זו לא בדיחה: ישיבה של פעם בשנה
המטרה הראשונית הייתה להוציא את הילדים החרדים משיטוט ברחובות, אך עד מהרה זה הפך לאימפריה. מיזם "ישיבת מרדכי הצדיק" פועל רק בפורים, אינו מבדיל בין עדות - ומארגניו מבטיחים להגיע השנה ל-60 אלף "אברכים קטנים"
<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו >>
אתם חייבים להיכנס לעמוד פורים המיוחד שלנו, וגם:
מסדר זיהוי: חפש את הח"כ חשיפה: מתמודד חדש על משרת הרב הראשישנים מאוחר יותר, במדינת ישראל, מחליטה קבוצה לא גדולה של פעילים להקים ישיבה ליום אחד על שמה של אותה ישיבה מיתולוגית, העונה לשם "ישיבת מרדכי הצדיק". הרעיון המקורי החל בכלל בעיר גייטסהד שבאנגליה, אלא ששם הוא לא צלח.
אבל בארץ זה הפך לאימפריה. "בתחילה הוקמה מסגרת בשם 'אבות ובנים", מספרת ציפורה ברטמן, מפעילות הארגון. "במסגרת זו לומדים אב ובנו מידי שבת בחברותא במשך שעה, כשבסופה זוכה הבן בפרסים ובמיני מתיקה. מאוחר יותר, על הפלטפורמה הזו, החלטנו להקים את 'ישיבת מרדכי הצדיק' לפורים, שבמסגרתה לומדים הורים וילדיהם שעה אחת בעצם יום הפורים, העמוס חגיגות ואירועים".
מגיעים מכל המגזרים
ברטמן מספרת שבתחילה הרעיון התקבל בזלזול, "שלא לומר בגיחוך". מי יבוא ללמוד בפורים? מי יוותר על הקרנבל הססגוני ששולט ברחובות החרדיים והדתיים? אלא שכבר בשנה הראשונה הופיעו לתדהמת הכל 400 ילדים בבתי הכנסת. בשנה השנייה קפץ מספרם באלפי אחוזים, וכ-14 אלף ילדים השתתפו במיזם.
בשנה השלישית הציבו המארגנים רף גבוה של 22 אלף ילדים, כאות הזדהות עם המספר המקורי של ישיבת מרדכי הצדיק בשושן. את המספר הזה הם חצו בקלות. השנה מבטיחים היוזמים להגיע לכמות של 60 אלף ילדים.
מאילו מגזרים מגיעים הילדים?
"ישיבת מרדכי הצדיק היא א-פוליטית, ולא משתייכת למגזר מסוים. לומדים אצלנו ילדים מכל העדות: ספרדים, אשכנזים, חסידים, 'אהרלעך' ממאה שערים, מסורתיים, חרדים יותר ופחות, ויש גם סניפים גדולים בריכוזים הדתיים-לאומיים כמו בית אל ועוד.
"מה שמניע את הילדים, הוא הפרס הגדול שאנחנו מציעים. כל שנה אנו בוחרים מתנה מקורית - אם זה תיק ג'יימס בונד מותאם לילדים או ארנק יוקרתי".
להוציא את הילדים מהרחובות
הקמת ישיבת הילדים דווקא בפורים משרתת, לדברי המארגנים, גם צורך חברתי גדול מאוד: "במקום שהילדים יסתובבו ברחובות משועממים, וישתוללו עם אמצעי חבלה כמו קפצונים, דינמיט ושאר מרעין בישין - הם מתיישבים באווירה רגועה עם אביהם, ולומדים משהו על מהותו של היום".
לדברי המארגנים, המיזם חולל מהפך עצום בכל תפיסת הפורים אצל הילדים ברחוב הדתי. פתאום הילדים מבינים על מה היה הנס, ומהי מהותו הרוחנית של היום". אבל לא רק העניין הרוחני משחק פה תפקיד. ברטמן מציינת כי מבחינתה, גם אם האב ובנו "ישחקו שחמט ביחד בשעה הזו", היא תהיה מרוצה. "חשוב לנו הקשר מיוחד של האב והבן ביום החגיגי הזה. יש ביום הזה הרבה אנרגיות של שמחה, האטמוספרה שונה, ופרק הזמן הזה נותן לילדים זמן איכות ותחושה חגיגית".
התגובות בקרב ההורים נלהבות מאוד. ברטמן טוענת כי לא היה אב שהגיע שנה אחת, ולא בחר לחזור על כך בשנה שלאחריה. והילדים עצמם? הצלחתה של הישיבה החד-יומית הזו יצרה "עובדה חברתית" בריכוזים החרדיים שלפיה אין ילד שלא הולך לישיבה.
עלויות המיזם הן כמעט בלתי נתפסות, מוסיפה ברטמן. הארגון, הפרסום, והמתנות לעשרות-אלפי הילדים מגיעים למספרים עצומים, אך מן העבר השני יש גם מי שתורם. לטענתה, בחור מישיבת "מיר" הליטאית שהבטיח תרומה להצלחתם של שניים מחבריו – בני 35 שלא זכו להינשא (רווקות מופלגת בקרב בחורי ישיבה), התקשר לספר כי אחד מן החברים התחתן, והשני התארס לפני שבועות ספורים. "אנחנו מאמינים שזכות התרומה ללימוד של תינוקות של בית רבן ביום הפורים, עשויה לחולל נפלאות", היא אומרת.
לפנייה לכתב/ת 
