האם זה יעזור? מרכזי השמה לחרדים ב-70 מיליון
כשנה לאחר שמבקר המדינה הטיל ספק במימוש יעדי הממשלה בנושא תעסוקת חרדים, מציגים בתמ"ת תוכנית לשילובם בשוק התעסוקה: שני מרכזים גדולים להכוונה והשמת חרדים ייפתחו בירושלים ובני ברק. היעד: לשלב אלפים בעבודה. האם ההשקעה הגדולה תביא למהפכה המיוחלת?
תוכנית חדשה להגדלת שיעור האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה יוצאת לדרך: שני מרכזים גדולים להכוונה תעסוקתית והשמת חרדים עתידים להיפתח בחצי השנה הקרובה בירושלים ובבני ברק. היעד: לשרת כ-6,000 פונים מדי שנה.
כתבות נוספות בערוץ הקריירה
- מחקר: חרדים אקדמאים מרוויחים פחות מחילונים
- לא חרדות מעבודה: חרדות לעבודה
- שיעור התעסוקה של חרדי ובוגר בי"ס יסודי - זהה
מדובר בתוכנית בהשקעה של כ-70 מיליון שקל ל-3 שנים, המתבצעת בשיתוף התמ"ת והאוצר. המרכזים החדשים יופעלו באמצעות העיריות, שכבר חתמו על ההסכמים להקמתם, והם יספקו ליווי משלב ההכוונה והענקת ההכשרה הנדרשת למקצועות השונים, ועד להשמה ועידוד מעסיקים לקלוט את העובדים החרדים. בשלב הבא מתכננים לפתוח 6 מרכזים נוספים במתכונת דומה ברחבי הארץ.
מיכל צוק, המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה בתמ"ת, מסבירה כי התוכנית מתבססת על מפת"ח (מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים) - תוכנית שיושמה על ידי גוף שמפעיל המשרד בשיתוף הג'וינט בשם תב"ת (תנופה בתעסוקה), ושבמסגרתה כבר פועלים כ-8 מרכזי השמה במתכונת מצומצמת יותר, בערים עם ריכוזי אוכלוסייה חרדית.
המרכזים החדשים יעניקו בין היתר אבחון תעסוקתי, השלמת ההשכלה הדרושה, הכשרות מקצועיות, לימודים אקדמיים וסיוע בהשמה, שתלווה בפעילות מקבילה מול מעסיקים. "המרכזים יספקו מכלול שירותים, מהכשרות לפרט וסיוע ביזמות, עד למתן תמריצים כדי שמעסיקים יקלטו את אותם העובדים", מסבירה צוק.
למה צריך עוד תוכנית?
דו"ח מבקר המדינה, ממאי אשתקד, הטיל ספק ביכולת של הממשלה לממש את היעד שהציבה ביולי 2010, לפיו שיעור התעסוקה של גברים ונשים במגזר יעמוד על 63% בשנת 2020. בתוך כך נמצא, כי התוכניות שיושמו בנושא הביאו במהלך השנים 2010-2005 להשמת כ-1,600 חרדים, בעוד שעל מנת לעמוד ביעד נדרשת תוספת של 9,200 גברים חרדיים לשוק העבודה מדי שנה.
עוד צוין, כי התמ"ת לא הכין תוכנית עבודה אופרטיבית למגזר, וצויינו כשלים בתוכניות שיושמו, בהן מפת"ח, כמו העדר מעקב ובקרה, או התמקדות בעיקר בנשים - אף שהבעיה חמורה יותר בקרב גברים במגזר.
צוק מציינת כי מסקנות הדו"ח נלמדו והמשרד כבר גיבש תוכנית אופרטיבית אך היא טרם אושרה בממשלה. עם זאת, התוכנית החדשה נועדה לענות לדבריה על הליקויים שצוינו, למשל באמצעות הענקת עדיפות לשילוב גברים וקביעת יעדים מוגדרים ובהיקפים גדולים יותר: טיפול בכ-18 אלף פונים חדשים בשלוש שנים בשני מרכזים, לעומת 16 אלף פונים שטופלו ב-8 מרכזי המפת"ח מאז נפתחו ב-2006.
היא מוסיפה, כי התוכנית שבוצעו עד כה היו במתכונת ניסיונית - בעוד שכעת מדובר בתוכנית רחבה, שמעבירה את האחריות במלואה למשרד ושתכלול גם מחקר, מעקב ובקרה. "עד עכשיו מדובר היה בתוכניות קטנות", היא אומרת. "הניסיון שהצטבר בשטח מלמד שיש לנו יכולת להצליח. מדובר בתוכנית עם הקצאת משאבים גדולה ויעדים ברורים. אנחנו לא נעשה שגר ושכח".
עמיחי כץ, הממונה על תעסוקת חרדים בתמ"ת, מוסיף, כי "התוכניות שהופעלו עד היום על ידי תב"ת, נועדו לבחון את ישימותן. מפת"ח סיפקה מעטפת מההתחלה עד הסוף - ייעוץ, אבחון, הכשרה והשמות. התוכנית החדשה מתבססת על לקחים שהופקו ממנה וההיקף שלה גדול יותר: לעומת מפת"ח שעלותה כ-6-5 מיליון שקל בשנה בכל הארץ - עכשיו מקצים 20 מיליון שקל לשנה לשני מרכזים".
מבנה הדרגתי
שיעור ההשמה מתוכניות מפת"ח, עליה מתבססת התוכנית, עמד על על 57% מהפונים, על פי נתוני התמ"ת. לשני המרכזים החדשים נקבעו לעומת זאת, יעדי ההשמה הדרגתיים ונמוכים יותר: בירושלים היעד הוא לטפל ב-4,000 פונים חדשים מדי שנה, מתוכם צופים כי 1,500 השמות בכל שנה למשך 3 שנים, והחל מהשנה הרביעית - כ-2,000 השמות.
בבני ברק מתכננים לטפל ב-1,900 פונים מדי שנה, מתוכם צופים 720 השמות מדי שנה למשך 3 שנים, ו-950 השמות החל מהשנה הרביעית. גם באשר להשמת גברים נקבעו יעדים ספציפיים והדרגתיים: השמות של 45% מהפונים בשנה הראשונה, 60% בשנייה והחל מהשנה השלישית - לפחות 75%.
צוק מסבירה כי הסיבה לכך היא האתגרים שנובעים מהיקף התוכנית, למשל התמודדות עם אוכלוסיות ששילובן כרוך בהשקעת משאבים גדולה יותר ושיעורי הצלחה נמוכים יותר. "אנחנו צופים בהתחלה שיעורי השמה נמוכים יותר, אך עם הזמן המרכזים יהפכו ליותר ויותר אפקטיבים", היא מסבירה. "חלק מהדברים גם קורים באופן טבעי - ברגע שהפעלנו תוכניות לנשים חרדיות, הרבה יותר נשים החלו גם ללמוד מיוזמתן".
המהפכה בפתח?
אז האם ההשקעה הגדולה באמת תצליח להביא כעת למהפכה המיוחלת? אף כי המספרים רחוקים עדיין מאלה שציין מבקר המדינה - צוק מאמינה שיעדי הממשלה יושגו, אם לא יחולו תקלות בלתי צפויות.
בתוך כך היא מציינת, כי המהלך מלווה בתוכניות וצעדים נוספים של המשרד, כמו גם של גופים נוספים בממשלה העוסקים בנושא. עוד היא מזכירה, כי על פי נתוני הלמ"ס חל גידול בשיעור התעסוקה של החרדים ב-3 השנים האחרונות, מ-38% ב-2009 - ל44.7% בשנת 2011 - אם כי בשנה זו התרחשה קפיצה בסך האוכלוסייה והמועסקים.
"אנחנו בתוואי", היא אומרת. "הנתונים מראים שהפעולות שנעשו בשנים האחרונות כבר הביאו לשינוי בחברה החרדית. עם זאת, זה גם יהיה תלוי גם בתנאים המאקרו כלכליים. אם יחול משבר כלכלי זה יקשה על שילוב אנשים חדשים בשוק העבודה".
שר התמ"ת, שלום שמחון, ציין כי פעילות המרכזים תשלים פעולות נוספות של משרד התמ"ת בנושא עידוד תעסוקת חרדים, בהן סיוע במימון העסקת עובדים חרדים כמנוף להגדלת הביקוש לעובדים, פעולות הכשרה מקצועית ויזמות, סבסוד לימודים גבוהים ולימודי הנדסאות ועוד.
לפנייה לכתב/ת 
