אוטובוס נשרף, מאות נחסמו בנתיב המהיר
מאות כלי רכב נתקעו בנתיב המהיר בכביש ירושלים תל-אביב, לאחר שאוטובוס עלה באש. הנהגים בכלי הרכב הפרטיים הצליחו בקושי להסתובב ולנסוע נגד כיוון התנועה לכניסה לנתיב המהיר
עומסי תנועה כבדים בכביש המרכזי של המדינה בעקבות שריפה באוטובוס סמוך לנמל התעופה: הנתיב המהיר בכביש מס' 1 לכיוון תל-אביב נחסם הערב (יום ד') לתנועה באזור מחלף שפירים בגלל אוטובוס שעלה באש. צוותי כיבוי אש השתלטו על השריפה שלא גרמה לנפגעים. בעקבות שריפת האוטובוס נתקעו מאות כלי רכב מאחוריו - בהם כמה אוטובוסים שלא יכללו לזוז.
למקום הוזעקו שוטרי משטרת אגף התנועה תל אביב. מפקד מתנ"א תל אביב, רב פקד איציק לוי מספר: "בעקבות השריפה באוטובוס שהיתה שריפה עם להבות גדולות ועשן סמיך, הוחלט לסגור את הנתיב המהיר ובקצהו המזרחי הורד המחסום והוצבה ניידת אגף התנועה שתכווין את הנהגים להמשיך בנסיעתם בכביש 1 ולא בנתיב המהיר".
הערב, במהלך נסיעה של אוטובוס אגד קו 480 לכיוון תל אביב, נכנס האוטובוס לנתיב המהיר בכביש. במהלך נסיעתו בנתיב פרצה בו שריפה מסיבה שעדיין לא ברורה. בעקבות השריפה נהג האוטובוס עצר בשול הנתיב הימני והנוסעים ירדו ממנו עוד לפני שהאש התפשטה. הנהגים בכלי הרכב הפרטיים הצליחו בקושי להסתובב ולנסוע נגד כיוון התנועה לכניסה לנתיב המהיר. לנהגי האוטובוס שנתקעו בפקק לא הייתה את האפשרות הזו.
למקום הוזעקו צוותי כיבוי אש שעמלו לכיבוי האוטובוס הבוער וכל אותה העת מאות נהגים שנסעו מאחורי האוטובוס נתקעו בין המחסום המזרחי לבין המקום שבו האוטובוס בער. לוי סיפר: "לנהגים שהיו בין המחסום למקום השריפה לא הייתה אפשרות לנסוע בדרך אחרת ורק לאחר שהכבאים השתלטו על השריפה והעשן התפזר איפשרנו לנהגים להתחיל לנסוע בזהירות לאט ובביטחה בשול השמאלי על מנת לעבור את האוטובוס שעלה באש".
בעקבות שריפת האוטובוס בנתיב המהיר נוצרו עומסי תנועה בכביש 1 בשני הכיוונים, אך בעיקר עקב נהגים סקרנים אשר האטו את מהירות נסיעתם במקום שבו האוטובוס עלה באש וגרמו לעומסי התנועה. לאחר שכלי הרכב הפרטיים המשיכו בנסיעתם פעלו שוטרי אגף התנועה לפנות את האוטובוס שנשרף על מנת לפתוח באופן סופי וללא הפרעה את הנתיב המהיר. נוסעי האוטובוס שנשרף הועברו לאוטובוסים אחרים ונסעו מהמקום.
כביש בעייתי / הלל פוסק
אחת הבעיות בנתיב האגרה שהוקם בכניסה הדרומית לנתיבי איילון, היא היעדרם של שוליים רחבים, המיועדים לאפשר לרכב לחנות בעת צרה, תקלה או כל סיבה אחרת. שוליים שכאלה, כמו בכל כביש למעשה, מונעים "סתימה" מוחלטת של הנתיב למאות כלי הרכב, עקב כשל כלשהו ברכב בודד.
במשרד התחבורה ובחברה האחראית להקמה ותפעול הנתיב יסבירו כמובן כי הקמת שוליים ראויים הייתה גוזלת שטח יקר משלושה נתיבי התנועה החולפת מימין לנתיב האגרה. אלא שניתן כמובן למצוא פתרון ביניים.
למשל נתיב אגרה שאינו מגודר (כמו בארה"ב למשל). פתרון שכזה מאפשר
להסיט את התנועה שתקועה מאחורי הרכב החוסם, אל הנתיבים הציבוריים. מדוע זה לא קורה אצלנו? כרגיל, החשש מהונאה ושימוש בנתיב מבלי לשלם.
כדאי להזכיר בהקשר זה כי עוד ב-2005, שנים ארוכות לפני תחילת הפעלת הנתיב, התקיים דיון בעניינו בוועדת הכלכלה. נציג המשטרה הסתייג מהקמת הנתיב במתכונתו הנוכחית. הסיבה – הפרדתו משאר הנתיבים והעובדה שלא תוכננו לו שוליים.
לפנייה לכתב/ת 
