המשטרה פעלה בניגוד לחוק - הנהג החשוד זוכה
בדגימה שנלקחה מנהג משאית נמצאו שרידי חשיש. כתב האישום שהוגש נגדו כלל עבירות של נהיגה בשכרות ונהיגה רשלנית. במפתיע, בית משפט זיכה אותו מכל אשמה. למה? השופט קבע כי בלשי הימ"ר הפרו חוק והפעילו על הנהג לחץ הגובל באיום
המשטרה עברה על החוק, נהג משאית שהואשם בנהיגה בשכרות זוכה במשפט. הסיפור הבא מתחיל כמו פרק בסדרת משטרה טלוויזיונית. נגד ע' התקבל מידע מודיעיני "חם". מקור חסוי דיווח למשטרה כי במשאית שבה הוא נוהג נמצאים סמים. בלשי היחידה המרכזית (ימ"ר) באגף התנועה הוזנקו, במטרה לעצור את ע' ומשאיתו. במהלך פעילות סמויה הם איתרו אותו בכביש 90, ומיהרו לעצור אותו. אלא שהחיפוש במשאית לא העלה דבר.
הבלשים לא התייאשו, ודרשו מנהג המשאית לבצע "בדיקת מאפיינים" - בדיקה שמטרתה לזהות נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים. ושוב, הבדיקה לא העלתה דבר. ע' עבר בהצלחה את בדיקת המאפיינים. אך בלשי הימ"ר לא הרימו ידיים ודרשו מהנהג לתת דגימת שתן, לאיתור שרידי סמים. וסוף-סוף נמצאה ראייה מפלילה.
בדגימת השתן אותרה חומצת חשיש, שהיא תוצר חילוף החומרים של החומר הפעיל בחשיש. נגד ע' הוגש כתב אישום חמור, שייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות ונהיגה רשלנית. ההרשעה נראתה מובטחת. אלא שלא כך קרה. ע' זוכה מכל האישומים שיוחסו לו. למה? מתברר שזה מה שקורה כשהמשטרה פועלת בניגוד לחוק.
השופט: לא היה כל חשד לכך שהנאשם נוהג תחת השפעת סמים(צילום: דודו אזולאי)
"לא מצאת כלום?"
מעדויות של בלשי הימ"ר בבית המשפט לתעבורה בבאר שבע, עולה כי על-בסיס המידע המודיעיני שקיבלו מהמקור החסוי, ביקשו את הסכמתו של ע' לבצע חיפוש במשאית שבה נהג. בחקירה נגדית שערך סנגורו של ע', מתוארת השתלשלות המקרה:סנגור: עצרת את המשאית, ביקשת ממנו שירשה לך לעשות בדיקה, ועשית את הבדיקה?
בלש: כן.
סנגור: לא מצאת כלום בתוך המשאית?
בלש: נכון.
סנגור: אתה חשבת למצוא שם סמים, ולא מצאת?
בלש: נכון.
בשלב זה צריכים היו הבלשים לשחרר את ע'. שכן המידע המודיעיני, שנתקבל בעל-פה ולא תועד בכתב, התייחס אך ורק לחשד כי במשאיתו יש סמים. לא היה כל חשד מוקדם לכך שהוא משתמש בסמים, או כי הוא נוהג תחת השפעתם. למרות זאת, דרשו הבלשים את ביצוע בדיקת המאפיינים.
גם מהבדיקה לא כל חשד לכך שע' נמצא תחת השפעת סמים או אלכוהול. לדברי השופט אלון אופיר, "(הבדיקה) הצביעה על מצב ערנות תקין לחלוטין, עמידה מלאה ובהצלחה בכל בדיקות המאפיינים, וחוסר בכל אינדיקציה התנהגותית מצדו למצב של שכרות או מצב אחר של הימצאות תחת השפעת סם".
"הופעל לחץ הגובל באיום"
אז למה בכל זאת דרשו הבלשים מע' דגימת שתן? זו בדיוק הנקודה שבה הופך הסיפור הזה לבעייתי. שכן ללא חשד סביר, אסור היה לבלשים לדרוש את הדגימה. לא רק שהבלשים התעלמו מכך, הם גם הזהירו את ע' כי אם לא יספק את הדגימה - עצם הסירוב ייזקף לחובתו, והוא יואשם בנהיגה בשכרות ועלול להיענש בהתאם.
"במצב המתואר לעיל, פעלה משטרת ישראל בניגוד גמור לחוק", כותב השופט אופיר בהכרעת הדין בעניינו של ע'. "הבלשים הפרו את החוק בכך שתפסו דגימת שתן מחשוד, במסגרת הליך אשר נוגד את הפרוצדורה הקבועה בחוק, המחייבת קיומו של 'חשד סביר' להיות הנהג שיכור כתנאי לנטילת הדגימה ממנו".
יתרה מזאת: השופט אופיר אף קבע כי "כנגד ע' הופעל לחץ הגובל באיום, כי אם לא ייתן דגימה יתפרש סירובו כמקים חזקת שכרות. אמירה זו ביחס לנאשם בנסיבות של היעדר חשד מקדים, נוגדת את החוק ומפרה את זכויותיו הבסיסיות לקיום הליך פלילי הוגן". לאור כל זאת, נפסלה הראייה המרכזית בתיק - דגימת השתן המפלילה.
וללא הראייה המרכזית, קצרה הדרך לזיכוי. "בהתנגשות שבין זכותו של נאשם להליך הוגן ובין האינטרס להרשיע אדם לגביו (קיימות) ראיות פגומות, גובר בפרשה זו האינטרס הציבורי כי מערכות החוק והאכיפה יפעלו על-פי חוק, ויביאו אדם לדין עם ראיות שהושגו בצורה ישרה ובהתאם להוראות החוק", מסכם השופט את החלטתו לזכות את ע'.
לפנייה לכתב/ת 
ללא חשד סביר, אסור לדרוש דגימת שתן
צילום: AFP
