זה לא מחיר הקוטג', זו שיטת הממשל

בחודש שעבר נקראו אזרחי ישראל שוב לקלפיות בעקבות הקדמת הבחירות. הממשלה הבאה תהיה ה-33 ב-65 שנות קיומה של מדינת ישראל. חשבון פשוט מראה כי כהונה של ממשלה בישראל עומדת על כשנתיים בלבד. חוסר היציבות מהווה את אחד הסממנים הבולטים של שיטת הממשל המונעת מרוב ממשלות ישראל לסיים את הקדנציה במלואה. בטווח זמן שכזה לא ניתן באמת לתכנן ולהגשים מדיניות ארוכת טווח וההשלכות של מצב זה באות לידי ביטוי כמעט בכל רובד בחיינו - במצב התשתיות, הדיור, החינוך, הרפואה הציבורית והרשימה עודנה ארוכה.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

שינוי שיטת הבחירות - כי אין דרך אחרת / יובל ליפקין

מלבני לשניט - הזדמנות לשוויון להורים הגרושים / יעל גיל

שיטת הממשל בישראל מבוססת על מערכת בחירות יחסית טהורה ואחוז חסימה נמוך. שילוב זה מוביל לפרלמנט שסוע ומרובה מפלגות. ריבוי המפלגות מקשה על הרכבת קואליציה ועל ניהולה ומאלץ את ראש הממשלה לתחזק באופן שוטף קואליציה מרובת מפלגות ורעבה לתקציבים. המרוויחות הגדולות מהשיטה הקיימת הן המפלגות הסקטוריאליות העומדות כלשון מאזניים ומצליחות למנף את כוחן הפוליטי הרבה מעבר למשקלן היחסי באוכלוסייה כמובן על חשבון כלל הציבור. זה נאלץ לראות כיצד מפלגות השלטון מוותרות פעם אחר פעם על הערכים והאינטרסים שלו כדי להמשיך ולאחוז בשלטון. במחקר שערך פרופ' רובינשטיין בספרו "באין משילות" הוא מראה כיצד בשלושת העשורים האחרונים זוכות המפלגות הדתיות והחרדיות לשיעור הגבוה עד פי ארבעה מתקציב המדינה ביחס למפלגות האחרות.

חוסר המשילות מוביל לעיוותים בסדרי העדיפות, לחלוקת משאבים קלוקלת ולאי-שוויון בחלוקת הנטל הכלכלי והביטחוני בין אזרחי ישראל. השיטה הקיימת אינה מאפשרת משילות ראויה, מעצימה את כוחן של המפלגות הקטנות ומסרסת את העומד בראשות הממשלה. אם ציפינו שבמהלך השנים יגבר המאחד על המפריד בחברה הישראלית והראייה הלאומית תגבר על האינטרסים הצרים, הרי שהמציאות הוכיחה את ההיפך - תאבונן של מפלגות השוליים רק הולך וגובר והכתפיים הצרות של בני מעמד הביניים הולכות וכורעות תחת הנטל.

כדי להתמודד עם הכשל בשיטת הממשל הנוכחית יש לאמץ שיטת ממשל שתוביל התכנסות לשתי מפלגות ציר מרכזיות ותפחית את סך מספר המפלגות בכנסת לכ-5- 6 מפלגות. תחת שיטה זו תופחת משמעותית התלות של מפלגות השלטון בגורמים סקטוריאליים ותגבר הייצוגיות של המרכז הפוליטי. בכך תתחזק היכולת של המפלגות הגדולות להביא לידי ביטוי את רצון רוב העם. הגברת היציבות תסייע לקבל ממשלה המסוגלת להשלים קדנציה מלאה ולפעול מתוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח ולא ממשלה המונעת מהחשש היום-יומי מפני הצבעות אי אמון.

שינוי שיטת הממשל הוא נושא מורכב ומסובך. לא ניתן לתמצת אותו לסלוגן קליט והוא גם לא מצליח לעורר אמוציות ציבוריות בדומה לנושאים כגון מחירי הקוטג' או השוויון בגיוס, אך הוא נוגע בלב הכשלים בחברה ובכלכלה הישראלית. שיטת הממשל מגדירה את אופן ההתנהלות הפוליטית ומשפיעה על הכלכלה, החינוך, הרווחה והבריאות, החל מהשוויון בנטל ועד למחירי הדיור. חלון ההזדמנויות קצר. כיום ניתן עדיין למצוא רוב בקרב מפלגות המרכז שיוכל להוביל לתיקון שיטת הממשל, אולם התהליכים הדמוגרפיים שעוברים על מדינת ישראל מעמידים בספק את היכולת לעשות זאת בעוד מספר שנים. על הממשלה החדשה להרים את הכפפה ולהתמודד באומץ עם נושא זה כדי שאנו והדורות הבאים נזכה לחיות במדינה דמוקרטית וציונית.

הכותב הוא איש עסקים וממייסדיי עמותת "יש סיכוי" לשינוי שיטת הממשל

ביום רביעי 27.02 יקיים ynet יום שידורים מיוחד בנושא שינוי שיטת הממשל בישראל. ביום השידורים יקחו חלק השר משה כחלון בראיון מיוחד, נשיא אוניברסיטת חיפה עמוס שפירא ופוליטקאים ממפלגות מכל הקשת הפוליטית.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il