פרדוקס X: איך תנהג הפרקליטות בפרשת האסיר?
דווקא פרקליטות המדינה, שביקשה לסגור את תיק החקירה סביב נסיבות מותו של בן זיגייר, התבקשה להחליט אם להגיש כתב אישום, ונגד מי להגישו. מבולבלים? מומחי משפט מנסים ליישב את הפרדוקס: "הפרקליטות תצטרך לעשות את ההפרדה"
פרדוקס החקירה של נסיבות מותו של האסיר X : השופטת דפנה בלטמן-קדראי, שחקרה את השתלשלות האירועים שאפשרו את התאבדותו של בן זיגייר בכלא איילון, הטילה על פרקליטות המדינה להחליט אם יש חשד לפלילים בהתנהלות שב"ס בפרשה, ואת מי להאשים. אלא שהפרקליטות עצמה סברה - עוד לפני שהוגשו מסקנותיה של השופטת - שיש לסגור את תיק החקירה. האם מתקיימת התנגשות בין עמדתה הנחרצת של הפרקליטות לבין הסמכות שהואצלה עליה?
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- לבני ונתניהו: שמים המחלוקות בצד, צריך מו"מ
- ש"ס הבאה בתור: 'תכריע תוך יממה על הצטרפות'
- תחקיר בלבנון: כך חוסל עימאד מורנייה
- טרור צניעות בביתר עילית: "החשודים - בני ערובה"
מומחי משפט חלוקים בעניין הזה. יש שמסבירים שלא פעם נדרשת המדינה להכרעות שעל פניו נראות פרדוקסליות, אך היושרה המקצועית מביאה אותה לרוב לפעול ביעילות. מנגד, יש מי שרואה את החלטת השופטת כהוראה מנומסת אך ברורה ולפיה על הפרקליטות להגיש כתב אישום בפרשה.
השופטת בלטמן-קדראי, שמצאה ראיות לכאורה לאשמת שב"ס בגרימת מוות ברשלנות, נימקה מדוע קבעה שתהיה זו הפרקליטות שתחליט אם להגיש כתב אישום. היא הסבירה שהעמדה לדין כרוכה בשיקולים נוספים של עוצמת הראיות ושל מדיניות האכיפה הנהוגה בעבירת גרימת המוות. בלטמן-קדראי הדגישה שעל המדינה לשקול שוב את עמדתה בנושא סגירת התיק לאחר שתלמד את הדו"ח. אבל האם זה מספיק?
הפרקליטות צריכה לדעת לעשות את ההפרדה
עו"ד דבורה חן, לשעבר ראש המחלקה הביטחונית בפרקליטות, מסבירה בשיחה עם ynet שמדובר בקונפליקט נפוץ:
"הפרדוקס הזה קיים בכל עתירה לבג"ץ ובעניינים רבים אחרים שבהם הפרקליטות מייצגת את עניינו של גורם ממשלתי רלוונטי. לא מעט פעמים השופט לא מקבל את עמדת הפרקליטות ומטיל עליה לבצע תפקיד אחר בניגוד לעמדתה. אבל הדעת נותנת שהיא תפעל כראוי".
כדוגמה מביאה עו"ד חן את פרשת ויסות מניות הבנקים בשנות ה-80. המדינה גרסה אז שאין להגיש כתב אישום נגד הבנקים הגדולים בשל חוסר עניין לציבור, אבל בג"ץ דחה את עמדתה בחריפות. חן: "בג"ץ גן-אור נפסק נגד היועץ המשפטי לממשלה וחייב את המדינה להגיש כתב אישום בניגוד לדעתה. המדינה עשתה זאת והרשיעה חלק מהנאשמים. אז הפרדוקס הזה קיים. הדרג המקצועי פשוט צריך לדעת לעשות את ההפרדה, ולרוב הוא אכן עושה אותה".
עו"ד חן מוסיפה שהפרדוקס בפרשת האסיר X הוא מובנה ואין ברירה אלא להכיל אותו: "אין אפשרות לנהוג אחרת. הפרקליטות היא האמונה על הגשת כתבי האישום ולא ניתן למנות גוף אחר למקרים כאלה או אחרים".
אבל גם עו"ד חן מודה שלעתים ההתנגשות הזאת מסתיימת באופן קצת פחות מחמיא. כך למשל בחקירת הריגתם של 13 בני אדם במהומות אוקטובר 2000 מירי כוחות הביטחון: "הוועדה שחקרה את האירועים המליצה שהמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) תבדוק אם יש מקום להעמיד לדין. אבל זה הגוף שהיה אמון מלכתחילה על בדיקת הסוגיה. אז גם לאחר הוראת הוועדה, השוטרים לא הועמדו לדין. מראית העין בעייתית, אבל זה לא יוצא דופן. לא פעם בית המשפט לא מקבל את עמדת המדינה וזה חוזר אליה בניגוד לעמדתה, זה לא משהו נדיר".
הפרקליטות חייבת לציית
בניגוד לעו"ד חן, מומחה הפלילים פרופ' עמנואל גרוס סבור שהשופטת בלטמן-קדראי פשוט סימנה לפרקליטות נתיב ברור של הגשת כתב אישום: "ברגע שהמדינה הציעה לה לסגור את התיק, כי לדעתה אין ראיות המצביעות על פלילים,
והשופטת לא קיבלה זאת, היא בעצם אומרת 'כן' לכתב אישום. היא אפילו התעקשה שנוכח החומרים יש אפשרות שהפרת הכללים הביאה להתאבדות".
על פי פרופ' גרוס, מדבריה של בלטמן-קדראי ניתן להבין שלו היו מוצגות בפניה הראיות האלה כשופטת, היא הייתה קובעת שיש סיכוי סביר להרשעה. "אבל אני לא רואה פרדוקס במצב הזה", הוא מוסיף. "הפרקליטות חייבת לציית להנחיות בית המשפט. זה תפקידה. הפרקליטות תצטרך לשכנע את בית המשפט שבנסיבות שיוכחו יש כאן לא רק רשלנות אלא גם קשר סיבתי בין הרשלנות ובין המוות. כלומר, שהאי-הקפדה על ההנחיות אִפשר את החלון לגרם המוות".
פרופ' גרוס מוסיף שבלטמן-קדראי יכולה הייתה לתת לפרקליטות הוראה חד משמעית להגיש כתב אישום, אך היות שלא היא תנהל את המשפט, ואין בידיה את עמדת התביעה, היא השאירה את ההחלטה בידי הפרקליטות.
לפנייה לכתב/ת 
