ישעיהו ליבוביץ': מאמין חצוף ונפלא

עברו 19 שנה מאז נפטר בגיל 91 הפרופסור ישעיהו ליבוביץ', מדען, פילוסוף ואיש דתי שנוי במחלוקת. הוא כתב עשרות ספרים, מאמרים ומכתבים, ונכנס לתודעה הישראלית בעיקר בשל דברים בוטים שאמר בראיונות במרוצת השנים. בפרוץ מלחמת לבנון הראשונה כינה את חיילי צה"ל בשטחים "יודונאצים", ואת הכיבוש כינה "קטסטרופה מדינית והיסטורית". ליבוביץ' היה אדם מלא ניגודים ורבים ראו בו סוג של נביא, הגדרה שדחה בכל תוקף. למרות תדמיתו המתריסה, ביתו היה פתוח בפני חילונים, דתיים וחרדים. עשרות אנשים פנו אליו לקבל את עצתו ואלה שלא הגיעו אליו שלחו לו מכתב. הוא השיב כמעט לכולם.

חגיגת קדם אירוויזיון בערוץ הטלוויזיה של ynet:

מתמודדי הקדם אירוויזיון בהשמעת בכורה

מתמודדי הקדם אירוויזיון בהשמעת בכורה - חלק ב'

מתמודדי הקדם אירוויזיון בהשמעת בכורה - חלק אחרון

ביום שני, 25 בפברואר, תעלה בערוץ 8 סדרת הדוקו החדשה "ליבוביץ': אמונה אדמה אדם". הסדרה, של רינת קליין ואורי רוזנווקס, תנסה לפצח את דמותו בשלושה חלקים. רגע לפני שהיא עולה לאוויר ביקשנו מאמנים ואנשי תקשורת שונים לספר לנו מי הוא ליבוביץ עבורם, וכיצד השפיע על חייהם.

נביא בעירו. ישעיהו ליבוביץ'

אהוד בנאי

"באופן מעניין, את ליבוביץ' שמעתי בפעם הראשונה כשהייתי בצבא. השנה היתה 1974 ואני הייתי לקראת סיום השירות שלי. הוא הגיע למחנה ודיבר איתנו. הוא אמר דברים שהיו מאוד רחוקים מהקונצנזוס וזו היתה פעם ראשונה שהביאו איש כזה לדבר עם חיילים.

כתבות נוספות ועדכונים חמים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אני זוכר שלפני שהתגייסתי מאוד הושפעתי מהתכנים של שנות ה-60 שהיו אז בעולם ולא ממש הגיעו לארץ. בראיון איתו הוא אמר שהוא פציפיסט ואנרכיסט והחלטתי לעקוב אחריו כי זה היה מאוד שונה לשמוע את הדברים האלה מאדם דתי. ליבוביץ' מאוד השפיע עליי. אם בהתחלה בעיקר קראתי את כתביו, אז לפני כ-15 שנה כשהתחלתי להתקרב לדת התעמקתי בו הרבה יותר. אני מודה שתפיסת העולם האנטי חסידית שלו לא תמיד מדברת אלי, אני אוהב חסידות - אבל הוא מאוד חסר לי בהשקפותיו האחרות".

דני קושמרו

"שנה לפני שליבוביץ' נפטר הייתי כתב במוסף סטודנטים של עיתון 'חדשות'. אחת הכתבות שעשיתי התייחסה לתואר שני בפילוסופיה או פסיכולוגיה, אני לא זוכר, אבל זה נתן לי תירוץ לפגוש אותו. אני חושב שבעיקר עניין אותי לראות אותו כי הוא היה סוג של מיתוס. 

"סוג של מיתוס". דני קושמרו(צילום: ענת מוסברג)

אני לא בקיא בכתבים שלו, ולא קראתי דברים שלו אלא דברים שנכתבו עליו. נסעתי לפגוש אותו באוניברסיטה העברית. הוא היה מאוד חביב אבל לא ממש הבין מה אני רוצה ממנו כי לא היה לפגישה הזו שום צידוק. אחרי השיחה היתה תקופה שבעקבותיו אפילו הלכתי ללמוד פילוסופיה. אני חושב שאחרי המפגש איתו הבנתי שיש אנשים שהם יותר מהיישות הפיזית שלהם. למרות שלא תמיד הסכמתי עם מה שאמר, אני חושב שיש לו עומק מחשבה מרשים ממש".

רמי פורטיס

"על ליבוביץ' שמעתי כמו כולם, מהעיתונים, הרדיו הטלוויזיה. לא הבנתי בהתחלה על מה הוא מדבר באותו זמן. אבל בגלל שיש לי משיכה לאנשי רוח והוא נשמע לי מסקרן כי הוא חושב אחרת מכולם, הוא עניין אותי. אני חושב שיש נטייה לגמד אנשים כמו ליבוביץ' וזה מגוחך, כי עד שסוף סוף היה לנו כאן פילוסוף אמיתי פיקששו אותו לגמרי.

"פיקששו אותו לגמרי". רמי פורטיס (צילום: פרי)

אני וברי סחרוף הקדשנו לו קטע מוזיקלי שנושא את שמו באלבום שלנו "על המשמרת", כי חשבנו שהוא מרתק. אחרי שהקטע יצא, ברי סיפר לי שהוא קיבל מייל מהנכדה שלו שאמרה שמאוד התרגשה מזה. אני לא חושב שלגבי דת הוא שינה לי משהו, כי דת היא משהו שאני לא מבין או מאמין בו. אבל הצורה שהוא רואה את מדינת ישראל מאוד חשובה בעיניי. זו הסיבה שמאוד רציתי להמשיך לשמוע ממנו ולהבין מה זו התפיסה הזו שלו".

מוחמד בכרי

"הוא היה איש מאוד חשוב ויקר. עקבתי אחריו מאז שהייתי צעיר, ראיתי הרצאות שלו כסטודנט, ועקבתי גם אחרי ההופעות שלו בטלוויזיה. באופן אישי יצא לי לפגוש אותו דרך צילומי סרט שעשיתי לטלוויזיה ההולנדית. הסרט היה על מה מרגיש ערבי בתוך ישראל בזמן שנופלות רקטות על תל אביב במלחמת המפרץ. החלטתי להיפגש עם ליבוביץ' דרך הסרט והוא קיבל אותנו יפה. אני חושב שהוא השפיע עליי כי הוא היה המצפון שכבר נכחד בארץ. למול כל ההתקרנפות הישראלית הוא לא היה כזה. הוא היה איש רגיש וחכם שנתן לי כוח ותקווה שמשהו יתעורר. חבל שנפטר. חשוב שיהיה לייבוביץ' בעולם".

סיון רהב מאיר

"כשהייתי נערה ראיתי פעם ספר סגול קטן ועליו כתוב שמו של ישעיהו ליבוביץ' לצד הביטוי 'מסכת אבות'. זה היה ספרון עם פרשנות שלו על המסכת, אבל אז לא ידעתי אפילו איך לקרוא את המילים האלה בלי ניקוד. לא ידעתי מה זה מסכת בכלל, ולא מהי מסכת אבות. התחלתי לקרוא בלי להבין שזה בעצם 'שניים במחיר אחד': מפגש ראשון ומהפנט עם הטקסט של חז"ל, כלומר עם מסכת אבות, יחד עם הפרשנות של ליבוביץ' על הדברים.

"לא ידעתי לקרוא את המילים האלה בלי ניקוד". סיון רהב מאיר(צילום: ענת מוסברג)

הכול היה חדש ומסעיר ובעיקר מאוד אחר. עד אז חשבתי שהיהדות היא פרימיטיבית ושייכת לעבר, ושאין לה מה לומר שרלוונטי להווה, ובטח שלא לעתיד. הכרתי בעיקר ויכוחים טפלים בפופוליטיקה של אותם ימים, בין חרדים לחילונים, ופתאום - וואו, יש פה משהו שונה לגמרי, שנוגע גם לי באופן פרטי וגם לעם, למדינה, לעולם. איפה זה היה עד היום?

אגב, מהרגע הראשון לא התחברתי לסגנון הבוטה ול'סלוגנים' של ליבוביץ' - ואז אמרו לי שיש לו אחות, נחמה ליבוביץ', שכדאי לקרוא גם אותה. גם אם איני מסכימה עם חלק מהתשובות שליבוביץ' נותן, אני מודה לו על השאלות שהוא

 שאל, והכריח אותי לשאול: מהי יהדות? מהי מדינת ישראל? מהם מוסר, הלכה, דמוקרטיה ועוד".

ג'קי לוי

"למדתי אצלו. הרבה שנים הספרים שלו היו מונחים אצלי על המדף הקרוב ביותר לעיניים שלי. הוא עזר לי לפתוח את הראש במונחים הבסיסיים ביותר ולהבין שאם אתה רוצה להיות דתי ולקבל עליך את עול המצוות זה לא אומר שאתה חייב לסגור את עצמך מהעולם או להתחנף לרבנים.

ליבוביץ' היה חרדי ולמרות שאני חולק על חלק מתפיסות העולם שלו אני לא אפסיק לראות בו מורי ורבי. הוא הראה שאפשר לדון בסוגיות של אמונה ותפילה גם לא דרך כלים רבניים סגורים. פעם אנשי דת היו מדברים במושגים של דת, ואנשי אקדמיה במושגים של אקדמיה - ובין שני העולמות היתה תהום. הוא הקדים את עצמו ולימד שטוב לזרוק פרובוקציה בריאה. הוא היה חצוף לא קטן וטוב".