בקטנה: מדריך לרכישת מצלמה קומפקטית
קטגוריית המצלמות הקומפקטיות נמצאת תחת איום הסמארטפונים בשנים האחרונות, מתי בכל זאת כדאי לרכוש מצלמה קטנה ומהם הפרמטרים בהם היא טובה יותר מול טלפון חכם
מצלמות Point & Shoot (כוון ולחץ) או כפי שהן מכונות בפשטות – מצלמות קומפקטיות, נתקלו בשנים האחרונות ביריב אכזר, הסמארטפון. השיפור הניכר באיכות מערכת הצילום במכשיר החכם, העובדה שהוא נמצא איתנו במשך כל היום ובאמצעותו אנו מעלים מספר גדול של תמונות לאתרי השיתוף ברשת הופכת את הסמארטפון לאטרנטיבה לא רעה. עם זאת, לא תמיד איכות הצילום בטלפון טובה מספיק וגם היום, יש כמה סיבות אשר מצדיקות קניית מצלמה קומפקטית יעודית.
עוד ב-dtown:
- אינטל רוצה להעלים את המקלדת והעכבר
- שירות סמסונג VOD מתרחב עם תכנים מערוץ 2
- טלוויזיות OLED – העתיד בדרך לכאן
עדשת זום
מצלמת הסמארטפון מאפשרת ביצוע של זום דיגיטלי בלבד, זהו למעשה עיבוד של פיקסלים שמגביר את המראה המפוקסל ופוגעת קשות בחדות שלה. במצלמה "אמיתית", לעומת זאת, יש עדשת זום אופטית אשר מציגה איכות טובה בהרבה כאשר מבקשים להגיע רחוק עם העין בלחיצת כפתור.
רגישות לאור
זהו עקב אכילס נוסף של מצלמת סמארטפון. החיישן הזעיר והעדשה הקטנה גורמים לכך שכמות הרבה יותר קטנה של אור נקלטת בתמונה, מה שמחייב את מערכת הצילום להגביר את האות הנקלט בצורה חשמלית ועקב כך לגרום לרעש דיגיטלי להשתלט על התמונה. במצלמה יעודית, החיישן גדול יותר וגם העדשה מגיעה עם צמצם בגודל מכובד ולכן, היתרון כאן הינו ברור לעין: תמונה חלקה וחדה יותר בעת צילום בחשיכה.
מנגנון פלאש
מצלמת הסמארטפון מגיעה עם נורת לד קטנה כמקור אור בחשיכה אשר מספיק בדרך כלל לצילום ממרחק קרוב בלבד. לעומת זה, הפלאש במצלמות רגילות הינו חזק בהרבה ומאפשר לצלם את המשפחה סביב השולחן מבלי שהרקע יצא חשוך לחלוטין.
שליטה ידנית
צלמים חובבים מתקדמים, שמחים לקבל שליטה מירבית על המצלמה, מצלמות קומפקטיות מתקדמות, להבדיל מטלפון, מאפשרות לצלם לבחור במצב ידני עם אפשרות שינוי של גודל צמצם העדשה ומהירות מנגנון הסגר.
מיקוד
דווקא בנושא הזה, קשה למצוא מנצח מובהק והביצועים תלויים בדגם סמארטפון או מצלמה ספציפית כזו או אחרת. בטלפונים החדשים, הוכנסה תכונת "בחר בתמונה הטובה ביותר", כאשר ברגע הצילום, הטלפון מצלם מספר רב של תמונות באופן רציף, מציג אותן בפני המשתמש אשר בוחר את המוצלחת מכולן.
סוגי מצלמות קומפקטיות
מצלמות קומפקטיות זולות
טווח מחירים: 400-800 שקל
המצלמות בקטגוריה הזו, מציעות גוף קטן בדרך כלל, עדשת זום פשוטה ואפשרויות שליטה אוטומטיות - ללא שליטה ידנית על פרמטרים בסיסיים כגון צמצם וסגר. בחלק מהמקרים איכות התמונות אשר מצלמות כאלו מפיקות לא תהיה טובה בהרבה מזו של סמארטפון מודרני והיתרונות המועטים שלהן יהיו טמונים בהמצאותה של עדשת זום אופטית ופלאש חזק יותר.
מצלמות קומפקטיות רגילות
טווח מחירים: 800-1,300 שקל
בקטגוריה הזו ניתן למצוא מצלמות קומפקטיות שהן ברמה קצת יותר גבוהה מהמצלמות הקומפקטיות הזולות, חלקן גם יותר גדולות במבנה הגוף, אם כי לא בהרבה. מצלמות אלו מציעות עדשת זום עם טווח שיכול להגיע לכפול 10-20, חיישנים ומעבדי תמונה יותר חדשים ויכולת שליטה ידנית מסוימת בנוסף ליכולת צילום אוטומטיות במצבי צילום מגוונים.
איכות התמונות של מצלמות בקטגוריה זו היינה טובה מזו של סמארטפון מודרני, כאשר בתאורה חלשה היא סבירה, אך ברמה גבוהה יותר מאלו שיש במצלמות הסמארטון. דוגמה למצלמות בקטגוריה: קנון SX230 / SX260, פנסוניק DMC TZ20, סוני DSC-HX10V, פוג'י F660 / F750 EXR, ניקון S8200.
מצלמות דמוי DSLR
טווח מחירים: 1,100-3,000 שקל
קטגוריית ה- "דמוי DSLR" ירדה מגדולתה, עקב צניחת מחירים של מצלמות כניסה מסוג DSLR או אלו החדשות מקטגוריית "חסרות המראה", כך שבמקום לקנות את ה-"דמוי", ניתן לרכוש במחיר דומה את הדבר האמיתי (כמו קנון 1100D, ניקון D3200 ועוד) ולקבל תוצאות טובות יותר בתמונה.
אם אתם מעדיפים לרכוש מצלמה בגודל קומפקטי ולא DSLR, היתרון של ה-"דמוי" נותר בסעיף הזום הגדול. ניתן למצוא בקטגוריה הזו שלל דגמים, עם זום שנע בין X15-X20 ואם אתם זקוקים למצלמה בעלת עדשת זום ענק במיוחד כמו למשל ה- קנון SX50 (זום מפלצתי של 24-1200 מ"מ), עדיין ישתלם לכם לרכוש את המצלמה הקומפקטית ולא DSLR אשר מחייבת גם רכישת עדשת זום בנפרד.
- ביקורת מצלמות: קנון SX50
, פנסוניק TZ30
מצלמות קומפקטיות למתקדמים
טווח מחירים: 1,700-3,500 ש"ח
קטגוריית ה-"מצלמות קומפקטיות מתקדמות" התרחבה מאוד בשנים האחרונות וכיום כל יצרן מציג דגם משוכלל משלו. דגמים אלו מתייחדים בעדשה בהירה יחסית (עם צמצם גדול יחסית בערכים של F1.8-F2), אפשרות צילום בערכי ISO גבוהים יחסית של ISO 1600-3200 אשר נחשבו כדמיוניים עבור הקטגוריה רק לפני שנים ספורות ושלל אפשרויות שליטה.
המצלמות הללו, מגיעות גם עם גלגלות שליטה ולחצני קיצור המאפשרים לשנות פרמטרים חשובים בתמונה כמו ערכי ISO, גודל צמצם או מהירות סגר באופן מהיר כאשר הצלם מעוניין בשליטה ידנית מלאה על הצילום. כאן תוכלו, מלבד צילום תמונות בפורמט JPEG, גם לעשות שימוש בפורמט RAW המכונה "הנגטיב הדיגיטלי" ולקבל גמישות גדולה יותר בעת עריכת הקבצים במחשב.
- ביקורת מצלמות: פנסוניק LX7
, סוני RX100
, פוג'יפילם X10
, מצלמות נוספות בקטגוריה: אולימפוס XZ2, ניקון Coolpix P7700.
מצלמות קשוחות
מספר יצרנים מציעים מצלמות אשר עמידות בפגעי מזג אויר, שורדות בנפילות או מכות ואפילו יכולות לצלול לעומק רדוד ולהשאר תקינות. עבור המצלמות הרגילות (שאינן "קשוחות"), ניתן לרכוש מארז תת ימי מתאים לצלילה.
אנדרואיד במצלמה
הכיוון העיקרי עד עכשיו נע מעולם הטלפונים לעולם המצלמות, אך כמה דגמים חדשים שהושקו בחודשים האחרונים, כמו מצלמת גלקסי של סמסונג או דגם אנדרואיד של ניקון עשו כיוון הפוך כשהם מכניסים את עולם האפליקציות והרשתות החברתיות אל תוך המצלמה.
- כתבת ביקורת: סמסונג Galaxy Camera.
מה רצוי לחפש במפרט?
חיישן
גודל החיישן הנפוץ ביותר במצלמות קומפקטיות הוא 1/2.3, זהו חיישן קטן יחסית בגודלו ולכן גם ההתמודדות שלו עם רעש דיגיטלי בערכי ISO גבוהים בעת צילום בחשיכה תהיה פחות מרשימה. במצלמות המתקדמות יותר, נמצא חיישן בגודל של 1/1.7, בתחילה ראינו את זה בדגמים כמו S90 הקטן והצנום של קנון, אשר בהם הוטמע אותו חיישן של סדרת G המתקדמת שבין הקומפקטיות של קנון ועם גוף גדול בהרבה.
בשנה האחרונה, סוני לקחה את הענין צעד נוסף קדימה והצליחה ליצור מצלמה קומפקטית (DSC-RX100) בעל חיישן בגודל 1", עדשה איכותית ותוצר תמונה אשר יכול להפתיע מאוד גם את מי שמורגל בצילום עם מצלמת DSLR.
עדשה
פעמים רבות, במפרט מצויין גודל הזום במספרים כמו "X5" או "כפול 10". הנתון הזה, לבדו, לא יגלה לכם האם העדשה מתאימה לצילום נופים או לצילום חיות מטווח רחוק בספארי. מה שחשוב לבדוק הוא את נתון הצד הרחב של העדשה אשר יכול להתחיל בערך של 28-30 מ"מ. אך אם אתם זקוקים לעדשה רחבה במיוחד, מספר דגמי מצלמות מציעים עדשת 24 או 25 מ"מ.
בצד הצר של העדשה – קצה הזום, מצלמות לשימוש כללי מגיעות עם עדשות בערך מקסימלי של 120-250 מ"מ וזה אמור להספיק לרוב השימושים. אם אתם זקוקים באמת לעדשה עם זום גדול, תוכלו למצוא דגמים עם עדשות בעלות זום מקסימלי אשר נע בין 400 מ"מ ל- 1,200 מ"מ.
מסך
גודל המסך הממוצע יכול לנוע בין 2.7-3 אינץ' (אורך אלכסון), כאן, ככל שהמסך גדול יותר ועם יותר פיקסלים בתמונה, כך זה טוב יותר, הדגמים המתקדמים מגיעים עם רזולוציה של 460,000 עד 921,000 נקודות במסך. בחלק קטן מהדגמים, יש מסך מפרקי והוא מאפשר לצלם מזויות קשות או מקוריות במיוחד. כיום, מתחילים לראות במצלמות הקומפקטיות גם מסך מגע – יכול לסייע לקביעת נקודות הפוקוס בתמונה. עינית אופטית – קיימת רק בחלק מצומצם של מצלמות, מקלה על צילום בשמש בוהקת כאשר המסך הגדול הופך להיות בלתי שמיש / קריא.
GPS וגם WiFi
בדומה לתחומים אחרים, גם בתחום המצלמות יש תקופות של טרנדים חמים, לפני שנים בודדות, הטרנד התורן היה הטמעת מקלטי GPS בכמה דגמי מצלמות. אותו מקלט GPS, מאפשר להצמיד לתמונה המצולמת תיוג גיאוגרפי ולאחר מכן, ליצור מסלול טיול עם כלים כמו Google Maps. החסרון של הפעלת תכונת ה- GPS הוא צריכת סוללה גבוהה יחסית, ענין שגורם להתרוקנות הסוללה הקטנה במצלמה הקומפקטית לאחר כמה שעות ספורות אפילו. בדגמים החדשים, לצד ה- GPS או אף במקומו, הוכנסה תמיכה בקישוריות אלחוטית – WiFi.
חיבור האלחוט, בהתאם ליכולות של דגם המצלמה הספציפי, יכול לאפשר העברת קבצים אל המחשב האישי. אותה קישוריות WiFi, פתחה יכולות חדשות כמו שליטה על המצלמה דרך סמארטפון או טאבלט. ואם בכל זאת תרצו תיוג גיאוגרפי לתמונות, תוכלו למשוך את הנתונים מתוך מקלט ה- GPS של הטלפון הסמוך.
בענין הזה, לסמארטפונים יש יתרון בדמות ממשק נוח יותר עם חיבור אלחוטי, ניתן להעלות מהם תמונות ישירות אל רשתות חברתיות כמו פייסבוק, בנוסף, התמיכה ברשת הסלולאר 3G מאפשרת לעשות זאת מכל מקום כמעט בארץ. לעומת זאת, בחלק מהסמארטפונים, כמו דגמי אייפון או גלקסי נקסוס, אין במכשיר כרטיס זיכרון עליו נשמרות התמונות, כך שעל מנת להעביר את התמונות למחשב תצטרכו לחבר את שני המכשירים בכבל או דרך חיבור אלחוטי.
סיכום: טלפון מול מצלמה
במקרים רבים, מצלמת סמארטפון "עושה את העבודה" ומצליחה לספק תמונות באיכות נאותה (בעיקר בתאורת יום), אז מתי מצלמה קומפקטית תהיה שווה בכל זאת את תוספת המחיר והמשקל ביחס למצלמת סמארטפון? כאשר אתם זקוקים לעדשת זום (אופטי) או לעדשה בעלת שדה ראיה רחב במיוחד (24 מ"מ למשל), מבקשים לשפר את ביצועי הצילום בתנאי תאורה חשוכים, דורשים תאורת פלאש חזקה יותר או מבקשים לקבל שליטה מתקדמת על תהליך הצילום בפרמטרים כמו שינוי גודל צמצם או מהירות סגר.