שב"ס מתגונן: "מידרו אותנו בפרשת האסיר X"
נציב שב"ס, רב גונדר אהרון פרנקו, מתנער במרומז ממסקנות חקירת נסיבות המוות: "החובות שהוטלו עלינו היו קשות ומורכבות, במיוחד נוכח מעטה הסודיות. פעלנו תחת אילוצים". לדבריו, התא לא היה מיועד למניעת התאבדות כפי שהוא כיום
שעות ספורות אחרי הפרסום החלקי של הדו"ח על מותו של בן זיגייר , מבקש שירות בתי הסוהר (שב"ס ) לנקות את עצמו מהממצאים המצביעים על רשלנות. בשיחה עם קצינים התייחס היום (ג') נציב שב"ס, רב-גונדר אהרון פרנקו, לפרשת האסיר X ולנסיבות התאבדותו בכלא איילון: "החובות שהוטלו על גורמי שב"ס בעניינו של המנוח היו קשות ומורכבות, במיוחד נוכח מעטה הסודיות, פערים שונים במידע ואף מידור חלקי בהוראות הפיקוח עצמן".
כתבות נוספות בפרשת האסיר X:
- בכיר אוסטרלי: זיגייר עשה משהו יותר חמור
- "זיגייר מסר לאוסטרלים מידע מפורט על המוסד"
- ועדת המודיעין בכנסת: נבדוק פרשת האסיר X
- אוסטרליה: "יהודים מחונכים לא לבקר את ישראל"
רב גונדר פרנקו הוסיף ששב"ס פעל תחת אילוצים שנבעו משיקולים כבדי משקל של ביטחון המדינה ושמעטפת המשמורת
ניתנה על בסיס זה בשיתוף פעולה עם גורמי הביטחון. "לצערי לא אוכל להרחיב מעבר לכך", סיכם. הנציב הוסיף שזיגייר העצור היה מיוצג על ידי מספר עורכי דין ונפגש עמם רבות, כמו גם עם בני משפחתו, שעמם היה בקשר טלפוני תדיר ורצוף.
לדבריו, עם כניסתו לתפקיד ב-2011 עודכן על מקרה ההתאבדות של העצור ועל תפיסת המשמורת שנגעה בעיקר לחשיבות המידור שלו מפני שאר האסירים ובידודו מטעמי ביטחון: "לפיכך, התא שבו הושם לא היה תא טיפוח או השגחה למניעת אובדנות כפי שאנחנו מכירים כיום".
מהחלקים של הדו"ח שהותרו לפרסום אחר הצהריים עלה שקיימות ראיות לכאורה לכך שמחדלי גורמים שונים בשב"ס הביאו למותו של זיגייר. הדו"ח עצמו מתפרש על פני 29 עמודים ורק 10 מהם הותרו לפרסום בסך הכול במסגרת צמצום צו איסור הפרסום.
ב-15 בדצמבר 2010 בשעה 20:19 נמצא זיגייר תלוי בחדר המקלחת שבתא 15 ועל צווארו כרוך סדין רטוב הקשור לחלון בתאו.
השופטת דפנה בלטמן-קדראי כתבה כי על סמך הנתיחה מותו נגרם קרוב לוודאי מחנק.
בסיכום הדו"ח ציינה השופטת כי יש ראיות לכאורה לאשמה של גורמים בשב"ס בגרם המוות של האסיר. בדו"ח מצוין שגם שב"ס בדק את נסיבות ההתאבדות ותיק חקירה זאת הועמד בפני השופטת.
אף שעל פי חוק חקירת סיבות המוות היה בסמכותה של השופטת בלטמן-קדראי להורות לפרקליטות להגיש כתב אישום, היא בחרה לאפשר למדינה לקבל את ההחלטה. היא נימקה זאת בכך שנושא ההעמדה לדין כרוך בשיקולים נוספים של עוצמת הראיות ושל מדיניות האכיפה הנהוגה בעבירת גרימת המוות.
מוקדם יותר פרסם שב"ס תגובה רשמית לדו"ח, ולפיה: "שב"ס מודע לגודל האחריות המוטלת על כתפיו בשמירה על חייו של כל אסיר ועצור באשר הוא. לאור זאת מייחס הארגון חשיבות רבה בהתמודדות עם סוגיית האובדנות בקרב המוחזקים במתקני הכליאה. החלטת השופטת בתיק כפי שהותר לפרסום נלמדת על היבטיה השונים".