מסמר אחרון בארון הקבורה של מצרים

כאשר יצאו ההמונים לכיכר תחריר לפני שנתיים על מנת להפיל את שלטון מובארק הסיסמה הייתה: "העם רוצה להפיל את המשטר". אותה סיסמה עדיין מלווה את המהפכנים שמניפים אותה נגד הממשל. הם הניפו את הסיסמה הזאת נגד השלטון הצבאי וכעת היא הונפה שוב נגד הנשיא הנוכחי ומפלגתו השלטת. המצרים רוצים להשמיע את קולם, אולם השאלה שצריך להעלות כעת היא מי זה העם הזה ומי זה המשטר שתמיד רוצים להפילו?

הפילוג

אין ספק שהעם המצרי נחלק לזרמים רבים, קבוצות רבות ומפלגות רבות, מה שמהווה סכנה המאיימת על אחדותו הידועה של העם המצרי. הסיסמה "העם רוצה להפיל את המשטר" נשארה כפי שהיא, אולם ההבדל היחיד הוא שבימי מובארק נראה היה שהעם פועל כגוש אחד להפיל חזית אחת, אך כעת העם מחולק לגושים רבים שקוראים להפיל גושים רבים אחרים. לכל זרם יש אינטרס מסוים, וכל אחד מגייס אנשים וקורא להפיל את האחר. הסיסמה נשארה, אולם היעדים חדשים. הפלגים הקוראים להפיל את משטר האחים המוסלמים עושים את זה גם בגלל מטרות פרטיות, ולא למען מטרות-העל.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

מנהלים מלחמת סייבר עם גביעי אשל / אביב בושינסקי

העם מחולק כיום לגושים רבים. מפגינים בכיכר א-תחריר (צילום: רויטרס)

את מי משרתים המפגינים? מיידים בקבוקי תבערה על ארמון הנשיא (צילום: AP)

כולם רוצים להפיל את העם

לדעתי, כל התנועות עלולות להפיל אותנו לתהום - בכוונה או שלא בכוונה. "חזית ההצלה הלאומית", שכוללת את המועמדים החזקים ביותר נגד מורסי, מגייסת את ציבור הצעירים נגד משטר האחים. הם נוהגים להתאסף ברחוב, מגנים את משטרו של מורסי וקוראים להפלתו לפני שסיים שנה אחת בשלטון. אותם מועמדים מסתפקים בהופעות תקשורתיות בוועידות שלהם, בכנסים שלהם, הם משלהבים את הצעירים ואת הרחוב המצרי שמתלקח מחדש.

אין בעיה בכך שאותם צעירים מתנגדים למשטר, אך הבעיה היא בגורם השלישי שמצית את האירועים. מנגד, תומכי המשטר האיסלאמיסטי והנשיא מורסי מגייסים אף הם תומכים ומסלימים את הצהרותיהם התקשורתיות והמאבק בין הצדדים מחריף. המפסידה היחידה היא מצרים וכלכלתה שנתפשה בעבר כאי של השקעה ושל יציבות. הם לא מבינים שהם תוקעים מסמרים רבים בארון הקבורה של מצרים, ומאיימים לפורר את המולדת. אם היו מתאחדים כולם למען האינטרס של המדינה מבלי להסתכל כס השלטון, הדבר היה טוב יותר לכולנו כי מאסנו בזירה הפוליטית.

הצד השלישי

מאז נפילתו של מובארק נפוץ המושג "הצד השלישי" בזירה הפוליטית במצרים, המתקשר לכל האירועים שאנחנו חווים. בכל תקרית או אסון שלא מוצאים להם אשמים, מטיחים את האשם בצד השלישי. אם אתם תוהים מהו אותו צד שלישי, תמצאו תשובות רבות שמשתנות בהתאם לכל זרם פוליטי או דתי. האיסלאמיסטים אומרים שהצד השלישי הוא שרידי המשטר הקודם ותומכיו של מובארק, בעלי ההון ואלה שעוינים את רעיון המדינה האיסלאמית. אם תעברו לשורות המהפכנים, תמצאו שהצד השלישי הם האחים המוסלמים ומנהיגם, מוחמד בדיע. מי ששותף לדעה הזו הם שרידי המשטר הקודם, שעליהם נכתב אותו מושג. יש גם מי שמאשים את התקשורת.

הצעירים חוזרים לרחובות. מי מפעיל אותם? (צילום: AFP)

מצרים בין שני משטרים (צילום: רויטרס)

מקורות מצרים סבורים שהסיסמה "העם רוצה להפיל את המשטר" צריכה להפוך ל"העם רוצה להפיל את הצד השלישי". הצד השלישי מורכב ממספר גורמים. הראשון הוא ילדי הרחובות. צריך לומר כאן שהם מהווים את הגיץ שמצית את כל האירועים. לאלו אין דת ואין חינוך ולכן קל לפתות אותם בקצת כסף ולדחוף אותם לכל ההתקהלויות כמו בכיכר תחריר. קשה לחשוב שמהפכן יצית מוסדות של המדינה או יטריד נשים במהלך ההפגנות.

נוסף לאלו, יש בריונים שאותם מפתים להגיע להפגנות בעזרת הסם טרמדול. קל להאשים אחר כך את הממשלה, המשטרה או שרידי המשטר הקודם או כל גורם אחר. אותם בריונים משחיתים את מצרים וצריך לשים את כולם בבתי הכלא. הגורם השלישי המשחק תפקיד הוא הפוליטיקה. לכן צריך לבצע היערכות מחודשת של הפוליטיקה, לתקן את דרכיה על מנת שתשרת את האינטרסים של המולדת.

הכותב הוא אזרח מצרים. הביא לפרסום: רועי קייס

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il