מלבני לשניט - הזדמנות לשוויון להורים הגרושים
ציפי לבני הייתה זו שמינתה את ועדת שניט לבחינת האחריות ההורית בגירושין. האם תעביר את ההמלצות בחקיקה?
מינויה של ציפי לבני לשרת המשפטים, בהנחה שממשלה אכן תקום בקרוב, נוטע שוב תקווה בלב מי שמבקשים להיות הורים שווי זכויות וחובות. שהרי לבני הייתה זו שמינתה את ועדת שניט לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין.
בשנה האחרונה, מאז פרסום הדו"ח הסופי של ועדת שניט, מציפה תקווה את לבם של האבות המבקשים לגדל את ילדיהם גם לאחר הגירושין. זו תקווה לימים שבהם לא ייאלצו לעבור מסכת השפלות מבישה, על מנת לזכות ולטפל בילדיהם, התקווה לא להיות הורה סוג ג', שנאלץ להסתפק בהסדרי ביקור עם ילדיו למשך כמה שעות, כמו בביקורי אסירים. התקווה שלא להיאלץ להילחם, במשך מספר שנים בבתי המשפט, על הזכות להיות הורה.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
לשלב ידיים נגד האלימות בחברה הערבית / איילת נאור ורדא ג'אבר
שתי מדינות - סיסמה ללא תקומה / שאול רוזנפלד
הזכות הבסיסית להיות הורים נשללת מהאבות הגרושים בחסות "חזקת הגיל הרך" כבר עשרות שנים. הסיפא לסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, חזקה המזכירה יותר מכל משטרים אפלים, מייצגת היעדר קידמה ופגיעה אנושה בזכויות אדם.
בינואר 2012, העביר שר המשפטים היוצא יעקב נאמן את המלצות ועדת שניט ליועץ המשפטי לממשלה, לשם הכנת תזכיר חוק בנושא. בספטמבר 2012 הוציא משרד המשפטים תזכיר חוק, המבקש לקבע בחקיקה, את המלצות ועדת שניט.
הגיעה העת לתחילתו של עידן חדש, עידן של שוויון חברתי, שוויון של זכויות וחובות בין גברים לבין נשים, שבו אם ואב ישתפו פעולה בטיפול בילדיהם, גם לאחר גירושין, בלי מלחמות מיותרות בבתי המשפט, בלי כעסים ומריבות, בלי שימוש בילד על גב הילד בתיקי גירושין. עידן שבו יקיץ הקץ למלחמות בין המינים ויפתח שביל להסכמות, שוויון וטובת הילד האמיתית. פסקי דין רבים, דנים בטובת הילד, אבל לעיתים נדמה שהמונח הכה משמעותי הזה, השם את הילד בקדמת הבמה, הוא ריק מתוכן ומהווה לא יותר מאות מתה. הפסיקות מקבעות את האפליה בין המינים באשר לזהות ההורה המטפל בילדים.
בדיון בבית המשפט, שבו הופעתי לאחרונה, הזדמן לי להאזין לכבוד השופטת, שקיבלה לידיה תסקיר סעד הקובע כי ההורים צריכים לקיים משמורת משותפת על ילדם הפעוט. האב, שמטפל בבנו באהבה גדולה ובמסירות מאז לידתו, עבר סדרה של מבדקים ובירורים, עד שנמצא כשיר להורות משותפת. השופטת בחרה להתעלם מהתסקיר. היא לא מאמינה בזכותם של אבות לגדל את ילדיהם. את רצונו של האב לקיים משמורת משותפת על בנו היא כינתה בזלזול "טרנד". אל אותו תסקיר שעליו היא חותמת בעיניים עצומות כאשר היא מקבלת המלצה למשמורת אם, היא התייחסה כאל פיסת נייר נטולת משמעות. וכל זאת למרות שפקידי הסעד אמרו את דברם בעוז ונימקו אותם היטב. השופטת פסקה "אני הקובעת", והדגישה זאת מספר פעמים.
המקרה הזה ומקרים נוספים מצביעים על כך שהמחוקק חייב לומר את דברו. הוא חייב לעשות סוף לפסיקות המפלות, להתנכלות לאבות, לפגיעה בטובת הילדים ולפגיעה בכל מי שמאמין בכך, כי יש להכיר בשוויון זכויות מלא ואמיתי בין נשים לבין גברים. מינויה של ציפי לבני הוא הזדמנות לסגירת מעגל, כזו שתאפשר לה ליישם את המלצות הוועדה שאותה היא מינתה לפני כשמונה שנים. כך תוכל להגשים את רוח השוויון האמיתי וההכרה בזכויות הילד שעולה מדו"ח שניט.
עו"ד יעל גיל עוסקת בדיני משפחה, גירושין, רכוש, מזונות ומשמורת.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
a.jpg "צילום: מירל לוטן")
