למה זוגיות טובה היא מצרך נדיר בימינו?

בתוך תוכנו, רובנו אם לא כולנו, כמהים לאהבה, לזוגיות, לקשר אוהב, חם ומעצים, לתחושת שייכות, למישהו או מישהי שנרגיש איתה הכי אנחנו. גם בתרבות שלנו בארץ, זוגיות נחשבת לערך עליון וחשוב. אך אם התמונה כל כך ורודה וחיובית, מדוע הזוגיות הטובה הזו שכל כך מחכים לה הפכה ל"שמורת טבע" נדירה שרק מיעוט זוכה לה באמת? מדוע כל כך הרבה נשים וגברים מתקשים למצוא זוגיות שכזו, ומהן הסיבות שבגללן אהבה אמיתית היא משימה כל כך מורכבת?

עוד בנושא:

מציאת זוגיות טובה ושימורה - זה בידינו

זוגיות טובה - הדברים הקטנים שעושים את השינוי

חתן יקר, קבל כמה עצות לזוגיות טובה

אחת הסיבות המרכזיות נעוצה בעובדה שאנו חיים כיום בתקופה בה האינדיבידואליות נמצאת בשיאה, ורק מתעצמת יותר ויותר. בשלבים מסוימים של ההתפתחות היכולת הזו למוּבחנות, לחיפוש העצמי, לעיצוב הייחודיות והאותנטיות שלי, לעמידה על הרצונות שלי, הגבולות שלי וכו' - הם משמעותיים וחשובים לעין ערוך. אך כמו כל דבר טוב, יותר מדי ממנו הופך לבעיה.

לכן הקיצוניות של האינדיבידואליות שלנו עלולה להוביל לבדידות, לאיים בודדים שאינם מתחברים זה עם זה, לחוסר רצון להתפשר על הרצונות שלי, רצון לעשות בדיוק את מה שבא לי, איך, מתי וכמה שבא לי, בחופש מוחלט מבלי להתחשב באחר ולחשוב על טובתו.

ההרגל והחופש של ה"זאב הבודד" או "הזאבה הבודדה" להיות לבד, לעיתים גוברים על הרצון לזוגיות, כיוון שהוויתור על החופש נחווה כקשה וכואב מדי עבורם.

בנוסף, ניתן להבחין בהכללה בין זוגיות בקרב צעירים לזו שבקרב נשים וגברים מבוגרים יותר. כמובן שאלו הן הכללות, שמטבען לא מכילות את מגוון המצבים הקיימים, אך הן נחוצות כדי לזהות מגמות.

בקרב הצעירים שחווים את העולם בעיניים חדשות יש תחושה שהכל פתוח, אשליה שהזוגיות תמלא אחר כל המשאלות שלי, תפתור את הבעיות שלי ותעשה אותי מאושר. הצעירים אם כן, תולים תקוות רבות וגדולות בקשר ומצפים מבן או בת הזוג שיספקו לנו את כל אלו.

מסטוצים וקשרים לא מחייבים למציאת זוגיות

בתקופה של היום ובתרבות החילונית במיוחד, זמן הנישואין והקמת משפחה הולך ומתאחר. אם בעבר רוב הזוגות התחתנו בשנות ה-20 המוקדמות והמיעוט התחתן בסוף שנות ה-20 לחייו, הרי שהיום המצב שונה וחלק נכבד מהזוגות מתחתנים בגילאי 30+, לאחר שטיילו, למדו, מצאו עבודה, "הסתדרו בחיים" והדבר היחיד שנותר מבחינתם פתוח הוא העניין הזוגי.

דבר זה מותיר לא מעט רווקים ורווקות בני 30+ שמתחילים להתעורר לרצון האמיתי לזוגיות משמעותית בחיים. חלקם לאחר מסכת ארוכה של הרפתקאות מיניות וקשרים קצרים ולא רציניים, מצב הגורר אחריו פער גדול בין הרצון שלהם בזוגיות אמיתית לבין חוסר הניסיון שלהם בתחום, כי עד כה העדיפו להשקיע ממרצם ומזמנם בהתקדמות האישית שלהם ובקריירה, ולא בחרו לפנות את עצמם למציאת זוגיות של ממש.

בעצם, בחירה זו היא בחירה שלא להתמודד עם הפחדים, השדים והאמונות הפנימיות שהודחקו בעבר או שלא עובדו והובנו כראוי עד לכדי יכולת להיות חופשיים מהשפעתם. בחורים ובחורות אלו מתעוררים לאחר תקופה של יובש עם תחושה שזה בוער להם ויש צורך להתמודד עם מה שצריך על מנת לגרום לזה לקרות.

ככל שמתבגרים, קיים החשש לאיבוד תקווה, ועלולה להתפתח ציניות גדולה לגבי האפשרות של אהבה אמיתית, המלווה בתחושה של תסכול, ייאוש ומרמור.

המכשולים הפנימיים, הביקורתיות העצמית, הפחדים והספקות מצטברים להם יחדיו, ומהווים מחסום רציני לאפשרות של קירבה ואהבה ממקום של עוצמה, אמון וביטחון בחיים. ישנם גרושים וגרושות ורווקים ורווקות בגילאים מבוגרים יותר שהיו רוצים קשר אמיתי שמבוסס על ידידות עמוקה, אמון ותמיכה - ערכים גבוהים יותר מאלו שאנו מחפשים בצעירותנו, אך מתוך ניסיון חייהם הם לא מאמינים כבר שזה אפשרי עבורם, ומתפשרים על סוגים שונים של קשרים מענגים שמפיגים את הבדידות ומסבים הנאות רגעיות, אך שאינם מספקים לאורך זמן.

צעירים רבים בטוחים שהקשר יפתור להם את מרבית הבעיות ואינם מגיעים אליו ממקום של בשלות והבנת האחר(צילום: shutterstock)

שלושה סוגים לאהבה

יש להבחין בין שלושה סוגים של אהבות: אהבה מענגת, אהבה מועילה ואהבה נאותה. הראשונה היא אהבה שמענגת בזמן הווה, מלאת תשוקה, רומנטיקה, התרגשות ותחושת התעלות. אולם בסיום ההתענגות היא פגה ואינה מתפתחת לאהבה מתמשכת. היא יכולה להמשיך לתשוקה לעוד או לחילופין לסלידה ותיעוב.

השניה היא אהבה מועילה - אהבה זו נותנת לנו ביטחון, נותנת לנו בסיס יציב לחיים, תחושת שייכות וערך, מסגרת להקמת משפחה וכו'. יתכן קשר שבנוי על אהבה מועילה בו מוסכם מראש בין שני הצדדים על אינטרס משותף. הבעייתיות עם אהבה מועילה מתחילה כשאהבה זו אינה נשענת על דברים נוספים, בשעה שהאינטרס המשותף המוסכם כבר אינו חזק דיו עבור שני הצדדים, וצד אחד מחליט לפרוש מההסכם או לא לכבד את "סעיפי היחס המכבד לאחר".

האהבה הנאותה היא אהבה שמגיעה ממקום גבוה יותר, אהבה אמיתית של ידידות עמוקה, חברות, הקשבה, שיתוף ותקשורת פתוחה. באהבה הנאותה לכל אחד יש מרחב אישי תוך נתינת חופש מלא לאחר, המושתת על אמון עמוק. הקשר מבוסס על היכולת לראות את האחר מתוך חמלה, תמיכה ופירגון. באהבה נאותה מתחייבות גמישות, התחשבות ולקיחת אחריות משותפת. או במילים אחרות - שניים שהם אחד, ואחד שהוא שניים.

האהבה הנאותה מבוססת על חברות וכבוד הדדי(צילום: shutetrstock)

שניים שחולקים מרחב משותף אחד ביניהם בו שניהם מרגישים שקט ואכפתיות עמוקה אחד כלפי השני. כשהכאב של האחד הוא הכאב של האחר, והשמחה וההצלחה של האחד היא שמחתו והצלחתו של האחר. ושתמיד המרחב המשותף מעלה את השניים ומזכיר להם את עוצמתם ויכולתם לעשות, לפעול, להתקדם וליצור את רצונותיהם.

האהבה המיוחלת היא אהבה נאותה שמכילה בתוכה את המועיל והמענג, אך מכיוון שהיא מושתתת על ערכים גבוהים אלו של כבוד הדדי וחברות היא רק מתעצמת ואינה נגמרת לעולם. לא בכדי נאמר כי קשר אמיתי שכזה הוא אמנות, שכן הוא דורש מיומנות גבוהה של הכלת האחר וכיבודו. ראיית האחר בשלמותו על כל גווניו והערכה שלו על כללותו.

אמנות זו היא בחירה מודעת ובוגרת להתעלות מעבר לביקורתיות ולניסיון השליטה והשינוי של האחר, מעבר להתחשבנות והתחרותיות, וקבלת החלטה אמיצה לבנות קשר של אמון הנקי ממניפולציות, קשר שהוא הוגן, אכפתי, בעל תקשורת פתוחה, הקשבה מלאה, התחשבות, גמישות והרבה הרבה קלילות. 

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק  

הכותבת היא מאמנת אישית לזוגיות ויחסים.