לספורטאים שרוצים מקצוע ביד. לימודי פיזיותרפיה

אחד המקצועות הפרה-רפואיים שזוכה לעדנה בשנים האחרונות הם לימודי הפיזיותרפיה. מדובר בתכנית לימודים לתואר ראשון בפיזיותרפיה (B.P.T) שנחשב לאחד ממסלולי הלימוד המבוקשים במיוחד לאור הביקוש ההולך וגובר לאנשי מקצוע מהתחום בבתי החולים ובסקטור הפרטי לטיפול בפגיעות גופניות שונות, פציעות ספורט ועוד.

כתבות נוספות בערוץ הלימודים של ynet:

• הטובות להנדסה: שליש מהסטודנטים בענף - נשים
• משבר בלימודי משפטים בארה"ב. ישפיע עלינו?
• הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
  

הסיבה המרכזית נעוצה בין היתר בגידול בתוחלת החיים, העלייה במודעות לאורך חיים פעיל ובריא ובכלל בעובדה שעם תום הלימודים בוגרים לתואר ראשון בפיזיותרפיה משתלבים די בקלות בשוק העבודה. יש להם מקצוע "ביד" וכאמור הביקוש לפיזיותרפיסטיים מוסמכים עולה בשנים האחרונות.

בדומה למקצועות פרה-רפואיים אחרים לרבות הפרעות תקשורת וריפוי בעיסוק, גם לימודי הפיזיותרפייה נמשכים ארבע שנים וכוללים שלוש שנים של לימודים עיוניים. בשנה הרביעית נדרשים הסטודנטים לעבור התמחות קלינית. מאחר שמדובר בתחום לימודים שקשור לאנטומיה ובעיות גופניות שונות, מרבית מהסטודנטים מגיעים אל התחום מרקע ספורטיבי.

ספורטאים לשעבר

"הלכתי ללמוד פיזיותרפיה כי אני ספורטאית לשעבר", מסבירה יוליה תומרקין, סטודנטית שנה ב' לפיזיותרפיה באוניברסיטת תל-אביב. "יש הרבה סטודנטים שלומדים איתי שהם מדריכי פליאטיס, מדריכי חדר כושר וסתם כאלה שמכורים לספורט. האמת שאין רקע הכרחי וגם אם בהתחלה יש כאלה שקל להם עם האנטומיה, אחרי שנה א' זה עובר".

מקצוע של אנשים(צילום: סי די בנק)

לשאלת ynet האם היא מרגישה הבדל בינה לבין סטודנטים שלומדים מקצועות פחות "פרקטיים" משיבה יוליה כי "בטח שמרגישים. אני שומעת מסטודנטים שלומדים במדעי הרוח או כמעט כל מקצוע אחר שלא יודעים מה יהיה איתם אחרי התואר. גם סטודנטים למשפטים לא בטוח שימצאו עבודה. לפיזיותרפיסטים יש היום הרבה עבודה ויש היום מחסור עצום באנשי מקצוע בבתי חולים, במרפאות, באיגודי ספורט ועוד. זה פותח לך את כל הדלתות".

כיום התוכנית ללימודי תואר ראשון בפיזיותרפיה מתקיימת בחמישה מוסדות אקדמיים ברחבי הארץ לרבות אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת אריאל ומכללת צפת. על פי נתוני המל"ג, בשנת הלימודים תש"ע סיימו 78 בוגרים באוניברסיטת תל-אביב את לימודי הפיזיותרפיה לתואר ראשון, 52 באוניברסיטת חיפה, ו-35 באוניברסיטת בן-גוריון. בשנת הלימודים תשע"א המספרים די דומים, כשבאוניברסיטת תל-אביב וחיפה נרשמה ירידה קלה עם 69 ו-46 בוגרים לתואר ראשון (בהתאמה) ובאוניברסיטת בן-גוריון נרשמה עלייה קלה עם 42 בוגרים.

"אחד הדברים הייחודיים בתכנית שלנו הוא שהסטודנטים יוצאים עם תואר ועם מקצוע ביד", מוסיף אלישע ורד, ראש החוג ללימודי פיזיותרפיה באוניברסיטת בן-גוריון. "בהשוואה לתואר ראשון בהוראה, אתה לא ממש מורה אחרי ה-BA, משום שאתה מחוייב בלימודי הוראה ואז אתה מורשה במשרד החינוך ללמד. אותו דבר במשפטים ועריכת דין וכלכלה לכלכלנים.

"מה שמאפיין את הסטודנטים שבאים אלינו ללמוד הוא אנשים שנתקלו במקצוע במסגרת זו או אחרת. אנשים שבמסגרת צבאית נפגעו ועברו טיפולים; כלומר הייתה חשיפה מוקדמת למקצוע. אוכלוסיה נוספת אלה אנשים שעברו קורסים טיפוליים שונים במסגרת הידרו-תרפייה, שיאצו ורוצים להרחיב את הידע ורוצים גם לתת לגיטימציה אקדמית ומוסדית. המקצוע מאוד רחב, ואדם שהולך לפיזיותרפיה לא יודע לאן הוא הולך".

"הלימודים כוללים מדעי יסוד לרבות לימודי רקמה בגוף האדם, אנטומיה ופיזיולוגיה ואיך מתפקדות מערכות, איך מתפקדת מערכת לב-ריאות, המערכת של הדם ועוד. בנוסף לומדים מדעי הרפואה, כירורגיה, נוירולוגיה ובמקביל למקצועות האלה הם לומדים פיזיותרפיה בתחומים השונים כמו פיזיולוגיה של מאמץ ואורתופדיה. כמו כן הלימודים כוללים התנסויות אקדמיות שבהם הסטודנטים משובצים במחלקות שונות, כמו מכונים של התפתחות הילד, או קופות חולים, ושם עושים את הסטאז'. הם מקבלים חניכה ומיישמים את מה שלמדו במסגרת בית הספר".

בשעה טובה: חוג שישי לפיזיותרפיה

לאור הביקוש הרב אישרה לאחרונה המועצה להשכלה גבוהה את פתיחת החוג השישי לפיזיותרפיה בארץ. התכנית תחל בשנת הלימודים הבאה במסגרת הפקולטה למקצועות הבריאות בקריה האקדמית אונו. ההכשרה שיקבלו התלמידים בתכנית תכלול היכרות רחבה עם מקצועות בריאות נוספים כמו הפרעות בתקשורת וריפוי בעיסוק, ויושם דגש על שיפור היכולת לעבודה בצוות רב-מקצועי.

דיקן הפקולטה, פרופ' שלמה נוי, מנהל בית החולים השיקומי וסמנכ"ל למחקר ופיתוח במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל-השומר מסביר כי"הביקוש ההולך וגדל למקצועות הבריאות ולמקצועות הטיפוליים בפרט, מחייב השקעה בהכשרת אנשי מקצוע מצוינים, שיכולים להוביל בשדה הקליני ולהצטיין במחקר".

כנהוג בתכניות במוסדות אקדמיים אחרים, הסטודנטים בתכנית יעברו התנסות מעשית ייחודית במעבדות תל השומר ויחשפו לתכני הלימוד של כלל החוגים הנלמדים בפקולטה למקצועות הבריאות. משך התכנית יהיה ארבע שנים, ושנת הלימודים האחרונה תוקדש לקורסים ייחודים במינהל שירותי פיזיותרפיה ולהכשרה מקיפה בתחום של תכנון וביצוע מחקר קליני.

בשנת 2010 פרסמו ד"ר תמר יעקב וד"ר ניצה דוידוביץ' מאוניברסיטאת אריאל מחקר אודות השתלבותם בעבודה של בוגרי התכנית לפיזיותרפיה ושביעות רצונם מהמקצוע אותו הם למדו. מתוך 105 משתתפים, 97.2% העידו שהם עוסקים במקצוע הפיזיותרפיה ו-83% טענו כי הם שבעי רצון במידה רבה ובמידה רבה מאוד מעיסוקם.

"אנשים חושבים שהמקצוע סזיפי"

"אנשים שלא מכירים את המקצוע חושבים שהוא סזיפי", אומרת יוליה. "אבל אנחנו נוגעים קצת בכל כך הרבה תחומים במהלך הלימודים, בין אם זה עבודה עם זקנים, ילדים, אנשים עם פציעות ספורט, בעיות נוירולוגיות ועוד. ברגע שאתה יוצא ואתה מתחיל לעבוד אתה יכול תמיד לעבור למחלקה אחרת, למקום אחר למרות שרוב העבודה שלנו מתחלקת בין פציעות ספורט לילדים".

נשמע שהחיים קלים.

"חשוב לציין שהלימודים מאוד קשים, וכשבחרתי ללמוד את זה חשבתי שזה יהיה הרבה יותר פשוט ומסתבר שזה לא. זה תואר קשה ונורא עמוס, צריך הרבה השקעה בשביל להצליח. צריך גם להיות טיפוס של אנשים; אתה עובד עם אנשים וזאת לא תמיד עבודה נעימה, במיוחד כשמדובר על אנשים עם פציעות נוירולוגיות.

"באוניברסיטת תל-אביב לא עושים ראיונות קבלה וחבל. בבאר-שבע (אוניברסיטת בן-גוריון-א"ב) עושים ראיון בשביל לראות אם אתה באמת בנוי לכך. אני מאוד ממליצה לאנשים ללמוד את התחום אבל צריך להיות מוכנים לזה".

"הייתי ממליץ רק למי שיש גישה לאנשים לבוא וללמוד את המקצוע", מסכם אלישע ורד מאוניברסיטת בן-גוריון. "כי אתה צריך להיות אמפתי ואומרים שיש אנשים שנולדים עם תכונה של מטפלים. אני לא יודע כמה אמת יש בזה, אבל אני רואה את זה אצל חלק מהסטודנטים שיש אצלם גישה. זה בכל תחום טיפולי. בשביל להיות איש מקצוע טוב אתה צריך להכיר את המגבלות שלך ושל המקצוע שלך. אנשים שבטוחים שמבחינתם אין גבול עלולם להיות מסוכנים, על אחת כמה וכמה במקצוע שהוא טיפולי".