החלטה גורלית: הבית או שחרור מהחובות?
ההוצאות המצטברות והחובות הגדלים הובילו את משק הבית לנקודה קריטית. האם לנקוט בצעד דרסטי ולוותר על הדירה תמורת שחרור מעול החובות, או להילחם עליה בכל מחיר?
דירת החלומות של רובנו נמצאת מעבר להישג ידינו הכלכלי. אך כאשר אנו מוצאים אותה ומצליחים לקבל משכנתא על חלק מהסכום, אנו נוטים להתפתות ולהאמין שהחישובים יסתדרו ושנוכל להתמודד עם החזר המשכנתא וההלוואות שילקחו עבורה.
- המחיר פחות מ-50 שקל? 66% ישלמו באשראי
מי יציל את החשבונות האבודים של הציבור?
חבל לקרוע את הכיס על יומולדת
ליתים, בתהליך הקנייה אנו מבצעים ייפוי מציאות שבמסגרתו אנו מחשבים את עלות הבית נטו, ומתעלמים מההוצאות הנלוות כדוגמת מס הרכישה, הצורך להצטייד בפריטים יקרים לבית החדש כדוגמת דוד שמש או מזגן, מהוצאות המעבר וכן הלאה.
הדילמה של ניר ויעל
ניר ויעל, זוג המשתכר 16,000 שקל לחודש, מצאו את עצמם מתחבטים בשאלה זו שנה וחצי לאחר שרכשו את דירתם ב-1.6 מיליון שקל. לצד 70% המשכנתא שלקחו על הדירה ובעקבותיה הם מחזירים 5,511 שקל לחודש, הם לקחו גם הלוואה להשלמת הרכישה ולהוצאות הנלוות על סך 100,000 שקל, ל-5 שנים, שעבורה הם מחזירים 1,910 שקל בחודש.
תקופה קצרה לאחר לקיחת המשכנתא וההלוואה, הם נוכחו לגלות כי הם מסיימים את החודש עם גירעון חודשי של 5,721 שקל לחודש.
הם בחנו את האפשרות למחזור המשכנתא, אך גילו שלא יוכלו עדיין לחסוך יותר מדי, ומחוסר ברירה, החליטו לקחת הלוואה נוספת מכרטיס האשראי שלהם, כדי לכסות את המינוס. עבור 24,000 שקל אותם לקחו לתקופה של 24 חודשים, הם מחזירים 1,064 שקל נוספים מדי חודש.
לאחר שראו שההלוואה שמשה כפלסטר ולא כטיפול שורש למצב, הם החליטו לצמצם בהוצאות שלהם וקצצו כ-3,000 שקל מסעיפי התקציב השונים. לאחר המעשה הם סיימו את החודש עם גרעון חודשי של 2,721 שקל , אך הרגישו שמצבם לא השתפר כלל.
החובות ממשיכים לגדול והם עדיין נמצאים בחרדות שמא התשלום על המשכנתא יחזור, הם לא יוצאים ונהנים כמעט בכלל, ומתחילים לתהות האם למכור את הבית, לסגור את המשכנתא והחובות עם דמי המכירה ולעבור לשכירות, או להמשיך ולהתאמץ?
למכור או לא למכור?
ההחלטה האם למכור או לא את הבית, אינה קלה וכוללת טיעוני בעד ונגד חזקים. אחד הטיעונים המרכזיים בעד המכירה הוא שלא צריך להחזיק בית בכל מחיר, וכי במקומות רבים בעולם משפחות מצליחות לחיות חיים שלמים ומאושרים מבלי לקנות דירה. גם החשש מירידות במחירי הדירות או עליה בריביות יכול לעודד את ההחלטה על מכירת הדירה, כמו גם סבירות לחוסר יציבות תעסוקתית בעתיד.
מנגד, עולים הטיעונים הנוגעים בקושי שבמעבר דירה אחת לתקופה ולחוסר יציבות, וכן הטיעון שאומר שכשבאים הילדים, כל מעבר דירה פירושו גם מעבר בית ספר וניתוק מהחברים. גם השתחררות צפויה של קרן השתלמות, וסגירת חלק מהמשכנתא באמצעותה יכולה לתמוך בהשארת הבית והתמודדות עם הקושי, משום שהיא נותנת קרן אור חיובית.
יתרה מכך, בית הוא נכס חשוב לעצמאות הכלכלית ולבטחון, בעיקר בגילאים המבוגרים, כשתוחלת החיים עולה, חשוב שיהיה לנו מקום לגור בו בלי לשלם משכנתא ושכר דירה וישמש גם כנס לשעת חירום או צורך.
אם ניר ויעל יצליחו לשמור על הבית מבלי להסתבך בחובות, בעוד 25 שנה הם יסיימו לשלם את המשכנתא ויהיה להם נכס שווה היום 1.6 מיליון שקל, ועם עלייה ריאלית במחירי הדירות של 2% בשנה, בעוד 25 שנה הבית עשוי להיות שווה יותר מ- 2.6 שקל.
את ההחלטה האם למכור או לא צריך לקבל מתוך ראייה מפוכחת של העובדות. התרחישים הכי גרועים למשפחה הם להגיע למצב שבו אין ביכולתם לשלם את המשכנתא והבנק מעקל את הדירה, או לעבור לדירה שכורה ולתת לרווח מהמכירה להתבזבז על העלאת רמת החיים. מנגד, במכירת הבית ורכישת בית זול יותר, יש הגיון, היות וכך מתאימים את גודל הבית והמשכנתא ליכולות הכלכליות של המשפחה.
אופטימיות מול מציאות
ניר ויעל אוהבים את האזור בו קנו דירה, ועל כן אם יחליטו למכור את דירתם, הם בוחנים את האפשרות לשכור דירה בשכונה, בשכר דירה של 6,000 שקל. ההתעקשות שלהם על שכונת המגורים אינה חריגה, ורבים מאיתנו מתאהבים בשכונה בה בחרנו ומתעקשים להשאר בה כיוון ששם נמצאים החברים שלנו ושל הילדים, ומכיוון שהיא נוחה ומוכרת לנו.
על פי החישובים שלהם, לאחר מכירת הדירה וסגירת החובות יוותרו בידיהם 334,000 שקל שישמשו, לטענתם, כבסיס לקניית דירה בעתיד. ברוב המקרים המכירה נראית טוב על הנייר – התחלה חדשה בלי אוברדרפט, ובמקום להחזיר הרבה הלוואות, רק תשלום אחד של שכר דירה. נעשית רציונליזציה שאומרת כי היתרה שנשארה במכירה לא תבוזבז, אלא תשמש כחסכון והשקעה, אך כשבוחנים את המציאות התמונה משתנה.
אם ניר ויעל יקבלו את ההחלטה למכור וישמרו על הקיצוץ התקציבי, הם עדיין יסיימו את החודש עם גרעון חודשי של 1,300 שקל, שלא יסייע להם להגיע לקניית דירה ולאו דווקא ישפר את הרגשתם. יתרה מכך, כשיש כסף זמין בצד קל לחרוג מהתקציב ולנגוס בו, ותוך שנים ספורות למצוא עצמם בלי דירה ובלי חסכונות ולכן גם הסיכוי לשיפור עתידי הולך ומצטמצם.
להילחם על הבית
על אף הקושי האדיר בטווח הקצר, מומלץ להילחם על הבית. אלפי משפחות שלא עשו זאת הצטערו בדיעבד כאשר בגיל מבוגר, מצאו עצמם ללא בית וחסכונות, ולכן לפני שמקבלים את ההחלטה חשוב לנסות ולשער איך נרגיש עם השלכותיה בעוד מספר עשורים.
בפני ניר ויעל עומדות מספר אפשרויות לפעולה שיאפשרו להם לשמור על בעלות על נכס. אחת האפשרויות היא החלפת הדירה בדירה זולה יותר המתאימה ליכולת שלהם. אפשרות אחרת היא, בחינת האפשרות לפריסת הלוואות או לקיחת הלוואת גישור מקרן השתלמות שעתידה להפתח בקרוב. גם אפשרויות של צמצום חריף נוסף בתקציב,עד לתום תקופת ההלוואות, שיבטיח שיסיימו את החודש ללא אוברדרפט יכול לסייע לשמור על הדירה. כמו כן בני הזוג יכולים לבחון האם יש להם דרך להגדיל את הכנסותיהם ובכך להמנע מהמינוס שמקשה על חייהם.
האפשרות של מכירת הדירה ומעבר לשכירות אופציונאלית גם היא, רק בתנאי שהיא חלק מתוכנית פעולה שתוביל את המשפחה לקניית נכס בטווח שנים סביר. במקרה הזה חשוב להבין שבתקופת השכירות המשפחה תצטמצם ככל האפשר כדי לחסוך הרבה, וכי השכירות תהיה זולה ובדירה שרחוקה מלהיות אידיאלית בעיניי המשפחה.
כמובן שניתן גם להשכיר את הדירה ולשכור דירה זולה ממנה למשך תקופה, ובאמצעות שכר הדירה לשלם את המשכנתא ואת המינוס שנוצר. עם זאת, כאשר בוחרים באפשרות זו, כדאי לבצע תכנון כלכלי קפדני שיאפשר לכם לשרוד גם אם תהיה תקופה שבה לא תצליחו למצוא שוכרים לדירה שלכם.
בקרב אחוזים ניכרים מהאוכלוסיה, בית המגורים הוא הנכס היחיד. לפני שמתפתים למכור אותו, רצוי לוודא כי נבחנה כל אפשרות לשפר את המצב.
הכותב הינו מנחה סדנאות "סוד הכסף", הדרך שלך לחופש כלכלי, ומנכ"ל חברת "יבולים " המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים
לפנייה לכתב/ת 
