זיכרונות מפינלנד
"חזרנו הרבה-הרבה שנים אחורה", פסק שליימה על נבחרתו של גוטמן וליגלג על היריבה העלובה. אז חזרנו ל-1993, ותראו מה גילינו. פלג בחמישי
העגלון
שרף מתלהב מהכדורגל הפיני
יותר משבוע חלף מאז משחק האימון של הנבחרת נגד פינלנד, ואני עדיין מתקשה להירגע. לא מהאירוע עצמו שהיה משעמם להחריד וחסר חשיבות, אלא מהפרשן הדגול שלמה שרף, שהיה בהמי כתמיד וחסר בושה.
ים תקצירים ב-ynet ספורט:
- רביעייה לצ'לסי, ניצחון לארסנל: תקצירי הליגה האנגלית
- החמסה של קשטן, 0:4 למכבי חיפה: תקצירי ליגת העל
- לתקצירי מכבי ת"א ביורוליג
- לתקצירי ליגת ווינר סל
ככל שנקפו הדקות, שליימה נכנס יותר ויותר בנבחרת, קרע אותה ואת מאמנה לגזרים, ובעיקר זילזל ביריבה. "מי זאת פינלנד?" הוא קיטר, "אם נגדם אנחנו נראים ככה, מה יהיה כשנשחק מול פורטוגל". אם על הטעויות והחפיפניקיות של יורם ארבל אפשר לומר שזקנתו מביישת את נעוריו, אצל שרף זה אחרת. זקנתו מזכירה את הבושות בנעוריו.
מותר וצריך לבקר את אלי גוטמן, וברוך השם יש על מה. אבל האחרון שיכול לעשות זאת הוא הפרשן האינטרסנט שמסוגל לנתח משחקים תוך כדי צפייה בהופעה של שלמה ארצי. שרף הוא המאמן הלאומי שקיבל
אבל השבוע, כשהנבחרת ניצחה במשחק אימון את פינלנד 1:2 בלבד, העגלון שהפסיד פעמיים לקפריסין כיסח לגוטמן את הצורה, ואז יצא לו המשפט המדהים: "הלכנו אחורה הרבה־הרבה שנים". שליימה לא אמר כמה שנים אחורה, אז אני עשיתי זאת במקומו. מדובר ב־19 שנים ושלושה חודשים. ישראל נגד פינלנד, מוקדמות המונדיאל בארה"ב. תוצאת הסיום: פינלנד 3 - ישראל 1. ונחשו מי היה המאמן? וואלה, שלמה שרף.
ושימו לב מה אמר המאמן הלאומי דאז, שליגלג השבוע על נבחרת פינלנד הקטנטנה, מיד אחרי ההפסד המביש ב־1993, שדירג אותנו במקום האחרון בבית המוקדם. "הפסדנו מול נבחרת מצוינת שהפגינה כושר נפלא", סיכם שליימה במסיבת העיתונאים. "הפינים מהירים מאיתנו, ונגד מהירות אין מה לעשות".
וכל זה למרות שבנבחרת שלו שיחקו אז איציק זוהר, אבי נמני ואלי אוחנה. חבל שלא היה אז "יציע העיתונות".
הלוחש
ההבדל בין לוזון לפניני
"אני לא מאמין בדיינים, יש רק דיין אחד - בורא עולם". ככה, בלי חשבון, הצהיר לפני חודשים אחדים אבי לוזון, כשלמכבי פ"ת שלו הופחתו נקודות. במדינה מתוקנת, כבר אז הוא היה חייב לעוף מתפקידו. אבל אנחנו כידוע לא מדינה מתוקנת, אלא רפובליקת בננות פרימיטיבית, ופני הדור כפני היו"ר.
השבוע, במהלך הבחירות המבחילות לראשות הוועד האולימפי, לוזון היכה שנית. האנרכיסט, שעזב את ההצבעה
כשגיא פניני לחש דברי נאצה באוזנו של יהונתן שולדברנד, המדינה רעשה וגעשה, והפרחח הושעה ונקנס, בצדק כמובן. אז למה כשיו"ר ההתאחדות לוחש באוזנו של יו"ר הוועד האולימפי ונתפס בקלקלתו בקללותיו, אף אחד כבר לא מתרגש? אני אגיד לכם למה. כי אצלו, גם כשהוא לא לוחש, זה טראש־טוק.
המאכערים
ויקו וקובלסקי סוגרים דילים
ב־1953 החליטו סטודנטים מהאוניברסיטה העברית, מהטכניון ומביה"ס למשפט ולכלכלה בת"א להקים ארגון שיקדם פעילויות ספורטיביות בקרב הסטודנטים בארץ. הם קראו לו אס"א – ארגון ספורט אקדמאי. 60 שנה חלפו, על הארגון השתלטו מאכערים אינטרסנטים ואופורטוניסטים, שתופרים דילים מאחורי הקלעים.
קחו למשל את אילן קובלסקי ואת ויקו חדד. הראשון חווה לא מעט כשלונות, פיטורים והתפטרויות כמאמן כדורסל, וגם נקלע פעם לשוד מוזר, אחרי שסומם במיני־בר מפוקפק בתאילנד. השני היה מאמן כדורגל שהקריירה שלו לא ממש התרוממה. היום שניהם עסקנים באס"א, שחושבים שהם מנהלים את נאס"א.
אס"א הוא ארגון קטן וזניח בספורט הישראלי, אבל כדי להוציא תקציבים וג'ובים, הם עושים הרבה יותר רעש מגודלם הטבעי. השבוע, לכבוד הבחירות לראשות הוועד האולימפי, הם החליטו לנצל את היותם לשון המאזניים וניסו לסחוט, פשוטו כמשמעו, את ראשי מרכז הפועל.
במכתב שקובלסקי שיגר להפועל, בהמשך לשיחות שניהל איתם עמיתו ויקו חדד, הוא העלה שורה של דרישות לקראת הבחירות. בין השאר תבע להכניס את נציגי אס"א לכל הוועדות בוועד האולימפי, ובעיקר לוועדת הכספים, לבחור בנציג אס"א כמזכיר כבוד בוועד, ולשלב נציג של אס"א בכל האיגודים, בהנהלת מכון וינגייט וביחידה לספורט הישגי.
לפי המסמך המושחת, הפועל צריכה לפנות למועצת ההימורים כדי להגדיל את ההקצבות לליגת המכללות של אס"א, עם דגש על הכדורסל והקטרגל. שני ענפים שבהם עוסקים, לגמרי במקרה, קובלסקי וחדד. ושימו לב לסעיף 15 בטיוטת ההסכם: "מרכז הפועל ימנע את שינוי התקנון להרחקת אס"א מהנהלת איגוד הכדורסל, למרות שאין למרכז אס"א ניקוד מספיק המבטיח את מקום נציג אס"א". כדאי שתקראו שוב.
בסיום רשימת הדרישות מציין קובלסקי כי "ההסכם חייב להיות מוכן עד יום ראשון ב־14.00", שעתיים בדיוק לפני הבחירות לראשות הוועד. אין לי מושג אם בארגון האקדמאי מטפחים את ספורט הרכיבה, אבל סוחרי סוסים דווקא יש להם.
והסוף ידוע. בהפועל סירבו לחתום על המסמך השערורייתי, אס"א תמכה בנציג מכבי, ועכשיו לפחות כולנו יודעים מה פירוש ראשי התיבות של אס"א. ארגון סחטנים אקדמאי.
המתווך
עסקים כרגיל אצל הדיין גלוסקה
עו"ד מוטי גלוסקה הוא לא רק דיין בכיר בהתאחדות לכדורגל, אלא גם אחד משלושת חברי נשיאות בית הדין העליון. השבוע נחשף בעיתון "ידיעות תל־אביב" ששמו של אותו גלוסקה מככב בתיק אחר לגמרי: כתב האישום החמור נגד ראש עיריית ר"ג, צבי בר.
נגד דיין ההתאחדות עצמו אמנם לא הוגש כתב אישום, אבל בכתב האישום נגד בר נטען כי לגלוסקה, ששימש כבא־כוחו, היה תפקיד משמעותי בהעברה ובהלבנה של כספי השוחד שקיבל ראש העיר. עוד נאמר שם, בין השאר, כי בר לקח שוחד בסך של יותר ממיליון שקל מהנאשמים שאול לגזיאל ועמנואל ארביב, "בסיועו ובתיווכו של עורך-דין גלוסקה".
אז מה חשבתם, שאחרי טענות קשות כאלה הדיין המלומד ישעה עצמו מבתי הדין של ההתאחדות עד תום החקירה? הצחקתם את גלוסקה. בתגובה לפניית העיתון שחשף את הפרשה הוא אמר: "אני לא חושב שצריכה להיות כל בעיה עם זה שאני בעל תפקיד בהתאחדות לכדורגל", ומההתאחדות נמסר שנשיא ביה"ד העליון, אורי גורן, יעיין בכתב האישום ויקבל החלטה. קח את הזמן שלך כבוד הנשיא, העיקר שבינתיים, לכל הקבוצות והשחקנים שגלוסקה יגזור את דינם, תהיה תחושה שהם בידיים טובות.
וכמה חבל שלוזון לא לוחש לנו מה הוא חושב על הדיין הבכיר.
הנינג'ה
שחר חוזרת משדה הקרב
נבחרת הנשים בטניס לא הצליחה לעלות דרג בגביע הפדרציה באילת, בעיקר לאור העובדה שהטניסאית הבכירה שלנו כבר מזמן לא בכירה, אבל איזה נאום דפקה לנו שחר פאר ביום האחרון של הטורניר!"אני מאוד מותשת", אמרה פאר אחרי שסוף סוף השיגה ניצחון על ילונה קרמן הבלארוסית.
היו ימים ששחר שיחקה טניס ואפילו גברה על כמה בכירות בעולם. היום היא מנצחת ילדה בת 19 שמדורגת 150 מקומות מתחתיה, ומדברת כמו אריק שרון אחרי חציית התעלה. מכיוון שהמעבר מטניסאית ללוחמת כרוך בהידרדרות בדירוג העולמי, אני במקום יו"ר האיגוד הייתי מרים לכבודה טקס ועונד לה כנפי צניחה.
פינת הליקוק: 12.2.13. "לאריק בנאדו יש איכויות גבוהות כמאמן". חלוץ מכבי חיפה, חן עזרא, מכין שיעורי בית בלשון.
לפנייה לכתב/ת 
