היועמ"ש בכנסת מזהיר: אם תדליפו, תישפטו
בעקבות השאילתות שהגישו חברי הכנסת שחשפו את פרשת האסיר X בישראל, מבהיר היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון כי "הכנסת אינה שטח חסין מפני העמדה לדין" וכי לחברי כנסת אסור לחשוף חומרים הנתונים תחת צו איסור פרסום. עם זאת אמר כי אין בכך התייחסות קונקרטית לפרשת האסיר X
האם חברי כנסת יכולים לחשוף סודות במליאה ולהתגונן באמצעות חסינותם? היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, קובע שהתשובה שלילית וש"תכנון מראש של התבטאות המהווה עבירה לא חוסה תחת החסינות וניתן להעמיד לדין חבר כנסת בגינה, כמו כל אדם אחר". היועץ המשפטי לכנסת פרסם את חוות דעתו בעקבות פניות שהגיעו אליו לאחר השאילתות של חברי הכנסת זהבה גלאון ואחמד טיבי בשבוע שעבר, שחשפו את סיפור "האסיר X", שנאסר באותה השעה לפרסום בישראל.
עו"ד ינון מדגיש כי אין בחוות הדעת שלו עמדה קונקרטית ביחס לדיון שהתקיים בשבוע שעבר. "מליאת הכנסת וועדותיה אינן כשלעצמן 'שטח חסין' מפני העמדה לדין. אין בעצם העובדה שההתבטאות האסורה נאמרה בכנסת כדי שהחסינות תתפרס עליה באופן אוטומטי, גם אם באופן טבעי דברים הנאמרים במליאה קרובים יותר לליבת תפקידו של חבר הכנסת".
הוא קובע כי חבר כנסת המבקש לברר סוגיה חסויה או כזו הנתונה תחת צו איסור פרסום צריך לפנות באמצעות שאילתה ישירה המוגשת בכתב לשר הרלוונטי או בפנייה ליו"ר הוועדה שהנושא מצוי בסמכותה בבקשה לקיים דיון חסוי בסוגיה, או בפנייה לרשויות הרלוונטיות לבירור העניין. ההחלטה אם לחקור חבר כנסת או להעמידו לדין מצויה בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה, הבוחן אם יש עניין ציבורי וכן את חומרת ההתבטאות וחומרת הנזק שנגרם מהפרסום.
הכתבות האחרונות על פרשת "האסיר X":
שירות הביטחון האוסטרלי "שרף" את בן זיגייר
מסתמן: דו"ח מות האסיר X ייחשף בתחילת השבוע
כבל: גורמי ביטחון בכירים לחצו שלא אדבר על X
היועץ של הכנסת מדגיש כי "הביטוי הפוליטי הוא הכלי המרכזי בעבודתו של חבר הכנסת ובאמצעותו הוא מממש את שליחותו הציבורית. בשל כך, ובין היתר כדי שלא 'לצנן' את יכולתם של חברי הכנסת להתבטא ללא חשש, נקבע בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, כי 'חבר הכנסת לא יישא באחריות פלילית או אזרחית ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל הצבעה או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב או בשל מעשה שעשה בכנסת או מחוצה לה אם היו במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת".
חסינות זו נועדה לאפשר לחברי הכנסת חופש פעולה פוליטי רחב ככל הניתן, מבלי שימצאו את עצמם נתונים לאחריות משפטית, "מן העבר השני עומדים העקרונות של שלטון החוק והשוויון בפני החוק, שלפיהם הפרת החוק אסורה על כל אדם, על אחת כמה וכמה על נבחר ציבור שאמור לשמש דוגמה לציבור כולו, ושהפרת החוק מצדו עלולה אף לגרור פגיעה באמון הציבור בכנסת ובחברי הכנסת".
עוד אומר היועץ כי "התבטאויות מסוימות נקבעו על ידי המחוקק כאסורות וזאת כדי להגן על אינטרסים חשובים אחרים. כך למשל קבע המחוקק כי הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור, גילוי ידיעה סודית, לשון הרע, הפרת צו איסור פרסום וכדומה הן התבטאויות אסורות שעלולות, בתנאים מסוימים, לגרור אחריות פלילית או אזרחית".
המבחן שנקבע הוא שחבר הכנסת ייהנה מחסינות על התבטאות אסורה, רק אם במסגרת הפעילות המותרת והלגיטימית שלו הוא "גלש" להתבטאות שלא מתוך תכנון מוקדם, "למשל, בלהט הוויכוח או בתגובה לדברים שנאמרו לו לאותו מתחם אסור של התבטאויות שאזרח מן השורה היה נתבע או עומד בגינן לדין".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
