משבר בלימודי משפטים בארה"ב. ישפיע עלינו?

מחקר חדש שהתפרסם בעיתון ניו-יורק טיימס מאיים לנפץ את חלומה של כל אם יהודיה ומכריז על משבר בתחום לימודי המשפטים בארצות הברית. לפי כותבי המחקר, מדובר בשפל הגדול ביותר ב-30 השנים האחרונות בכל הקשור למספר המועמדים ללימודי משפטים.

כתבות נוספות בערוץ הלימודים של ynet :

• לגזור ולשמור: האתרים שכל סטודנט חייב להכיר
• מה מביא צעירים מישראל לעשות תואר בארה"ב?
• וידאו: סטודנטים חושפים איך הם לומדים
  

על פי הנתונים שמספקת המועצה לרישום ללימודי משפטים האמריקאית (Law School Admission Council), רק 30 אלף סטודנטים לעתיד הגישו את מועמדותם לבתי הספר השונים בצפון אמריקה עד לחודש ינואר האחרון. מדובר בירידה של כ-20% מהשנה שעברה וצניחה של 38% מאותה תקופה בשנת 2010.

טקס סיום לימודים משפטים בקיימברידג', ארה"ב(צילום: shutterstock)

בכתבה נקבע כי "מספרים שכאלה יצרו בהלה בהנהלת בתי הספר למשפטים ברחבי ארצות הברית וגרמו לראשי המוסדות לחשבון נפש בכל בנוגע לעתיד לימודי המשפטים ומקצוע עריכת הדין באופן כללי". השאלה הגדולה בהקשר זה היא מה הביא למשבר החריף בתחום לימודי המשפטים שנחשב מאז ומתמיד יוקרתי בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות?

"הצגה כוזבת של נתוני העסקה"

"מה שקורה בארצות הברית הוא שההשכלה המשפטית הפכה ליקרה יותר במהלך 30-20 השנים האחרונות", מסבירה פרופ' שרון רבין-מרגליות, דיקאן בית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. "בניגוד לנעשה בארץ, היא נעשית במסגרת לימודי 'מוסמך' וזה מצריך ארבע שנים של קולג' ושלוש שנים של לימודים בבית ספר למשפטים.

"בנוסף לכך, הדרישות של לשכת עורכי הדין האמריקאית (הגוף המפקח על לימודי המשפטי - א"ב) הופכות את התנהלות בית הספר למשפטים מאוד יקרה. במהלך כל השנים זה התנהל בסדר, כי ברגע שהייתה לך את ההשכלה המשפטית היה לך החזר על ההשקעה".

לשאלת ynet מה הביא לצניחה במספרים במיוחד בשנים האחרונות, אומרת פרופ' רבין-מרגליות כי "זה כירסם עוד לפני 2008 בבתי הספר הפחות יוקרתיים ובשנים האחרונות זה התחיל לפגוע גם ביוקרתיים. מערך גיוס של עורכי הדין בוול סטריט ובמקומות אחרים השתנה. צפי ההשתכרות, כלומר ההחזר על ההשקעה העצומה בזמן הלימודים, הלך וירד.

"היתה גם שרשרת של תביעות של הצגה כוזבת של נתוני העסקה; בתי ספר סיפקו נתונים של השתלבות בוגרי משפטים בשוק העבודה ולמעשה מדובר היה באנשים שהועסקו לאו דווקא במקצוע שלהם, במשרה חלקית וכו'".

"המשבר הנוכחי בארצות הברית נובע מהעלות הגבוהה של לימודי המשפטים, מההכרח לממנם באמצעות הלוואות ומהמצוקה אליה נקלעים בוגרי משפטים, שאינם מוצאים עבודה שבצידה הכנסה מספקת המאפשרת להחזיר את ההלוואות", מוסיף פרופ' רון חריס, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. "אולם, בתי הספר למשפטים באוניברסיטאות העילית בארצות הברית אינם נתקלים בחוסר במועמדים טובים".

המשפט העברי דווקא מוצף

במוסדות האקדמיים ללימודי משפטים בארץ, לא חווים משבר דומה כבארצות הברית, אלא להפך.

בארץ, בניגוד ללימודים בארצות הברית, ההכשרה נעשית במסגרת לימודים של שלוש-ארבע שנים במסגרת לימודים לתואר בוגר במשפטים L.L.B, ובנוסף לכך יש להוסיף שנת התמחות.

על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), לימודי משפטים היו בין התחומים המבוקשים ביותר במכללות האקדמיות בשנת הלימודים תשע"א; שיעור המועמדים בשנה זו עמד על כ-13% במכללות האקדמיות מכלל המועמדים לעומת כ-4.5% מכלל המועמדים באוניברסיטאות. הנתונים לגבי תחומי הלימוד שהיו מבוקשים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות בתשע"א נותנים ביטוי מסוים למקצועות המבוקשים בשוק העבודה", נטען בחוברת שהפיצה המל"ג.

טקס הסמכת עורכי דין בירושלים. למקצוע שלום(צילום: Tazpit News Agency)

"במקרה של לימודי משפטים לא כך הדבר, והתחום נמצא ב'הצפה' כבר מספר שנים", נמסר מהתאחדות הסטודנטים הארצית. "נושא לימודי המשפטים בארץ הוא נושא כאוב המוכר לנו היטב. התאחדות הסטודנטים הייתה שותפה לכך שרפורמה בתחום המשפטים תחל רק לאחר בדיקה מקיפה של התחום והסקת מסקנות הנוגעות להפסקת ההצפה במקצוע. כמו כן כחברים במל"ג, אנחנו עומדים על המשמר בכל הנוגע לניסיון לפתיחת תוכניות חדשות במשפטים, ומתנגדים לכך נחרצות".

משדרים עסקים כרגיל

באוניברסיטאות משתדלים לשדר עסקים כרגיל; באוניברסיטת תל-אביב טוענים כי "אין ירידה במספר התלמידים המתקבלים ללימודי משפטים, והאוניברסיטה מקבלת בשנים האחרונות כ-280 תלמידים חדשים לשנה א', בהתאם למכסה הפנימית שנקבעה".

גם מהאוניברסיטה העברית נמסר כי "אין בשנים האחרונות שינוי משמעותי במספר המועמדים והמתקבלים לפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית: מספר המועמדים בשנת תשע"א עמד על 1,081 מועמדים ומספר הסטודנטים שהתקבלו והחלו את לימודיהם באותה שנה עמד על 271 סטודנטים; מספר המועמדים בשנת תשע"ב עמד על 1,091 אנשים ומספר הסטודנטים שהתקבלו והחלו את לימודיהם באותה שנה עמד על 273 סטודנטים. ובשנת הלימודים הנוכחית מספר המועמדים עמד על 1,024 ומספר הסטודנטים שהתקבלו והחלו את לימודיהם עמד על 270 סטודנטים".

אולם מבחינה של נתוני המל"ג עולה תמונה אחרת. "באופן כללי מספרם של המועמדים ללימודי משפטים באוניברסיטאות הלך ופחת לאורך שנות ה-2000", נטען בחוברת המל"ג, "כפועל יוצא מהפניית מרבית הביקוש ללימודים אלו אל המכללות האקדמיות, בעיקר למכללות שאינן מתוקצבות ע"י הוות"ת (ועדה לתכנון תקציב של המל"ג - א"ב). מספרם של המועמדים ללימודי משפטים עמד בתחילת שנות ה-2000 על כ-2,000 וירד לכ-1,500 בשנים האחרונות".

לצורך השוואה, בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו התקבלו ללימודים 650 מועמדים בשנת הלימודים תשע"א בנוסף ל-240 מועמדים בקמפוס החרדי. בשנת הלימודים הנוכחית התקבלו כ-700 מועמדים ללימודים ו-405 בקמפוס החרדי.

"האוניברסיטאות בארץ הפחיתו את מספר הסטודנטים לא כי הם לא יכלו למלא את הכיתות אלא כי הם רצו לשמור על הסטנדרט של התלמידים", מסכמת פרופ' רבין-מרגליות. "היוקרתיוּת לה זוכה ההשכלה המשפטית בארצות הברית נובעת מהעובדה שלא כל אחד יכול לממש אותה מבחינה כלכלית.

"בארץ, היוקרתיות לגבי משפטים בטלה במובן הזה מכיוון שקיים מגוון של מוסדות שמציעים את זה, וזה לא כל כך יקר. אני חושבת שעדיין שלמרות שאין מגבלה לגבי היצע המקומות, עדיין נשמרה יוקרתיות מסוימת לעיסוק ובוודאי לאנשים שמצליחים בתחום. כלומר, אדם בעל הכשרה משפטית שעוסק בתחום - אם בשירות הציבורי ואם בסקטור הפרטי - עדיין ההשכלה נותנת לו יוקרה".