כל יום פורים: הבובות הגדולות של המסך הקטן
כמה חם בתוך הראש של ברני מ"החברים של ברני"? כמה עלתה הבובה של קופיקו? ואיך שיפר קיפי בן קיפוד את יכולות המשחק של שרי צוריאל? לכבוד פורים: הסודות שמאחורי הבובות שגדלנו עליהן
הן נראו מוזר. לרוב, הן היו חיות גדולות יותר מאדם ממוצע. היה להן קול משונה, ומטרה אחת בחיים: לשמח ילדים לחצי שעה, במסגרת תוכנית טלוויזיה. אין ספק שחלק גדול מהילדות שלנו מבוסס על אותן בובות שליוו ממרחק מיליוני ילדים במשך שנים. הן עזרו להם להתמודד עם מצבים שונים, הצחיקו אותם ובעיקר העבירו להם את הזמן.
אבל בתוך קיפי בן קיפוד מ"רחוב סומסום", דודידו מ"דפנה ודודידו", ברני מ"החברים של ברני", פינגי מ"פרפר נחמד" וגם קופיקו היו שחקנים בשר ודם, שלא תמיד סיימו את הסצנה בתסריט עם חיוך גדול על הפנים. לכבוד פורים, החלטנו להוריד את הבובה מהמפעיל ולגלות מי הם באמת האנשים שגרמו לילדות שלנו להיות קצת יותר מאושרת וצבעונית - ואיך הבובה שינתה את חייהם.
קיפי בן קיפוד מ"רחוב סומסום", 1986-1983
(הטלוויזיה החינוכית, 1986-1983)
מי בפנים: שרי צוריאל - שחקנית תיאטרון וזמרת.
איפה ראיתם אותה מחוץ לבובה: בסרטים כמו "הלהקה", בסדרות טלוויזיה כמו "זהו זה!" ובאירוויזיון ב-1986.
"הגעתי לתפקיד של קיפי דרך אודישן שעשיתי, יחד עם הרבה מאוד אנשים שרצו את התפקיד. במהלך האודישן שמו לי על הראש איזה משהו וביקשו ממני לקרוא טקסט. אחרי שהתקבלתי חיכינו לבובה של קיפי, שהגיעה מארצות הברית. היא עלתה 15 אלף דולר ואני זוכרת שכשנכנסתי לתוכה לא יכלתי לראות ובקושי הצלחתי ללכת. התקשרתי למי שהיה בעלי באותו הזמן ואמרתי לו שזה נחמד מאוד, אבל אני לא יכולה לשחק בתוך גוש ענקי של ספוג. הוא אמר לי לעשות מה שאני יכולה, והחלטתי שאני נכנסת לבובה - לא משנה מה.
"בזכות קלוד שגרן שעבדה איתי על תנועה, ובזכות מורה אחרת שעבדה איתי על פיתוח הקול, הצלחנו לגרום לקיפי, שהיה מאוד נוקשה בהתחלה, להשתחרר. אצל קיפי אין מצמוצים בעיניים, אין נשימה ואין קמטים, כך שאין טעם לצלם אותו מקרוב כדי להראות רגש. להפך, עדיף לצלם מרחוק ולהראות את הרגלים ואת הצורה הקפיצית שבה הוא הולך. אחרי שהתרגלתי אליו, גיליתי כל מיני דברים - למשל שהקוצים שלו זזים בזמן ההליכה הקפיצית".
באילו קשיים ניתקלת כשהיית בתוך הבובה?
"הבובה עצמה לא היתה כבדה אבל הזעתי בפנים. ראיתי דרך החורים שהיו באוזניים, והפעלתי את הפה והאף שלו דרך אחת הידיים שלי. מאוד אהבתי את העמידה שלו, הרגשתי שהיא עמידה בטוחה בעצמה, כמו של קצין בצה"ל. אחרי שסיימנו את הצילומים הגיעו שני אנשים לעזור לי להוריד אותה. היה מאוד מחניק בפנים, ובשלב כלשהו עלה הרעיון לבנות מזגן בתוכו - אבל זה לא קרה".
מתי הבנת את כוח ההשפעה שיש לקיפי?
"בזמן מלחמת המפרץ ביקשנו מהאמריקנים שיאפשרו לנו לבנות לקיפי מסכת גז למידותיו. הגענו לאולפן השידורים והראנו לילדים שפחדו מהמסכות שגם קיפי עובר את זה. אחרי כל כך הרבה שנים שלא הייתי יכולה להיות יותר מחמש דקות בתוך הבובה, מצאתי את עצמי נמצאת בה יותר מ-20 דקות בלי שום בעיה. שבוע אחר כך ראינו בשער של אחד העיתונים את קיפי, והבנו עד כמה זה חשוב לילדים".
יש יתרונות במשחק בתוך בובה לעומת משחק רגיל?
"אני חושבת שקיפי עזר לי מאוד כשחקנית. הייתי שחקנית תיאטרון 25 שנה ויופי היה חשוב לי, כמו להרבה מאוד מהשחקנים. כשאתה לא משתמש בפנים, מה שנשאר לך זה רק הקול והגוף. קיפי עזר לי להוריד את ההתעסקות המיותרת הזו במראה ונתן לי חופש. הצלחתי להתעמק יותר ברגש עצמו ופחות באיך שאני נראית על הבמה".
קיפי בן קיפוד, 1999-1998 / דודידו מ"דפנה ודודידו", 2004-2000
(התוכנית משודרת בערוץ הופ! עד היום)
מי בפנים: גיא פרידמן - שחקן תיאטרון ובדרן ילדים.
איפה ראיתם אותו מחוץ לבובה: בסדרת הילדים "הגרוטיאדה" המשודרת ב-HOT.
"לא רציתי ללכת לאודישנים של קיפי בהתחלה, והם קיבלו מישהו אחר. כנראה זה לא הסתדר והסוכנת שלי התקשרה שוב, אז החלטתי לנסות. עשיתי אודישן וזה הגיע למצב שנשארתי יחד עם עוד שחקן אחר. הוא רצה את התפקיד מאוד ואמרתי לו שאני מוותר. התכוונתי ללכת, ואז יצאה הבחורה שאחראית על האודישנים ואמרה לי שהיא רוצה שאשאר. עשיתי עוד אודישן והתקבלתי. אני מאושר שעשיתי את התפקיד הזה. לא חשבתי שאהיה בתוך בובה, אבל זו פרנסה מהממת וככה זכיתי להכיר המון אנשים שאני מאוד מתגעגע אליהם".
ואיך הגעת לדודידו?
"בזכות קיפי השתתפתי גם בפרפר נחמד והבמאי הציע לי לבוא לעשות את דודידו. כשהגעתי למדוד את הבובה ראיתי שזה לא מתאים לי. לא היה לי נוח והבנתי שאין סיכוי שזה יקרה, כי זה הכניס אותי לחרדה להיות סגור בתוכה. אמרתי להם שאני חותך, והם אמרו לי שהם יעשו מה שצריך כדי שיהיה לי נוח בפנים. הם הורידו כל מיני חישוקים שהיו בתוכה ושינו אותה כך שאוכל להוריד את הראש ולהזיז את האוזניים דרך העניבה".
מעדיף משחק רגיל או בתוך בובה?
"אני לא חושב שיש יתרונות למשחק דרך בובה לעומת משחק בלעדיה. אולי זה טוב, כי לא תמיד רואים את הפנים שלך כשאתה עייף, אבל זה קשה לצאת מהבובה ולהיות נינוח עם הבעות הפנים שלך אחר כך".
פינגי מ"פרפר נחמד", 1995-1988.
(הטלוויזיה החינוכית)
מי בפנים: גליה ישי - שחקנית ומורה למשחק.
איפה ראיתם אותה מחוץ לבובה: ב"בבלתי הפיך", בתור האמא של עדי אשכנזי.
"השתתפתי בכל מיני תפקידים בטלוויזיה החינוכית. יום אחד עברתי במסדרון ונתקלתי בבמאי של 'פרפר נחמד' במסדרון. הוא שאל אותי אם אני יודעת לעשות קול של ברווז. לא ממש הבנתי על מה הוא מדבר אבל החלטתי לנסות. נבחנתי, יחד עם עוד הרבה מאוד אנשים שרצו את התפקיד, ויצא לי הקול של פינגי. אחרי שאמרו לי שהתפקיד שלי, הלכתי לעשות תחקיר על פינגווינים. הייתי שעות בספארי כי רציתי להבין מי זו בדיוק הדמות הזו, והחלטתי שהוא יהיה נון-קונפורמיסט. העובדה שהוא נגד חוקים ומוסדות ונגד בכלל יוצרת קונפליקט עם אחרים, וככה זה יצא מאוד מצחיק".
המשחק בתוך הבובה היה לך קל?
"לא ראיתי ולא שמעתי כלום בתוך הבובה. היו לי חורים בעיניים אבל כמעט לא ראיתי כלום דרכם, וקרה גם שכמעט נחנקתי כמה פעמים כי אין שם אוויר כמעט. אבל אהבתי מאוד את התסריטים, הם היו ברמה כל כך גבוהה".
הרגשת שמשחק דרך בובה מגביל אותך או מאפשר לך להביע יותר?
"ברגע שאת שמה סמרטוט על הראש או בובה שמסתירה לך את הפנים, יש לך חופש לעשות כמעט הכל. אני מאוד נהניתי מזה. אמן טוב אמור לסבול. אני לא יודעת כמה הדור של היום יכול להבין את זה. אני אוהבת את פינגי מאוד ועד היום הוא מרגש אנשים. הלכתי לבנק לפני כמה שבועות והפקידה שאלה אם אני פינגי. אמרתי לה שכן, ואז התחיל רחש בכל הבנק. גם חיילים ובני 20 פלוס ממש מתרגשים לפגוש אותי. זה כיף גדול".
קופיקו, 1993-היום
(התוכנית שודרה בערוץ הילדים ואחר כך בערוץ ג'וניור של yes)
מי בפנים: טל לוי - שחקנית ילדים ובדרנית.
איפה ראיתם אותה מחוץ לבובה: במופע הבידור של ננסי ברנדס "חי בסרט" וב"יובל המבולבל".
"אמרו לי שמחפשים שחקנית נמוכה לקופיקו, אז בגלל שאני בגובה מטר וחצי החלטתי ללכת לעשות אודישן. היו חמישה שלבים, והגיעו לאודישנים הרבה שחקנים אדירים. מה שעזר לי לקבל את התפקיד היו הילדים ששיחקו בסדרה, שהתחברו אלי".
הסתדרת עם הבובה מההתחלה?
"שלחו את המידות שלי לחו"ל, ושם ייצרו את הבובה. היא עלתה 70 אלף דולר, ואני זוכרת שאפילו בחתונה שלי לא עשו לי כל כך הרבה מדידות. כשהיא הגיעה ולבשתי אותה הייתי בטוחה שאני הולכת למות. היו סביבי 20 אנשים שרצו לראות איך אני מגיבה. לא היה לי אוויר ולא נשמתי. צרחתי שיוציאו אותי מהדבר הזה, והפנים של כולם החווירו - כי היינו אמורים להתחיל לצלם, ולא היה ברור אם אעמוד בזה. לקופיקו יש תשעה מנועים וכל אחד שוקל המון ומרעיש נורא. יש לו מנוע לאוזניים, לאף ולפה וזה כבד וחם, ואחרי כל טייק או שלוש דקות אני חייבת להוריד את הראש הכבד. בחוזה שלי מוגדר שיש מישהו שאחראי להחזיק את הראש בין טייק לטייק, כי אני לא מסוגלת".
מה היתרון שיש למשחק בתוך קופיקו?
"יש חופש בתוכו שלי לעולם לא יהיה. זה כמעט ממכר. אני יכולה לעשות מה שאני רוצה בלי בושה, ובלי לחשוב על מה יגידו - אם זה מצחיק, אם אני לא נראית טוב וכו'. אני גם לא מסוגלת לעשות כל מיני תרגילים קשים כמו לקפוץ איתו, או לעבור מרכב לרכב נוסע כמו שהייתי צריכה לעשות באחת הפעמים. אז עובדת איתי אקרובטית וזה מקל עלי. יש לה כוח סבל שאני לא אבין לעולם. חוץ מזה, על הסט הכרתי את בעלי. הוא היה בצוות ההפקה ויום אחד ראיתי אותו על הסט והתאהבנו. אז קופיקו די שינה את חיי".
אסף אופק, במאי קולנוע ואיש קריאייטיב בתחום הפרסום, אחראי להפעלת פניו של קופיקו דרך שלט רחוק. "אני שולט בכל המימיקה שלו. כל הפרצוף שלו זז על ידי שלט רחוק. אני לומד את הטקסט כמו כל שחקן וצריך להשתמש בקואורדינציה מאוד גבוהה כדי שהבעת הפנים תתאים למה שקורה. זה סוג של מיומנות שפתאום רכשתי. בהתחלה שום דבר לא עבד, עד שנכנסנו לאולפן ופתאום במקום להיראות כמו רובוט שמדבר לאט לאט, הוא נהיה קופיקו".
ברני מ"החברים של ברני", 1997-2000
(התוכנית שודרה בטלעד ובהמשך בערוץ הופ!)
מי בפנים: ג'וש שגיא - שחקן תיאטרון וטלוויזיה.
איפה ראיתם אותו מחוץ לבובה: בתוכנית הטלוויזיה "מה אתם הייתם עושים" עם חיים הכט.
"הגעתי לברני במקרה. הם חיפשו מישהו בגובה מסוים ועם יכולות פיזיות מרשימות. שמעתי שיש אודישנים והחלטתי לנסות. זו בובה מאוד מסובכת להפעלה. הפה שלה זז עם הנעת העורף ולקח לנו זמן עד שהבנו איך עובד המנגנון. זו עבודה מתגמלת מבחינה כלכלית, והרווחתי סכומים נכבדים".
מה דורשת העבודה הזו?
"קואורדינציה גבוהה ודרך להביע את מה שהבובה אומרת באמצעות הגוף ולא הדיבור. זה קצת מזכיר פנטומימה. ימי הצילום מאוד ארוכים כי זה תהליך מסובך, להיכנס ולצאת מהבובה. אי אפשר להוריד את הראש שלה, אז נכנסים אליה
דרך הטוסיק. בהפסקה זה אומר שאני מוריד את כולה וזה תהליך של חצי שעה. אז החלטנו לנסות להוריד אותה כמה שפחות ולאורך רוב יום הצילום נשארתי בפנים. אגב, ביקשתי על זה העלאת שכר - וקיבלתי".
כמה חם בתוך הבובה?
"חם מאוד. בפנים יש מנגנון של שני מאווררים בתוך הראש, שמורידים את החום אבל גם עושים רעש בזמן שאנחנו מצלמים. אבל אני שמח שעשיתי את זה. קיבלתי הזדמנות לחנך את הילדים דרך בובה. היא משפיעה על הילדים אפילו יותר מהשחקן שמופיעה לצידה, וזה כיף".
