אמריקן גירל: הקעקועים של שירה גבריאלוב
רגע אחרי אמריקן איידול, מגיעה שירה גבריאלוב להראות לנו את הקעקועים שלה: עכבישה שהפכה לפרח, חיפושית על עלה - ובכלל, יש לה עניין עם חרקים. מתי היא תשב שוב מתחת למחט? "כשתהיה לי תקופה מאוד טובה, אעשה עוד אחד"
היא נמצאת בישראל רק לתקופה קצרה, אך במהלכה הספיקה שירה גבריאלוב להגיע אל מערכת ynet ולהצטרף אל פרויקט "מתחת למחט", בו נחשפים קעקועים של מוזיקאים וזמרים ישראלים, והסיפורים שמאחוריהם. גבריאלוב, בתו של המוזיקאי מיקי גבריאלוב, מתגוררת בניו-יורק ובחודש האחרון עלתה לכותרות בעקבות השתתפותה בתוכנית האמריקנית הפופלרית "אמריקן איידול", השתתפות שבסופו של דבר הופסקה כאשר גבריאלוב נופתה מהתחרות.
עוד ב"מתחת למחט":
- שירה חן: מתקעקעת כל שנה ביום הולדת
גיא כרמל - חליפת קעקועים על כול הגוף
קטן ולעניין: הקעקועים של סיוון טלמור
קובי פרחי: על הכתף הלהקה, על היד המשפחה
אחרי ההשתלבות לכמה רגעים בפריים-טיים האמריקני, גבריאלוב חושפת ב-ynet את הציורים הבלתי נפרדים ממנה, הקעקועים. בסך הכל יש לה ארבעה, על רגלה, על ירכה, על גבה התחתון (שממשיך עד לישבנה, אבל זאת לא יכולנו להראות לכם) ועל הכתף. היום מצויר שם פרח גדול וצבעוני, אבל בעבר, כשהיתה רק בת 15 היא קעקעה שם עכביש מסוג אלמנה שחורה, אבל כאמור במהלך השנים החליטה לכסות את העכביש בפרח ולהגדיל את הציור.
גבריאלוב מספרת שכיוון שאבא שלה בא איתה באותו זמן לסטודיו הקעקועים אז "הוא לא היה מבסוט אבל גם לא היתה לו יותר מידי ברירה", היא נזכרת, "חברה שלי עשתה אז קעקוע ואמרתי שזה לא פייר, ושם גם אני רוצה. מההתחלה רציתי עכביש, היה לי פטיש לעכבישים, אהבתי אותם בטירוף - אבל אבא שלי רצה שזה יהיה מלאך, פרפר או פרח. זה לא קרה, הלכתי לעשות את האלמנה השחורה וזה יצא די גדול. והאמת שההורים שלי היו בסדר עם הקעקוע אחר כך, הם תמכו".
ולמה כיסית?
"כי אני לא אלמנה שחורה ואני לא רוצחת את הבעלים שלי. כשהתבגרתי, גם הבנתי איך אנשים מסתכלים על הקעקוע הזה. הקונוטציה היא פחות מלהיבה, גם הייתי צעירה בת 15, אז עשיתי במקום פרח טרופי, יפה וחמוד, כמו שאבא שלי רצה".
על כתפה של גבריאלוב נראה ציור מוזר. "זה לא פרפר, זה מין פוקימון קטן", היא מסבירה, "תמיד כששואלים אותי אני אומרת שזה גור דינוזאור עם כנפיים של פרפר. הוא קטן, חמוד וסולידי, אבל גם קצת חשוד, צריך להסתכל עליו עוד שניה בשביל להבין מה זה, כמוני".
על גב כף רגלה צוירו עלים ירוקים, חשוב מכל להבחין בחיפושית, פרת משה רבנו, המטפסת עליהם. "החיפושית היתה הכי חשובה לי", היא אומרת. "תמיד דמיינתי אותה או אולי חרק קטן אחר. כפי שאתה מבין, יש לי איזשהו עניין עם חרקים. אבל לא לג'וקים, הם לא מגניבים ולא מושכים אותי.
"עם הזמן הקעקוע גדל, בפעם הראשונה עשיתי אותו כשהייתי באטלנטיק סיטי בארצות הברית. הייתי בת 18, יחד עם חברה טובה מאוד. נסענו כמה חבר'ה מניו יורק לשם, והייתי עוד קטנה, אסור היה לנו להיכנס לבתי קזינו, אז הסתובבנו יותר במסיבות. ברחוב ראינו חנות ענקית של קעקועים, נכנסנו ואמרתי להם מה אני רוצה. המקעקע צייר עם טוש, חברה שלי הסתכלה, אמרה שזה נורא יפה ושאלה אותי אם יפריע לי אם גם היא תעשה. מאז זה נהיה הקעקוע של שתינו ויש לנו גם הרבה צילומים שלהם יחד.
"שנה אחר כך הארכתי אותו ועברתי שוב על הצבעים וזה היה הכי כואב. בפעם הראשונה לא כאב בכלל, אבל בשנייה זה היה סבל וגיהנום. לא רק שכאב באותו הרגע, הרגשתי אחר כך זרמים בכל הגוף מהעצבים. אבל היה שווה כל שנייה ודקירה, אני מאוד מרוצה מהקעקוע".
הציור האחרון על ירכה, הוא של בת ים. וגם במקרה הזה, אנחנו לא יכולים להראות לכם את כולו שכן הוא מגיע עד קצה ישבנה של גבריאלוב. "בהתחלה רציתי לעשות סוס ים, אבל המקעקע שכנע אותי אחרת, בטענה שלכולם היו אז קעקועים של סוסי ים. היו לי התלבטיות, חשבתי אולי לעשות איזושהי דמות מהספרים של ד"ר סוס, אבל המקעקע הראה לי דוגמה של בת ים שהוא צייר ונדלקתי עליה בטירוף. הפכתי אותה קצת רעה יותר. עם זימים ופנים מסתוריות, יותר דרמטית. עכשיו היא צריכה לעבור תיקוני צבע ויש לי בניו יורק מקעקע מופלא, מי שעושה גם את הקעקעעים של ריהאנה. הוא יקר, אבל הכי טוב שיש.
לסיכום מספרת גביראלוב שבעתיד אולי היא תתקעקע, אבל עוד אי אפשר לדעת. "גם אי אפשר לדעת איך אני אראה עוד 10 שנים, טפו טפו", היא אומרת, "תמיד כשהסתכלתי על אנשים עם קעקועים זה נורא משך אותי. תמיד רציתי את זה. בשבילי הקעקועים לא מסמלים בני אדם, אלא תקופות ואת כולם עשיתי בתקופות הכי יפות בחיים שלי. כשתהיה לי תקופה מאוד מאוד טובה, אני אעשה עוד אחד".
נו אז עכשיו שאת מבקרת בישראל אחרי החוויה של "אמריקן איידול", נדמה שאת בתקופה טובה.
"התחושה הטובה היא שלי, פחות מה אמרו מסביב ומי אמר. גם אמרו דברים רעים ואומרים לכל הכיוונים והכל בסדר, זה לא מפריע לי. שימח אותי שעברתי את החוויה הזו. היא לא החלישה אותי, רק חיזקה. אני במקום טוב ושלמה עם עצמי, במקום חדש של יצירה ותהליך חדש. עם הקעקועים אני עוד מחכה, יש לי ארבעה וזה כבר הרבה, אני אקח את הזמן. אני בת 23, יש לי עוד זמן, עוד טיפה".