כך ניתן לעצור את ברצלונה / "הכל מקצועי"
פעם קראו לזה בונקר, היום "בארסנצ'ו". קבלו את השיטה שבזכותה אינטר, צ'לסי וכעת מילאן ניטרלו את ליונל מסי וחבריו. האם נמצא סוף סוף הפיתרון לטיקי-טקה?
כשעה לאחר סיום המשחק בין מילאן לברצלונה בשבוע שעבר, התאספו עיתונאים ממקומות שונים בעולם סביב רוד חוליט. וביקשו לשמוע את דעתו בעניין ה"אנטי כדורגל", להגדרתם, של קבוצת העבר שלו. "אני משווה את זה למוחמד עלי", ענה חוליט, "כשעלי נלחם בג'ורג' פורמן הוא תמיד נצמד בשכל לחבלים. כדי לנצח, גם המתאגרף הגדול בעולם ירד להגנה מול היריב המתאים".
חגיגת תקצירים ב-ynet ספורט:
- מכבי חיפה מפרקת את בית"ר, שמואלביץ' מסדר להפועל ת"א ניצחון / תקצירי ליגת העל
- עדיין במירוץ? 0:2 למנצ'סטר סיטי על צ'לסי / תקצירי הפרמייר-ליג
- חולון כמעט הצליחה להפתיע את מכבי ת"א / תקצירי ליגת ווינר
- ולמי שהחמיץ: ההצגה של הצהובים מול סיינה / תקצירי היורוליג
היצמדות לחבלים - זו הטקטיקה שבחרה אינטר לפני שלוש שנים, זו הייתה שיטת המשחק של צ'לסי בעונה שעברה. שתיהן הדיחו את ברצלונה המפחידה. ובשבוע שעבר, אחרי שגם מילאן עשתה צעד בכיוון הזה עם ניצחון 0:2 בסן סירו, נשאלת השאלה: האם הקבוצות הגדולות מצאו את הדרך לעצור את בארסה?
כשאינטר האיטלקית וצ'לסי, שאומנה על ידי איטלקי, הדיחו את ברצלונה, רבים קראו לזה "קטאנצ'ו", אותו מונח איטלקי מפורסם המתאר בונקר מפואר. אבל אחרי שמילאן, עם כדורגל מצוין ובתצוגה טקטית מרשימה, ניטרלה את בארסה, הקטאנצ'ו כבר לא הוזכר. במקומו משתמשים במילה "בארסנצ'ו" – משחק הגנה המיועד לעצירת האימפריה הקטלאנית.
עוד ב-ynet ספורט:
- "הייתי בהכחשה". שחר פאר מדברת על הנפילה הגדולה
- בבית"ר מבינים: "הלכה העונה, הכל נהרס"
- וויאם עמאשה עדיין לא מוותר על האליפות
- וקבלת הפנים המכוערת שהמתינה למריו באלוטלי בדרבי
הסיפור, כמובן, אינו גמור. ברצלונה ומילאן ייפגשו שוב בשבוע הבא, הפעם בקאמפ נואו. אבל הדור הנוכחי של בארסה מעולם לא הצליח להמשיך הלאה באירופה לאחר הפסד במשחק הראשון. ובכלל, ברצלונה לא חזרה מפיגור של יותר משער אחד במפגש כפול ומבלי שכבשה שער חוץ, מזה 17 שנה. אבל הסטטיסטיקה מהמשחק האחרון חשובה יותר מהסטטיסטיקה ההיסטורית - בעיטה אחת של ברצלונה למסגרת. לא סימן מעודד לקבוצה שמפרקת בקלות את הליגה הספרדית.
אז איך זה קרה? כשמתבוננים היטב במה שעשה ז'וזה
זוויות מסירה
בברצלונה אוהבים למסור, והרבה. את זה כולם יודעים. רוצים להתמסר? אין בעיה, אבל אנחנו נגיד לכם לאיפה. הקישור של מילאן, שבמשימות ההגנתיות כלל 4 שחקנים במרכז, חסם את קווי המסירה ללאו מסי, ססק פברגאס ואנדרס אינייסטה.
דווקא הקשר האחורי, מאסימו אמברוזיני, יצא קדימה ללחוץ על צ'אבי
שימו לב למספרים: שחקני בארסה רשמו 961 "נגיעות" בכדור (מסירות, בעיטות, דריבלים או חטיפות), אבל מתוכן, 11 בלבד היו ברחבת מילאן. מבין 785 המסירות של הקטלאנים רק 6 נשלחו לרחבה. באמצעות סגירת זוויות המסירה לשחקנים הקדמיים, מילאן שיבשה את משחק המסירות הקצרות של ברצלונה וגרמה ליריבה לטעויות נדירות. מדובר בתוצאה של ריכוז עילאי ועבודה קשה.
לאו מסי
בניגוד למה שלפעמים הצטייר על המסך, פיליפ מקסס לא שמר אישית את מסי - זו הייתה הטעיה. להפך, מסי נשמר באזורית לוחצת של שלושה שחקנים. זו לא שמירה פסיבית אלא אקטיבית, שנועדה למנוע מהשחקן הטוב בעולם לקבל את הכדור, ולא להתנפל עליו רק כשהוא מגיע אליו לרגליים.
צפייה בשידור החוזר של המשחק ועצירת התמונה כמעט בכל רגע נתון מראה בבירור איך מסי נמצא במרכזו של משולש שחקני הגנה, כשמקסס הוא הקודקוד האחורי במשולש הזה. וכשאתה תקוע בתוך משולש קשה לשחק כדורגל. ארבע פעמים בלבד בכל המשחק ניסה מסי לרוץ עם הכדור בשליש המגרש הקרוב לשער של כריסטיאן אביאטי. הכדור פשוט לא היה אצלו ברגליים. וכך, שוב הצליחו איטלקים לדחוק את מסי לשוליים. בתשעת המשחקים שלו מול קבוצות איטלקיות מסי הבקיע שלושה שערים – כולם בפנדלים. שערי שדה – אפס.
עומס במרכז
החלק המסוכן ביותר של ברצלונה הוא המרכז. כן, דני אלבס וג'ורדי אלבה הם מגינים התקפיים מצוינים, אבל האיום האמיתי מגיע מהאמצע ולכן צריך ליצור שם עומס. סטפן אל־שראווי ובעיקר קווין־פרינס בואטנג ירדו לעזור למרכז, לא לאגפים, ושני המגינים שיחקו רחוק מקו החוץ וקרוב לבלמים. הכל כדי להעמיס את המרכז במספר שחקנים שיספיק לסגירת אותן זוויות מסירה וליצירת המעטפת סביב מסי. אם בברצלונה רוצים לתקוף מהצדדים, בהצלחה. הם הרי לא יבואו, זה לא האוטומט שלהם. וכך היה.
למרות שמילאן איפשרה חופש פעולה יחסי באגפים, 69 אחוז מההתקפות של בארסה באו מהאמצע. לפעמים, הדרך היחידה להתחמק מעומס על הכביש היא לרדת לשוליים, אבל ברצלונה שמרה על החוק, על המסגרת הקבועה שלה.
וזו אולי התלונה העיקרית נגד ברצלונה. ברור שקשה לבוא בטענות לאחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה, כזו שהפסידה רק בארבעה משחקים מתוך 41 העונה, אבל לבארסה אין תוכנית ב' למקרים שבהם שיטת המשחק הברורה שלה לא עובדת. וקבוצות רציניות, שמתכוננות כראוי בליגת האלופות, לומדות לאט לאט לנטרל את השיטה.
בליגה הספרדית ברצלונה לא נתקלת בקבוצות שמוכנות כל כך טוב ברמה הטקטית, אבל בליגת האלופות, מול קבוצות עם שחקנים מספיק חזקים ומתואמים, היא מתקשה.
מחר מחכה לברצלונה עוד מפגש נוקאאוט, מול ריאל מדריד בחצי גמר הגביע הספרדי, ויהיה מעניין לראות האם הבלאנקוס ינסו לעשות דברים דומים לאלה שעשתה מילאן. מאמן ריאל ז'וזה מוריניו כבר הראה בעבר, אולי יותר מכל אחד אחר, שהוא יודע לרכז את המאמצים הטקטיים דווקא בהגנה שלו. מי כמוהו יודע שלפעמים כדאי להרוג את המשחק, להיצמד לחבלים, רק כדי להיות זה שנותן את הנוקאאוט.
השיקול של פרגוסון - חשיבות שערי החוץ
למשחק שמינית גמר ליגת האלופות מול ריאל מדריד בברנבאו, עלה מנג'ר מנצ'סטר יונייטד אלכס פרגוסון בהרכב התקפי. כשהסקוטי נשאל על בחירת ה־11 שלו, הוא הסביר שהיו לו שני קווים מנחים.
העיקרון הראשון הוא האמונה שוויין רוני ודני וולבק הם השחקנים המתאימים ביותר לעצור את שחקני הקו של ריאל מדריד. ההסבר השני נגע בצורך, כך פרגוסון הגדיר זאת, להשיג שער חוץ.
אין צורך להסביר על החשיבות העצומה של שערי חוץ במפגשים מהסוג הזה, כולם מכירים אותה. אבל השאלות האמיתיות הן עד כמה באמת הם משנים את המפגשים, ואיך הם משפרים את סיכויי הקבוצה שמשיגה אותם להמשיך לשלב הבא?
דייויד טיילור, חוקר בריטי לענייני ספורט, החליט לבדוק את הנושא. טיילור התעמק במאות משחקים בליגת האלופות, הליגה האירופית ומשחקי המוקדמות של המפעלים האלה, וחישב את אחוזי ההצלחה של הקבוצות בשלושה מקרים שונים: כששתי הקבוצות שוות פחות או יותר ברמתן, כשקבוצת הבית פייבוריטית וכשקבוצת החוץ פייבוריטית (הפרמטר הזה נקבע על פי יחסי ההימורים).
והרי התוצאות. בכל המקרים, ניצחון ללא ספיגת שער של הקבוצה הביתית מעלה את הסיכוי שלה להמשיך הלאה בכעשרה אחוזים יותר מאשר לאחר ניצחון הכולל שער חובה. למשל, במקרה הקלאסי שבו שתי הקבוצות שוות ברמתן, הקבוצה שניצחה 0:1 בבית המשיכה הלאה ב־65 אחוז מהמפגשים, לעומת 54 אחוז אחרי ניצחון 1:2 ו־49 אחוז בעקבות 2:3.
לתגובות והצעות: ori-c@yedioth.co.il
למעקב בטוויטר: @CoopSport
לפנייה לכתב/ת 
