גרמניה: "צוללים" לזבל ונהנים מארוחה טובה
האו"ם מעריך כי כשליש מהמזון המיוצר בעולם מדי שנה נזרק. בגרמניה נלחמים בבזבוז באמצעות אתר ל"שיתוף מזון" שמכוון את המשתמשים לפחי אשפה של מרכולים. רפאל פלמר מאכיל כך את משפחתו כבר שנים. חברו מסביר: קולע לתרבות ההיפסטרית
קצת אחרי חצות מאחורי מרכול בברלין. שני צעירים עם פנסים לראשיהם מחטטים בפחי האשפה הגדולים בחיפוש אחר מזון. הם מעמיסים על אופניהם לחם, ירקות ושוקולד ורוכבים מהמקום. אין זה עוני שמביא גרמנים צעירים כמו בנג'מין שמידט בן ה-21 לחפש אוכל בזבל, אלא כעס על הבזבוז. האו"ם מעריך כי כשליש ממוצרי המזון שמיוצרים בעולם בכל שנה נזרקים לזבל – אוכל בשווי טריליון דולרים.
בגרמניה המודעת סביבתית והחסכנית " foodsharing" (שיתוף מזון) היא האופנה האחרונה. הצעירים משתמשים באינטרנט כדי לחלוק מזון שנזרק אף שהוא עדיין במצב טוב. זוהי תופעה מתרחבת באירופה ובארה"ב בכלל. המחזה של אנשים שונים שאינם עניים נוברים באשפה, ובהם גם " freegans", "חינמעוניים" – טבעונים שאינם מאמינים בתשלום עבור מזון – הפך נפוץ למדי.
אבל תנועת שיתוף המזון שקמה בערים כמו קלן וברלין יעילה במיוחד. יותר מ-8,200 בני אדם ברחבי גרמניה נרשמו באתר השיתוף www.foodsharing.de תוך שבעה שבועות בלבד מרגע הקמתו, סיפר רפאל פלמר, ממארגני היוזמה בברלין.
אפליקציית זבל
האתר מכוון את המשתמשים למקום הימצאותם של "סלי מזון" ומפרט את תכולתם: נקניקיות אורגניות בקלן או ספגטי ותה ירוק בשמניץ. הגולשים יכולים לבקר באתר או להשתמש באפליקציה כדי לאתר את כתובתם של ה"סלים" הקרובים אליהם. הם גם יכולים לדרג את ה"קנייה".
יש גם נקודות חלוקה למי שלא יכול להשתמש באינטרנט, שבהן אפשר לאסוף מזון – למשל מקרר בשוק בשכונת קרויצברג .
זריקת מזון היא תופעה של מדינות עשירות ובעיה של מדינות עניות. קמליה בוקטריו, מומחית לענייני מדיניות במטה ארגון המזון של האו"ם ברומא, אמרה כי תושבים בצפון אמריקה ובאירופה מבזבזים בין 95 ל-115 קילוגרמים של מזון לאדם בשנה. זאת בהשווואה לשישה עד 11 קילוגרמים לאדם באפריקה שמדרום לסהרה ובדרום-מזרח אסיה. ככל שכלכלות מתפתחות, כך גובר בזבוז המזון.
"לא מדובר רק בזריקת תפוח, אלא גם בבזבוז המשאבים שהושקעו בתפוח הזה, שיכול להיות מיוצר גם מחוץ לאירופה", אמרה בוקטריו. פרט לנזק הכלכלי גם הסביבה משלמת את מחיר החומרים שנזרקים למזבלות ומשחררים גזי חממה כמו מתאן. ארגון המזון העולמי בודק כיצד ניתן לשנות את ההתנהגות הבזבזנית הזו.
זה שלוש שנים שפלמר ב"שביתת כסף". הוא לא מרוויח כסף ולא מוציא ולו אירו. הוא, אשתו ובתו אוכלים רק מזון שהצילו מפחי האשפה. פלמר, בן 29, הוא דמות מוכרת בתקשורת הגרמנית.
צוות תוכנית טלוויזיה תיעודית מצטופף בדירת החדר שלו. הוא מגיש חבילת עוגיות ג'ינג'ר לחג המולד. היא נדלתה מבין מאות שהושלכו לפחי אשפה סמוכים. התאריך "לשימוש עד" שעליה הוא עוד חודש. הטעם שלהם בסדר גמור. כך גם טעמם של השוקולדים בצורת סנטה קלאוס.
חברו של פלמר, שמידט, מעיד כי גדל ב"בית צמחוני מאוד מודע לענייני אוכל". אמו היא כימאית מזון שמייעצת לו על דרכים היגייניות להשתמש במוצרים שמצא בזבל. כמו פלמר, הוא לא חי במזרח ברלין, שמתגאה במורשת מפותחת של תרבות אלטרנטיבית, אלא בפרבר המערבי האמיד דהלם, שם הוא צולל בפחים מתחת לאפם של כמה מתושביה העשירים של הבירה הגרמנית.
שמידט מסביר כי שיתוף המזון מדבר אל לב התרבות ההיפסטרית של ברלין, על המסורת החתרנית והאנטי ממסדית שלה. בוקטריו, מארגון המזון, סבורה שהטכניקות הגרמניות יוכלו להיות יעילות ביותר בצמצום הבזבוז גם במדינות אחרות.
"הפתרונות ישתנו בהתאם לתרבות, להקשר ולנגישות לסוגי מזון שונים, אבל כל אחד מאיתנו צריך לעשות משהו", הסבירה.
לפנייה לכתב/ת 
