שותים ונוהגים? יכול להיות שתישארו מובטלים
אין זה עניינו של הבוס מה אתם עושים אחרי שעות העבודה, אך האם זה עניינו כיצד אתם נוהגים? מבחינה חוקית אין למעסיק גישה לגיליון ההרשעות התעבורתי שלכם. אך מבחינה מעשית, כ-40% מהמעסיקים לא היו מקבלים לשורותיהם נהגים פורעי חוק. האם יש קשר בין הטירוף על ההגה להתנהלות במשרד?
ניסיון תעסוקתי, עבר השכלתי, ומה עם גיליון ההרשעות התעבורתי? מתברר שנהיגה פרועה וביצוע עבירות תנועה חמורות מהוות אור אדום - שמסמן כי ייתכן שמדובר בעובד שעלול להסב לחברה שבה הוא עובד נזקים רבים.
כתבות נוספות במדור חיפוש עבודה בערוץ הקריירה :
- הגנה על נשים במקומות עבודה - הלכנו רחוק מדי?
- "אין לי חולשות!". דברים שאסור להגיד בראיונות
- אטרקטיביים ב-30 שניות: על מה פוסלים קו"ח?
- צניחה בהצעות העבודה; חסרי הניסיון הכי מבוקשים
החוק בישראל אוסר על המעסיק לבקש מהמועמד שיציג בפניו תעודת יושר, ובכלל זה גם את גיליון הרשעותיו התעבורתיות. כך קורים מצבים שבהם ארגונים קולטים לתוכם עברייני תנועה, וביניהם אף כאלה שקטלו חיים או ששינו לבלי היכר את המציאות של האדם שדרסו.
"התפרעות על הכביש או ביצוע עבירות תנועה חמורות באופן דפוסי ותדיר, יכולים להצביע על תכונות אישיות כמו אימפולסיביות, שליטה עצמית נמוכה ואי שמירה על כללים ונורמות", מסביר מוטי כהן, פסיכולוג תעסוקתי מומחה ופסיכותרפיסט.
לדבריו, "תכונות אלו מהוות משתנים אישיותיים, שמכתיבים את אופי ההתנהלות וההתנהגות גם בעבודה. אין ספק שקיים מתאם חיובי בין השניים - ואותן תכונות שליליות צפוי שיבואו לידי ביטוי באופן כזה או אחר גם בתפקוד התעסוקתי".
האקדמיה אינה נחרצת באופן חד משמעי בשאלה אם יש קשר בין סגנון נהיגה פרוע לסגנון חיים כללי בעייתי. ד"ר אירן דיאמנט, פסיכולוגית ראשית של מכון מדיטון-אדם העוסק באבחון ובמיון בתחום נהיגה ובטיחות, מסבירה כי "מצד אחד, מחקרים מוכיחים שדווקא בנהיגה אנשים מתנהגים לעתים באופן חריג, שאינו בא לידי ביטוי בסיטואציות אחרות בחיים, והדברים נשארים בגבולות ההגה".
"מנגד", טוענת דיאמנט, כי יש לא מעט מחקרים שמוכיחים קשר בין תוקפנות על הכביש או זלזול בכללים, לבין התנהלות בתחומי חיים אחרים. אלו מצביעים על כך ש"אתה נוהג כפי שאתה חי - וההיפך". לדבריה, "יש מחקרים רבים חדשים שמצביעים על מתאם גבוה בין סגנון חיים מסתכן ורשלני לבין נהיגה מסוכנת ועבריינית".
המעסיקים רוצים לדעת על מועמדים שהם עברייני תנועה
חברת עוקץ מערכות, בשיתוף עמותת אור ירוק, בדקה את עמדת המעסיקים על עובדים עם גיליון הרשעות תעבורתי, וביצעה סקר בקרב כ-337 בעלי עסקים וגורמים בכירים בחברות. במסגרת הבדיקה, נשאלו הנסקרים אם קבלת מידע על עברו התעבורתי של המועמד לעבודה היה משפיע על ההחלטה לקלוט אותו לשורות הארגון.
47.2% מהמשיבים סבורים כי קיומו ונגישותו של מידע על עברו התעבורתי של המועמד, היה משפיע על ההחלטה אם לקלוט אותו לשורות הארגון. כמו כן, 38.1% השיבו כי אילו היה בידיהם מידע על כך שהמועמד הוא עבריין תנועה כבד, אשר ביצע מספר רב של עבירות תנועה חמורות כגון חציית קו הפרדה, מעבר באור אדום וכו' - הדבר היה מוביל לאי קליטתו לשורות הארגון, וזאת ברמה גבוהה של הסתברות.
בעיית חוסר הנגישות למידע אודות עברו התעבורתי של המועמד חמורה יותר, כאשר מדובר על העסקה במקצועות הנהיגה. 54.7% מכלל המעסיקים שהשתתפו בסקר סברו כי יש לאסור על העסקת עברייני תנועה סדרתיים בתור נהגים מקצועיים.
"אסור לאפשר לעבריין תנועה סדרתי לנהוג ברכב כבד ששוקל 34 טון, ומצריך נהיגה אחראית ומנוסה", טוען שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק. לדבריו, "המדינה צריכה להוציא מעין תעודת יושר לנהגים מקצועיים, כדי לסייע למעסיקים לקבל לעבודה את הנהגים הטובים, האחראיים והזהירים ביותר - למען ביטחונם ולמען הביטחון של כולנו".
אך הצעתו של אבואב לא ממש אפשרית כיום. עו"ד חמי לפידור, מומחה בדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', מסביר כי כדי להגיע למצב חוקי שייתן אפשרות למעסיק לדעת איזה נהג עומד מולו, יש צורך בשינוי חקיקתי. "חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים אוסרים על מעבידים לבקש מידע על עברו הפלילי של אדם", הוא אומר.
אלכוהול: יש שתופסים ראש, ויש מסטולים תמידית
בעניין נהיגה ושתיית אלכוהול מגלים המעסיקים סבלנות מסוימת כלפי העובדים. "יש לעשות הבחנה בין אירוע חד פעמי שגרם לתאונה קטלנית, כגון תאונה שנגרמה בהיסח הדעת, לבין נהג שהוא עבריין תנועה סדרתי, המבצע עבירות תנועה חמורות", טוענים חיים מולכו ועמי ברגמן, מנכ"לים משותפים בעוקץ מערכות.לדבריהם, כ-21% מקרב הנסקרים השיבו שהרשעה בנהיגה בשכרות, אף שמדובר במקרה בודד, תשפיע במידה מסוימת על בחינת קבלתו של העובד לשורות הארגון. כאשר מדובר בהרשעה שנייה בנהיגה בשכרות - כ-47% השיבו שיתנו לנתון זה משקל משמעותי.
לאחר שהעובד נקלט לשורות הארגון, מאזן הכוחות משתנה לטובת המעביד - שכן הפסיקה מאפשרת למעסיק לפקח על נהיגתו של העובד. הגרסה הפשוטה של הפיקוח היא המדבקה המבקשת מנהגים לדווח על רכבי חברות שפורעים, ולהתקשר למנהל צי הרכב של החברה. אולם במקרים רבים, הופך מספר הטלפון למושא נקמנות של נהגים.
הגרסה המתוחכמת יותר היא הטמעת אמצעים מנטרי נהיגה בתוך כלי הרכב. " הקופסא הירוקה" או "אקו-דרייב" של חברת טרפילוג מנטרות את מאפייני ההתנהגות של הנהג ואת סיווג רמת הסיכון בנהיגתו, באמצעות איסוף ועיבוד נתוני מהירות, האצה, האטה ושקלולם על ידי מודל מתאים. כך הן יוצרות פרופיל נהיגה שלם, שמאפשר למנהל צי הרכב לעקוב אחר דפוסי נהיגה שגויים.
תוצאות ניטור נהיגתו של העובד הן קריטיות. כאשר מדובר בעובד שתפקידו נהיגה, יש אפשרות לפטר את העובד הפרוע. "ככל שמדובר בעובד שתפקידו כרוך בנהיגה, למשל איש מכירות, הרי שיש מקום לשקול את מידת הפגיעה הנגרמת לביצוע העבודה, אם בכלל, עקב ביצוע עבירות התנועה. כך גם לגבי עובד שתפקידו אינו כרוך בנהיגה כלל", מסביר עו"ד לפידור.
כמה כסף עולה להיות נהג לא זהיר?
מכיוונו של העובד, העלות עלולה להנחית עליו גזרה כלכלית חמורה. עו"ד אורן בושרי, מומחה בדיני תעבורה ונזיקין, מסביר שבמקרים רבים, בעבירות תעבורה חמורות ושכרות נשלל רישיון הרכב למשך שנתיים. עניין זה גורר גם עזיבת מקום העבודה לבעלי מקצועות המאופיינים בנהיגה. בנוסף, מסביר בושרי, כי בהליך המשפטי לא ממונה סניגור על ידי המדינה, אלא רק במקרים חריגים במיוחד, ואז הייצוג בבית המשפט יעלה עוד 7,500-15,000 שקל.
עוד ישלם הנהג גם על כל יום אחסון כאשר הרכב מוחרם. גם כאן מדובר בעניין שכיח, שבו קצין המשטרה מחרים את הרכב למשך 30 יום. דמי האחסון עומדים על כ-1,000-2,000 שקל, תלוי במקום האחסון ובגודל הרכב. בסופו של יום, יתווסף לנהג גם קנס כספי שילווה במאסר על תנאי ויעמוד על 2,500-3,000 שקל.
גם מכיוונו של בית העסק - לנהיגה לא זהירה יש מחיר כלכלי, ולמעשה נהיגה זהירה היא חסכונית יותר. "נהיגה מתונה חוסכת 10%-20% בצריכת הדלק", מסביר אבי פרץ, מנכ"ל חברת פתרונות אפקטיביים מקבוצת ESG, המתמחה בייעוץ לחיסכון בעלויות ובהפעלת בקרים למחקר ולאיסוף נתונים. לדבריו, עובד שיוצא בזמן לפגישות, תוך תכנון מושכל של שבוע העבודה הכולל שילוב נסיעות לאזור דומה והקפדה על תקינות הרכב ותפעול נכון וחסכוני שלו, יכול להקטין באופן ניכר את הוצאות הארגון בסעיף זה.
לפנייה לכתב/ת 
