"ניצול מצוקת הצרכן": אושרה ייצוגית נגד הטוטו
לטענת המבקש, המועצה להסדר ההימורים בספורט סימנה במשחק ההימורים "ווינר" באינטרנט ברירת מחדל של 30 שקל, פי שלושה מהסכום הנמוך ביותר הנדרש להשתתפות
בית המשפט המחוזי בלוד אישר הגשת תביעה ייצוגית כנגד המועצה להסדר ההימורים בספורט בעילה של הפרת התקנות להסדר ההימורים בספורט, בכך שסימנה במשחק ההימורים "ווינר" באמצעות האינטרנט ברירת מחדל של 30 שקל שאינה הסכום הנמוך ביותר האפשרי להשתתפות במשחק.
לדברי המבקש, אלדד צרשניה, ברירת המחדל עמדה במועד הרלוונטי לבקשה על 10 שקלים שהיה הסכום הנמוך ביותר שניתן היה להשקיע במשחק, ומאחר ולא מילא את סכום ההשתתפות וסבר כי הועמד על 10 שקלים, חוייב בסכום פי 3.
לדבריו, הוא פנה לשירות הלקוחות של אתר האינטרנט של המועצה ונענה טלפונית כי לא ניתן לבטל טופס שנשלח באמצעות אתר האינטרנט.
המבקש טען באמצעות עוה"ד יעקב גורנשטיין, רן שפירא ורפאל אלמוג, כי המועצה להסדר הימורים בספורט פעלה בניגוד לתקנות הן בהעמידה את סכום ברירת המחדל על הסכום שאינו הסכום הנמוך ביותר להימור והן בדחיית פנייתו לביטול ההימור.
"הפרת חובת תום הלב"
המועצה הסכימה כי ב-23.2.2010 שינתה את ברירת המחדל במשחק הווינר ל-30 שקלים והבהירה כי הודיעה על השינוי באתר האינטרנט שלה בחלוף 48 שעות ולמשך שבועיים. לדברי המועצה, הסעיף הרלוונטי בתקנות ההימורים היומיים מתייחס למצב בו אף אחת מן האפשרויות להימור אינה מסומנת בטופס, ובמצב כזה יש לחייב בסכום הנמוך ביותר.לעומת זאת, במקום שמסומנת ברירת מחדל מסוימת יש לחייב לפי אותה הברירה. במקרה הנדון ,הטופס סומן מראש בברירת מחדל של 30 שקל ולכן לא היה מקום לפעול, כטענת המבקש, ולחייב בסכום של 10 שקלים בלבד שכן כל המהמרים שהתכוונו ל-30 שקל היו נפגעים מכך.
ואולם השופט השתכנע כי קשה לקבל את טענתה של המועצה לפיה מאחר וסימנה בעצמה מחיר של 30 שקל הפך מחיר זה לסימון המשתתף. זאת מאחר והטיעון האמור מנוגד לסעיף הרלוונטי בתקנות ההימורים היומיים הקובע כי ברירת המחדל במקרה של אי סימון סכום ההשתתפות יחושב על פי המחיר הנמוך ביותר המוצע בטבלת המחירים לאותו משחק. זאת על אחת כמה וכמה שאין המועצה רשאית לערוך שינוי כאמור ללא הודעה ברורה למשתתפים במשחק ועצם העובדה שפירסמה את ההודעה יומיים לאחר התחלת המשחק מלמדת כי נהגה שלא כשורה.
השופט קבע כי לצורך השלב הנוכחי של הדיון, הנזק התקיים לפחות אצל משתתפי הווינר שהימרו באמצעות האינטרנט לאחר קביעת בררירת המחדל של 30 שקל, ולפחות בהימור הראשון, ושיעורו 20 שקל לטופס.
בהחלטת השופט נקבע עוד כי הקבוצה המיוצגת היא כל משתתפי משחק הווינר באמצעות אתר האינטרנט של המועצה להסדר הימורים מהמועד בו סימנה המועצה את ברירת המחדל של 30 שקל מ-23.2.2010 ועד היום, ואשר לא החליף את ברירת המחדל בטופס.
עילות התביעה בהתאם לקביעת השופט הינן: הטעיה וניצול מצוקת הצרכן, הפרת חובת תום הלב והחובה למסור פרטים אודות הנכס הנמכר, הפרת חובת תום הלב בקיום החוזה או במו"מ מכוח חוק החוזים, השבה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, וכן תרמית והפרת חובה חקוקה מכוח פקודת הנזיקין.