שתף קטע נבחר

"ישראל היא כמו מיקרו-קוסמוס של העולם"

"הכי אני אוהבת בישראל את האנרגיה של האנשים. כולם מרגישים פה דברים ואומרים אותם. זה מקום יפה ומרגיש כמו משפחה, אפילו עם כל הבעיות שסובבות". נטשה בירם, בוגרת תוכנית "מסע ישראל" מספרת על הארץ שלנו דרך העיניים שלה

נטשה בירם (27) ממנצ'סטר אנגליה. למדה בארה"ב ובאנגליה ספרות היסטוריה ופוליטיקה של אמריקה 

 

ביקרתי בישראל כמה פעמים עם המשפחה כשהייתי קטנה, הייתי באילת ותל אביב ולא הרגשתי שאני מכירה את התרבות והאנשים, רציתי להבין, הייתה לי הרגשה שאני צריכה להגיע ולתת את האנרגיות שלי לישראל הרגשתי שאני קשורה לארץ ורציתי לעשות טוב ואם אני עושה טוב איפשהו זה בישראל.

 

הגעתי למסע לתכנית "הבונים דרור", התנדבנו בקיבוץ רביבים בדרום לאחר מכן בצפון בכרמיאל - בפרויקט CO EXISTANCE  המעודד דו קיום ושילוב בין ערבים ליהודים. היו הרבה שיחות, טיולים ופעולות ביחד, בין השאר התנדבות משותפת בהוראת אנגלית בסכנין ובכפרים הערביים נוספים בצפון.

 

הכי אני אוהבת בישראל את האנרגיה של האנשים. כולם מרגישים פה דברים ואומרים אותם. זה מקום יפה ומרגיש כמו משפחה אפילו עם כל הבעיות שסובבות בין חילונים לחרדים בין ערבים ליהודים. זה כמו מיקרו קוסמוס של העולם הכל תמיד בתנועה ובאנרגיות. מדינה מדהימה, מלא מקומות יפים, אפשר בתוך שעה בערך להגיע לצפון ויש ים ממש יפה, הדרום והנגב הם משהו שונה לגמרי, מצפה רמון למשל הוא מקום שעוצר את נשימתי. יש כאן במקום קטן כל כך הרבה מקומות יפים, ששונים אחד מהשני לגמרי. זה מוזר שזה ככה וזה מגניב.

 

חזרתי לאנגליה ל-4 שנים לעשות את התואר ואחר כך חזרתי לפה ובשנה הראשונה הדרכתי בהבונים דרור. אחר כך חשבתי שאני רוצה להיות גננת ועבדתי בגן שנתיים. התגעגעתי לקשר ולאנשים שבאים לחוות את ישראל ורציתי לעבוד בתכנית של מסע כי לדעתי זו דרך הכי טובה להביא אנשים לכאן.

 

עברית למדתי דרך חברים פה, ניסיתי לעשות את זה באולפן וזה היה קשה. הבנתי שאני צריכה לדבר אפילו שאני מרגישה שלא מבינים אותי לפעמים רק כך אוכל להתחבר.

 

יש כל כל הרבה דברים בישראל ופועמת כאן הנשמה של האנשים היהודים. אני מרגישה כאן חוויה רוחנית, כולם רוצים לשפר את המדינה, אני מרגישה מחוברת.. מרגישה שאנחנו צריכים להיות בקשר ולשנות כדי שיהיה יותר טוב לכולם. בכל אחד יש אור שרוצה לשנות את הדברים שיהיה פה יותר טוב ויש הרבה עבודה לעשות...

 

תקשורת אחרת לגמרי

ביום שהרגשתי שאני יכולה להגיד מה שאני חושבת ולהגיד את זה בקול (חזק), הרגשתי לראשונה כמו מקומית. הפרעתי לאישה באוטובוס, היא התעצבנה עליי כשקמתי לסדר את הדברים שלי וצעקה. כשהיא ירדה מהאוטובוס שתינו צחקנו ונופפנו אחד לשניה. כך הבנתי שאפשר להביע כאן את עצמך.

 

השוני הגדול כאן, הדבר המרכזי הוא בתקשורת. אני יכולה לתקשר עם אנשים מאוד בקלות. באנגליה חשבו שאני מוזרה כי אני אוהבת לדבר עם אנשים שאני לא מכירה. ובישראל זה לא כך. הרגשתי שאני יותר ישראלית כשלמדתי את השפה יש לי בטחון עצמי כאן להגיד איך אני מרגישה ולהביא את האמת בכל המצבים ולא להסתיר הכול.

 

פרויקט מסע מאפשר מגגון עצום של תוכניות. אנשים יכולים לבוא ולקחת חלק ולהתנדב או להתמחות במה שהם רוצים, לא משנה איזה דעה חברתית או פוליטית יש להם. במסע כל אחד יכול למצוא תוכנית שמתאימה לו לא משנה מה הדעה שלו..

 

חיפשתי עבודה והגעתי לתכנית שאני עובדת בה עכשיו real life israel"" בשכונת נחלאות בירושלים. הם עושים התמחויות ומחקרים במסלולים שיש להם.

 

אני ממש שמחה שאני עובדת בתכנית הזו עכשיו, האנשים מעניינים וכולם נהנים מחוויה יחודית וחיובית. אנחנו עושים להם הרבה פעילויות כדי שהם ייהנו, כל מה שהם רוצים אנחנו פה בשבילם. הם מתמחים, לומדים עברית, מטיילים. כל הצעירים גרים בנחלאות וזה איזור יפה להתפתח שם. הם משתלבים עם אנשים באותו הגיל ולומדים יותר על ישראל ואיך זה להיות פה.

 

את בעלי הכרתי לפני כמעט ארבע שנים בתל אביב דרך חברים שהכרתי בישראל,  ועכשיו אנחנו גרים יחד במושב גבעת יערים. אני מרגישה מחוברת רוחנית לכאן - אני מרגישה שבעיותיה של ישראל הן בעיותיי ואם אני מוכנה להשקיע את האהבה שלי כדי לעשות שינוי זה יהיה כאן.  

 

  • נטשה לומדת כיום רפואה אלטרנטיבית במכללת רידמן בירושלים. 

 

  • עד היום הגיעו לישראל במסגרת פרויקט מסע כ-70,000 צעירים יהודים מ-60 מדינות. בתום התכנית, חלק מבוגרי מסע מחליטים לעלות לישראל. אלה ששבים לארצותיהם, הופכים לשגרירים נאמנים של ישראל בחו"ל ולפעילים בקהילות היהודיות.

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: באדיבות "מסע ישראל"
מרגישה שאנחנו צריכים להיות בקשר ולשנות כדי שיהיה יותר טוב לכולם
צילום: באדיבות "מסע ישראל"
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים