סקר: הפסיכומטרי לא רלוונטי ללימודים האקדמיים

מה הציבור חושב על הבחינה הפסיכומטרית? בתחילת החודש התקיים הכינוס ה-9 של האגודה הישראלית לפסיכומטריקה במסגרתו הוצג מחקר בנוגע לדעת הקהל והנראות של הבחינה הפסיכומטרית. בכינוס שהתקיים מטעם המרכז הארצי לבחינות והערכה שאחראי על קיום הבחינה, נטען כי "הציבור יכול להשפיע על מדיניות השימוש בבחינה ולמעשה, דעת הקהל משקפת את התוקף הנראה של הבחינה".

לשפר את הציון בפסיכומטרי בלי קורס? זה אפשרי

5 מיתוסים על המבחן הפסיכומטרי. לגזור ולשמור

כל אחד יכול: קורס פסיכומטרי לבעלי מוגבלויות

בנוסף לכך, נבחנו ההשלכות של הרפורמות המרכזיות בבחינה הן בהוספת חלק כתיבת החיבור, השמטת החשיבות של אוצר המילים (שהכשיל נבחנים רבים) והוספת מתן שני ציונים כלליים לחלק הכמותי והחלק המילולי. ליקטנו עבורכם את המסקנות העיקריות מהסקר.

איכות הבחינה בעיניי הציבור

הציבור אינו תופס את איכות הבחינה הפסיכומטרית בצורה של "תוקף נראה". לכן רשימה ארוכה ומכובדת של שרי חינוך ומועמדים למשרה זו לרבות ח"כ שיר פירון ("יש עתיד") הצטרפו לאחרונה לקריאה לבטל את השימוש בבחינה הפסיכומטרית.

(צילום: Shutterstock)

הקשר בין הבחינה לסיכויי ההצלחה בלימודים

במסגרת הכינוס הוצג סקר שנערך בקרב מועמדים ללימודים שנבחנים בבחינה הפסיכומטרית, סטודנטים, בוגרי אוניברסיטאות, אנשי חינוך ואנשי המרכז הארצי לבחינות והערכה.

השאלה שנשאלה היא מה הקשר בין תוצאות הבחינה לבין סיכויי ההצלחה באקדמיה. "באופן לא מפתיע, המועמדים ללימודים אקדמיים והסטודנטים הן האוכלוסיות שמאמינות הכי פחות ברלוונטיות של הבחינה להצלחה באקדמיה", מסביר יונתן בר-אל, מנהל מחלקת מחקר ופתיוח בקבוצת קידום את תוצאות הסקר. "מעניין כי סטודנטים שכבר לומדים מאמינים בבחינה אפילו פחות מהמועמדים ללימודים אקדמיים".

מדוע קיים הפער בין הסטודנטים שלומדים למועמדים ללימודים?

"הבעיה המרכזית שהמרכז הארצי מזהה באופן בו הבחינה נתפסת הינה בשלב ההשלכה של הציון הפסיכומטרי על רמת היכולות האקדמיות של המועמדים. זאת אומרת שהתחושה בקרב הציבור היא שאין קשר אמיתי בין הצלחה או אי הצלחה בבחינה להצלחה או אי הצלחה בתואר. למשל, מה הקשר בין יכולותיי במתמטיקה להצלחתי בלימודי ספרות והיסטוריה?", משיב בר-אל.

בחינה "כמותית" יותר

מנתוני הסקר עולה כי הציבור תופס את הבחינה הפסיכומטרית כ"כמותית" יותר, כלומר, רלוונטית יותר למועמדים ללימודים בפקולוטות למדעים מדויקים ולמקצועות ריאליים אחרים לרבות כלכלה, הנדסה וכיו"ב. בר-אל מוסיף, "למה הבחינה נחשבת יותר כמותית ממילולית? גם כי פרק המילולי נתפס בעיניי הציבור ככזה הבודק מיומנויות כמותיות יותר כמו יכולות אנליטיות, חשיבה תהליכית ורב שלבית וכדומה, ופחות מיומנויות מילוליות כמו יכולת התבטאות, יצירתיות, עושר לשוני וכו'".

הרפורמות האחרונות

כאמור, בשנתיים האחרונות התבצעו שתי רפורמות מרכזיות בבחינה הפסיכומטרית; נוספה מטלת כתיבת חיבור לפרק המילולי ובו זמנית ויתרו על שאלות אוצר מילים. בנוסף לכך, הוחלט על מתן שני ציונים כלליים נוספים מעבר לציון הכללי הרגיל לחלק ההומני ולחלק הריאלי.

הרפורמות האלו שביצע המרכז הארצי לבחינות והערכה נועדו לאפשר לכל מוסד לימודים ולכל חוג למיין את המועמדים בהתאם לציון מדויק יותר הנדרש מהמועמדים לאותו חוג. "מהדיון שנערך במסגרת הכינוס עולה שאחת המטרות המרכזיות בביצוע הרפורמות לא הייתה כלל מקצועית", מוסיף בר-אל. "כלומר לא מדובר בשיפור הרלוונטיות של הבחינה ככלי מיון ללימודים אקדמיים אלא מדובר ברפורמות שנועדו באופן מוצהר לשיפור האופן בו הבחינה נתפסת על ידי הציבור".

באיזה אופן?

"מטרת הרפורמה בחלק הציונים נועדה לטפל בתלונה המרכזית הרווחת בציבור כלפי הבחינה, כלומר הרלוונטיות שלה למה שאני מעוניין ללמוד. מטרת הרפורמה בחלק המילולי נועדה לגרום לבחינה להיתפס כמילולית יותר ולבחון את מיומנות הכתיבה הנתפסת כרלוונטית יותר בקרב הציבור ללימודים אקדמיים"

עוד ארוכה הדרך

המסקנה המרכזית מהכינוס ומהסקר שהוצג בו, היא שעוד ארוכה הדרך בכל הקשור לעבודתו של המרכז הארצי לבחינות והערכה והפיכת הבחינה הפסיכומטרית לבון טון. למעשה, רק 32% מהנשאלים בסקר השיבו שהבחינה מספקת קריטריון אחיד וברור למוסדות להשכלה גבוהה, כלומר מטרתה המרכזית של הבחינה. בנוסף לכך, רק 30% מהנשאלים השיבו שהבחינה יכולה לנבא הצלחה בלימודים.

"נקודה נוספת למחשבה היא שבסך הכל 15% מבין הנשאלים ענו על הסקר", מסכם בר-אל. "אני לא בטוח שהאוכלוסייה שענתה מייצגת נאמנה את כלל הציבור, כאשר ככל הנראה מרבית הציבור שבחר לא לענות על הסקר מרוצה פחות מהבחינה מאשר אלו שבחרו לענות וחושבים עליה דברים רעים יותר. חשוב לציין שהסקר בוצע לפני הרפורמה, ואני מאמין שיבוצע בעתיד סקר נוסף לבחון האם התוקף הנראה של הבחינה אכן השתפר בעקבות הרפורמות שבוצעו".