המגיפה השקטה: איזה טיפול הכי יעיל לדיכאון
מספר האנשים המאובחנים ומקבלים טיפול נגד דיכאון, שנקרא גם "המגיפה השקטה", הולך וגדל מדי שנה. מה ההבדלים בין התרופות השונות, האם הטיפולים המשלימים באמת עוזרים ומה הקשר של תזונה נכונה לכל העניין? מדריך מיוחד
במאה השנים האחנות הולכת וגדלה שכיחות הופעת דיכאון באוכלוסייה. ארגון הבריאות העולמי פרסם אזהרה כי בעוד שני עשורים, שיעור הסובלים מדיכאון יהיה גבוה מכל בעיה בריאותית אחרת, כאשר התופעה מכונה "המגיפה השקטה”.
לא רק זאת, במקביל לעלייה בשכיחות, נרשמת גם ירידה דרמטית בגיל הופעת המחלה. בד בבד, תרופות נגד דיכאון הפכו להיות שם נפוץ בכל בית, אבל האם אנחנו מודעים להבדלים ביניהם ולטיפולים נוספים הקיימים כדי לעזור להתמודד עם הדיכאון?
עוד כתבות על התמודדות עם דיכאון:
- תרופות נגד דיכאון: מיתוסים מול מציאות
ספקטרום רחב של סימפטומים
ד"ר מיקי בלוך, מנהל המחלקה לפסיכיאטריה אמבולטורית, במרכז הרפואי תל אביב מסביר כי אם עד לפני כמה עשרות שנים, דיכאון נחשב כמחלה של אנשים מבוגרים, היום הולך ומתייצב ממוצע הופעת המחלה לגילאי ה-20. "יותר אנשים בגיל הזה פונים לטיפול, אולם רבים עדיין מתביישים ולא מגיעים לטיפול הנחוץ להם".
דיכאון הוא חלק מספקטרום רחב של תופעות רגשיות, חשיבתיות, תפקודיות וגופניות המופיעות בתמהיל שונה אצל הסובלים מהדיכאון. העוצמה של התופעות יכולה להשתנות, וזה מה שמשפיע על הגדרת סוג הדיכאון.
ד"ר בלוך מסביר כי ניתן לחלק את התופעות ל-4 דרגות:
דיכאון קל: רמת התפקוד של האנשים הסובלים מסוג זה של דיכאון הוא גבוה. במקביל, הסימפטומים הם מינימליים ובעוצמה קלה.
דיכאון בינוני: הסימפטומים בעוצמה קשה יותר וקיימת פגיעה משמעותית בתפקוד. האנשים החולים בדיכאון המוגדר בינוני לא יכולים לתפקד ברמת הימיומית. קיימת גם הפרעה קשה בשינה ובתיאבון.
דיכאון קשה: מדובר במצב שבו עוצמת הסימפטומים היא קשה מאוד ומונעת כל תפקוד. מצוקה נפשית קשה עד כדי מחשבות אובדניות.
דיכאון פסיכוטי: סוג זה של דיכאון הוא החמור ביותר. בשלב הזה החשיבה נפגעת מאוד, השיפוט הופך להיות לקוי מאוד והחיבור למציאות עלול להתערער.
טיפול תרופתי נגד דיכאון
תרופות נוגדות דיכאון מתחלקות לכמה קבוצות של תרופות. ההבדלים ביניהם נעוצים במרכיבים שלהם, בהשפעה הפיזיולוגית וגם בתופעות הלוואי העלולות להיגרם בעקבות השימוש בתרופות. ד"ר בלוך מסביר:
1. תרופות טטראציקליות: מדובר במשפחה של תרופות "ישנות", שיצאו לשוק בשנות ה- 50 וה-60. בין התרופות הקיימות במשפחה הזו ניתן למצוא את המרוניל, אנאפרנין, דפרקסן וטרזודיל. הסיבה שהתרופות הללו כמעט ולא נמצאות בשימוש, היא בגלל ריבוי תופעות הלוואי שלהן.
2. תרופות מעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין - SSRI: מדובר בקבוצה הגדולה ביותר של האנטי דפרסנטים. התרופות השייכות לקבוצה זו משפיעות על העלאת ריכוז הסרוטונין - מוליך עצבי שיש לו תפקיד ראשי בתחושות וברגשות הקשורים ל"מצב רוח" ובוויסות טמפרטורת הגוף.
בין התרופות המפורסמות השייכות למשפחה זו, הנחשבות ל"תרופות אושר" ניתן למצוא את הפרוזאק, סרוקסט, וציפרלקס. יתרונן של התרופות הללו שהחלו את הדרכן בשנות ה-80 הוא שהן יעילות מאוד גם בטיפול בדיכאון וגם בטיפול בחרדה, ויש להן באופן יחסי מעט תופעות לוואי.
בין תופעות הלוואי שבכל זאת קיימות לתרופות אלה ניתן למנות תופעות מיידיות כמו בחילות, כאבי ראש ואי שקט בגלל עוררות יתר. קיימות גם תופעות לטווח ארוך, כמו ירידה בחשק מיני ועלייה בתאבון.
3. תרופות מעכבות ספיגה חוזרת של נוראדרנלין: קבוצה של תרופות שמעלות את ריכוז הנוראדרנלין או נוראפינפרין - מוליך עצבי הפועל גם כהורמון אשר מיוצר בעיקר בתאי עצב בגזע המוח. העלאת ריכוזו במוח יוצרת אפקט מעורר ונוגד דיכאון.
בין התרופות שנמצאות במשפחה זו ניתן למצוא את האדרונקס והדפרקסן. התרופות השייכות למשפחה הזו, כאמור, מעוררות ופועלות על מנגנון המוטיבציה. גם כאן מדובר בתופעות לוואי לא פשוטות שעלולות להיגרם לאחר נטילת התרופה כמו למשל, חרדה, הזעת יתר ועצירות.
4. תרופות מעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראדרנלין - SNRI: קבוצת תרופות שמשלבת בין שני המנגנונים (של שתי המשפחות הקודמות). תרופות אלה מעלות גם את ריכוז הסרוטונין וגם ריכוז הנוראדרנלין במוח. בין התרופות שניתן למצוא במשפחה זו: ויאפקס, אסקסור, סימבלטה. היתרון של התרופות הללו הוא שהן יעילות יותר בגלל השילוב, אבל מצד שני תופעות הלוואי עלולות להיות כפולות, דווקא בגלל השילוב.
5. תרופות מעלות ריכוז דופמין: המדובר במוליך עצבי במוח שעלייה בריכוז שלו במוח באזורים מסוימים, גורמת לשיפור במצב הרוח. כמו כן, עלייה בכמות הדופמין במוח קשורה להגברת קשב וריכוז.
כאמור, התרופות מהמשפחה הזו נחשבות למעוררות, משפרות מוטיבציה, ללא תופעות הלוואי של דיכוי מיניות ותאבון יתר. אולם עוררות יתר עלולה להוביל לחרדה ולהפרעות בשינה. בין התרופות במשפחה הזו ניתן למצוא את הוולבוטרין.
6. תרופות מירו: מדובר בשם מסחרי של תרופות המכילות מירטאזאפין Mirtazapine - מנגנון הפעולה של התרופות הללו שונה משל תרופות אחרות והן גורמות לשחרור יתר של סרוטונין ונוראדרנלין. במשפחה זו ניתן למצוא למשל את הרמרון.
המנגנון הייחודי של תרופות אלה מוריד את שיעור תופעות הלוואי כגון: חרדה, חוסר שינה, בחילה, ופגיעה בתפקוד המיני, האופייניים לתרופות המעלות את ריכוז הסרוטונין.
תופעות הלוואי של משפחת תרופות אלה הן: עייפות קשה, עלייה במשקל.
7. תרופות חוסמי מאו: מדובר במשפחה של תרופות החוסמות את פעילות האנזימים מונואמין אוקסידאז. ישנם שני סוגים של מונואמין אוקסידאז: כך למשל, MAO-A מפרק את המוליכים העצביים סרוטונין ונוראדרנלין. להעלאת רמת הסרוטונין והנוראדרנלין לאורך זמן ישנה השפעה אנטי-דיכאונית, ולפיכך משמשים מעכבי MAO-A כתרופות אנטי-דיכאוניות.
החיסרון הבולט של התרופות הללו כמו נרדיל, למשל, הוא עלייה קיצונית בלחץ הדם. לכן תרופות אלה פחות נפוצות.
ד"ר בלוך מציין כי אם הטיפול הניתן לא עוזר כמצופה, לעתים מנסים לשלב כמה תרופות יחד כדי לקבל את התוצאה האופטימלית. "לעתים מוסיפים ליתיום או אסטרוגן כתוספת לתרופות נוגדות הדיכאון", הוא מסביר.
טיפולים לא תרופתיים
לדברי פרופ' יורם ברק, מנהל המחלקה הפסיכוגריאטרית בבית החולים "אברבנאל", מחקרים מצביעים על כך כי שיעור ההבראה לאחר טיפול בנוגדי דיכאון עומד על כ-50% בלבד. "במצבים בהם התרופות לא יעילות, ניתן לפנות לטיפולים נוספים", הוא אומר.
ד"ר בלוך מציין שלושה טיפולים נוספים הניתנים במקרים בהם הטיפול התרופתי אינו יעיל.
טיפול בנזעי חשמל: זהו טיפול הנעשה בתנאי אשפוז בבית החולים ומתבצע בהרדמה מלאה קצרה מאוד. במהלך הטיפול מזרימים לומטופל זרם חשמלי יחסית חלש דרך הגולגולת שחודר למוח, ויוצר בו שינויים ביכומיים. מדובר בטיפול שיעיל בדרך כלל במקרים של דיכאון קשה מאוד. "למרות הסטיגמה חשוב לדעת שהטיפול מאוד יעיל ומסייע להבראה", מסביר ד"ר בלוך.
טיפול מגנטי: במהלך הטיפול שדה מגנטי אל המוח. "זהו טיפול הרבה יותר מדויק מאשר טיפול בחשמל. אם הוא מצליח הוא תורם לוויסות מצבי הרוח", מסביר ד"ר בלוך.
ניתוח: במקרים קיצוניים, כשאין ברירה, ניתן לפנות לאופציה הניתוחית. במהלכה משתילים אלקטרודות באזורים מסויימים במוח, כדי לווסת את פעולתם. לדברי פרופ' ברק, מדובר באופציה כה נדירה, עד כי בעולם נעשים בשנה כמה עשרות ניתוחים בלבד.
טיפולים משלימים
לדברי פרופ' ברק, מחקרים מכל העולם מראים כי בין 35%- 45% מהסובלים מדיכאון נוטלים תכשירים אלטרנטיביים. "לא תמיד בשיתוף פעולה עם הרופא וזה חבל מאוד", הוא אומר ומוסיף, "זו בעיה כי יכולות להיות ריאקציות בין התרופות לתכשירים האלטרנטיביים. חשוב מאוד להבין שטיפול אלטרנטיבי הוא אינו נטול סכנות, למרות הסברה כי איןבתוספים משהו שיכול להזיק".
הוא מסביר כי נעשו מחקרים בשנים האחרונות שבדקו את האפקט הטיפולי של מזונות שונים ותוספי מזון. "חשוב להבין שמדובר בהשפעה טיפולית המתלווה לתרופות נוגדות הדיכאון ואינה מחליפה אותן", הוא מדגיש. "המחקרים מצאו כי יש השפעה טיפולית ושינוי לטובה, אולם יש צורך להבין כאמור כי מדובר בהשפעה נלווית להשפעת התרופות".
רמוטיב - תרופת מרשם ממקור צמחי המיועדת לטיפול בדיכאון. טבליות רמוטיב מכילות תמצית של צמח ההיפריקום הגדל כצמח בר באירופה, צפון אפריקה, מערב אסיה וגם בישראל. לרמוטיב יעילות גבוהה ופרופיל בטיחותי גבוה. רמוטיב אינה מאופיינת בתופעות לוואי של פגיעה בתפקוד המיני או השמנה.
התרופה מאושרת גם לטיפול בדיכאון בבני נוער מגיל 12. במחקרים אשר השוו את רמוטיב לטיפולים סינתטיים נגד דיכאון נמצא כי ההיענות לטיפול הייתה גבוהה ביותר- 90% מהחולים התמידו בנטילת התכשיר לאורך תקופת הטיפול המומלצת.
רמוטיב רשומה כתרופה במדינות רבות, ביניהן גרמניה, שוויץ, פינלנד, איטליה, אוסטריה, פורטוגל, הונגריה, וגם על ידי משרד הבריאות בישראל. התרופה כלולה בביטוח המשלים של כל קופות החולים.
מזונות בעלי השפעה אנטי דיכאונית
- קפה: לדברי פרופ' ברק, מחקרים מצביעים על כך כי צריכה נכונה של קפה נכונה מקטינה את הסיכוי לחלות בדיכאון. מדובר בכשתי כוסות ליום לגברים, ובין 2-4 כוסות ליום לנשים. לעומת זאת, צריכה של משקאות מוגזים, כך עולה מהמחקרים לאורך 10 שנים מעלה ב- 30% את הסיכון לחלות בדיכאון.
- פירות כהים: מחקרים מצביעים על כך כי תותי בר בעלי צבע כהה, הם בעלי השפעה מונעת דיכאון.
- שוקולד: ממצאי מחקרים הצביעו על כך כי 7-10 גר' ליום של שוקולד מריר, הם עלי השפעה מונעת דיכאון.
- מזונות עשירים בחומצת שומן EPA (אחד ממרכיבי האומגה 3) - כמו למשל מקרל ואגוזי מלך, ידועים כמונעי דיכאון. על פי הנתונים, עולה כי חומצת השומן הנפוצה ביותר במוח הינה אומגה 3. במחקרים הודגם שרמות נמוכות של אומגה 3, עלולות להוות קשר ישיר לשכיחות של דיכאון.
פרופ' ברק מוסיף ואומר כי אכילת יותר ממנה אחת של מזון מעובד בשבוע, הוכחה במחקרים כמעלה את הסיכון לדיכאון.
תוספי תזונה יעילים
גם פרופ' ברק וגם ד"ר בלוך מסבירים כי תוספי תזונה לא יכולים להחליף טיפול תרופתי. "רק במקרים של סיבות ייחודיות, התוסף הופך להיות הטיפול הייחודי", אומר פרופ' ברק ומונה כמה תוספי שיעילותם הוכחה מחקרית.
1. טריפטופן: מבוסס על חומצת אמינו. - אחת הבעיות של תוסף זה הוא שחיי המדף שלו מאוד קצרים. זאת הסיבה שהשימוש בו מאוד מצומצם.
2. קריאטן מונו הידראט: נחשב לההבטחה הגדולה של תוספי המזון –מאות אלפים כבר נחשפו אליו. בשימוש בדרך כלל בקרב ספורטאים, כתוסף המשפר את פעילות השריר. בנוסף, הוועדה לתרופות של האיגוד האירופי מצאה אותו בטוח לשימוש. על פי תוצאות המחקרים, שפורסמו ב- American journal of psychatry נמצא כי הוא מביא להכפלת היעילות של נוגדי הדיכאון.
3. אומגה 3 : עשרות רבות של מחקרים מבוקרים ומתוכננים מראים כי יעילות של הוספת אומגה 3 (שבה יש יחס גבוה של EPA - אחת מחומצות השומן) לטיפול נוגד דיכאון מומלצת ובטוחה.
במטה אנליזה שנעשתה לאחרונה נמצא כי שילוב של חומצות שומן עם תרופות נוגדות דיכאון הגביר את יעילות הטיפול. בסקירת המחקרים נמצא כי שילוב תרופות אנטי דיכאוניות (SSRI) בתוספת 1,000 מ"ג אומגה 3 שיפר את תוצאות הטיפול.
לפנייה לכתב/ת 
