדיני בכיר, שהתייחס לפרשה זמן קצר לאחר שהמדינה הכירה לראשונה באופן רשמי בקיומו של האסיר, הדגיש כי "ההתנהלות המשפטית בפרשה הייתה טובה ונכונה". לדבריו, "בעניין המשפטי היינו פיקס. לא בכדי המשפחה שותקת. הם ידעו מה קרה והיו בסוד העניינים".
עו"ד אביגדור פלדמן אמר ל-ynet שביקר את זיגייר בדצמבר 2010, "ויום אחרי שראיתי אותו אמרו לי שאין יותר בן אדם. כשראיתי אותו לא היו שום סימנים שהוא עומד להתאבד. הוא נשמע רציונלי ושקל אפשרויות משפטיות".
כפי שהותר אמש לפרסום - אחרי שנתיים של הסתרות וימים של התפתלויות אחרי התחקיר באוסטרליה - עם מותו של האסיר נפתח תיק לחקירת סיבת מוות. ואולם הדיון המשפטי בעניין התנהל בדלתיים סגורות והתיק נותר חסוי לציבור ואין לו זכר בשום פרוטוקול.
בבקשת הפרקליטות להסיר חלקית את צו איסור הפרסום, שאושרה בבית המשפט המחוזי מרכז, נחשף כי חקירת נסיבות המוות הסתיימה רק לפני כחודש וחצי, ובה נקבע כי מדובר בהתאבדות. בהודעה הרשמית לא צוין שמו של בן זיגייר, גיבור התחקיר האוסטרלי שהביא לחשיפת הפרשה.
בהחלטת בית המשפט נחשף גם כי הפרקליטות התבקשה לבדוק אם חלה רשלנות שהובילה להתאבדות של "האסיר X", אולם בדיקה זו טרם הסתיימה וטרם התקבלו החלטות. "ההליכים בעניין האסיר לוו על ידי הגורמים הבכירים ביותר במשרד המשפטים, וזכויות הפרט של האסיר נשמרו, בכפוף להוראות הדין", הודגש בבקשה שגיבשה הפרקליטות. "האסיר הוחזק בכלא מכוח פקודת מעצר שהוציא בית המשפט המוסמך. מטעמי ביטחון הוחזק האסיר בזהות בדויה, אולם משפחתו קיבלה מיידית הודעה על דבר מעצרו".
ייבחנו שינויים באופן החזקת אסירים בסוד
חשיפת חלק מפרטי הפרשה היוותה ההכרה הרשמית הראשונה בקיומו של "האסיר X" שמת בכלא. המניע שהביא את המדינה לפעול להסרה חלקית של הצו עולה בבירור מעיון בבקשתה. הפרקליטות הבהירה כי הדבר נעשה "לאחר שקילה של מכלול האינטרסים הנוגעים לעניין, אלה הביטחוניים ואלה הנוגעים לזכות הציבור לדעת, והכירה בהשפעתם של "הפרסומים שהובאו בשעות האחרונות בכלי התקשורת השונים".
פרסום הדברים נידון על ידי הגורמים הבכירים ביותר ברמה המשפטית, הביטחונית והמדינית, אף ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מעורב בהחלטה לחשוף חלק מהעובדות בפרשה. אלו הבינו כי נוכח החשיפה הגדולה כבר לא ניתן לקבור את הפרשה ועדיף לשחרר מידע מבוקר ומבוסס, מאשר להיגרר אחר שמועות ומידע לא אמין, שעלול להצטייר כמציאות בהיעדר הצהרה רשמית.
מסיבות אלו הותר אתמול בבוקר לפרסם את התחקיר של הרשת האוסטרלית, ולאחר בדיקה מדוקדקת ביקשה המדינה מבית המשפט לחשוף לציבור פרטים נוספים, באופן שימנע ככל הניתן פגיעה בביטחון המדינה. עו"ד דבורה חן, לשעבר ראש המחלקה הביטחונית בפרקליטות המדינה, הסבירה גם היא כי הפרסומים השונים הביאו את המדינה להכרה שאין ברירה אחרת.
"המדינה תמיד תעדיף לצאת עם משהו מסודר ומובהר, מאשר שייצאו כל מיני פרסומים לא מדויקים", היא ציינה, "ואחרי שפורסמו כל כך הרבה פרטים - כנראה הגורמים השונים הבינו שאי אפשר להתמודד עם גל הדיווחים הזה ועדיף באמת לצאת עם הודעה מסודרת עד כמה שניתן". עם זאת, להערכתה, ניתן היה לגבש הצהרה סמוך יותר למועד פרסום התחקיר האוסטרלי.
"היו צריכים לעשות חשיבה מסודרת, להתארגן במהירות ולהוציא הודעה עוד אתמול, אבל גם 24 שעות מאוחר יותר זה לא אסון", היא הודתה, "והמידע שהותר לפרסום עושה סדר ומבהיר: אין דבר כזה שאדם מובא למשפט בעבירה חמורה ולא מיוצג, כי משפחתו ידעה וכי, כמו בנוהל הנוגע לכל אדם שהתאבד בכלא, חייבים לבדוק את נסיבות העניין".
חן ציינה גם כי ייתכן מאוד שההתאבדות של האסיר נבעה מהבידוד והקשיים של החיים בכלא, ולאו דווקא נגרמה מנסיבות מעצרו המחמירות. "זו לא הפעם הראשונה שקשה לאדם להתמודד בשינוי הגדול הזה", היא הזכירה.
עוד לפני ההחלטה על חשיפת הפרטים, מאז התפוצצה הפרשה התקיימו דיונים בהשתתפות הדרגים הגבוהים בפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, ובהם עלתה השאלה אם וכיצד יש לרענן את הנהלים הנוגעים להחזקת אסירים שיש אינטרס ביטחוני שלא לחשוף את עניינם. בין היתר מוזכרת ההבנה שאופן החזקת אסירים כאלה - כשדבר מעצרם והחזקתם סודיים לגמרי - בעייתית כיום, וספק אם ניתן יהיה להמשיך לפעול באותם כלים מבלי להכניס שינויים במתכונת.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
