מיכאל אלוני: "חבל שמגינים על טוהר הגזע בארץ"
רובכם מכירים את מיכאל אלוני כמנחה הסימפטי של "The Voice", אך בקולנוע הוא מאתגר עצמו עם תפקידים קיצוניים - כמו בסרט "עלטה", כהומו שמנהל רומן עם פלסטיני כנגד כל הסיכויים. "דת, מין וגזע לא צריכים להיות בעיה ביחסים", הוא אומר בראיון. ואיך מנשקים גבר? "צריך להאמין שמי שמולך הוא אהבת חייך"
פעמיים בשבוע, שיא הפריים טיים, מיכאל אלוני עולה על חליפה מחויטת ומנחה את "The Voice", לצד נבחרת המנטורים שכוללת את אביב גפן, יובל בנאי ושלומי ברכה, שלומי שבת ושרית חדד. בעיצומו של שלב רבע הגמר של העונה השנייה, יוצא השבוע להקרנות מסחריות הסרט "עלטה" בכיכובו, בתפקיד הראשי והמורכב - רחוק שנות אור מדימוי הצמר גפן המתוק והחייכני, אותו הוא מציג בתוכנית המיועדת לכל המשפחה.
בסרט שביים מיכאל מאיר, אלוני מגלם את רועי שפר, עורך דין הומוסקסואל, שמתאהב בנימר (ניקולס יעקוב), סטודנט לפסיכולוגיה מרמאללה שחושף את נטיותיו רק בחסות החשכה התל אביבית, ומפתח איתו למרות כל הקשיים קשר רומנטי. כדי להגיע ל"עיר החטאים", נימר נאלץ לחצות את גדר ההפרדה, אולם הוא מגלה כי המכשול העיקרי הוא הקושי של הסביבה - משני צדי המתרס - לקבל את מערכת היחסים הכמעט בלתי אפשרית.
קצת כמו דמותו של נימר ב"עלטה", גם אלוני מוצא את עצמו נע בין לב המיינסטרים הטלוויזיוני, לתפקידים נפיצים בקולנוע, אך הוא אינו מזהה גדר הפרדה ביניהם. ובכל מקרה יודע מאיפה הוא בא. "הגעתי לתודעה של הרבה צופים בגלל שאני מנחה בתוכנית הנצפית כרגע בטלוויזיה, אבל אני קודם כל שחקן", מבהיר אלוני בראיון ל-ynet לרגל צאת הסרט, "למדתי שם הרבה על אמנות האלתור וההקשבה, אבל זה לגמרי סימביוטי. אני לוקח מהמשחק להנחיה וההיפך".
מי שהכיר אותך רק מצפייה "The Voice" עלול לפספס את הצדדים הקיצוניים שאתה יודע להפגין בקולנוע.
"יש הרבה אנשים שמביאים את האלטר-אגו שלהם בתור מנחה, לי חשוב להיות שם כמה שיותר אני. תמיד יהיו אנשים שיאהבו, ויהיו כאלו שלא יאהבו, ותמיד יבקרו כל תפקיד שאני עושה. אני חי עם ביקורת מעצם העשייה שלי, וממשיך להיות נאמן לאיך שאני רואה את הדברים. מה רוצים שאעשה - שארדה באנשים או שאתנשק עם מתמודדים? אני לא מרגיש שזה נחוץ".
סיפור רומיאו ויוליה - רק בין גברים
על "עלטה" הוא מקבל בינתיים ביקורות חיוביות ביותר. עד כה התקבל הסרט באהדה כשהוקרן בפסטיבלים ברחבי העולם, זכה במקום הראשון בתחילת השנה בפסטיבל הסרטים בחיפה (יחד עם "למלא את החלל"), ונמכר לשידור ברשת HBO הבינלאומית ולמעלה מ-20 מדינות שונות בעולם. השאלה היא דווקא כיצד יקבל הקהל הישראלי את הנושא הטעון, שמשלב גם את שאלת הזהות המינית, וגם את הקונפליקט הישראלי-פלסטיני.
"הסיפור פה הוא לגמרי רומיאו ויוליה מודרני, בכל מובן המילה. גם כי זה סיפור אהבה בין גברים, וגם כי כאן זה כמו משפחת קפולט ומונטגיו, שנמצאים משני צידי הגדר", אומר אלוני, "מדובר במקום בו האהבה מצליחה לגשר על אותם הפערים ולנצח אותם. אני מקווה שחוץ מהקהילה, גם מי שאוהב קולנוע וסיפור טוב יהנה ממנו. מבחינת דמותו של רועי, הוא חי כל חייו תחת החסות וההגנה והמושלמת של החיים הוורודים שלו, עד שמגיע משהו שמערער לו את הקיום. בשם האהבה, הוא יוצא במרד נגד החברה שחי בה, המשפחה שלו, וגורמים כמו השב"כ שמעורבים בסיפור הזה".
אתה מאמין שבארץ הצופים יוכלו באמת לקבל את הסרט כסיפור אהבה ותו לא?
"אני חושב שהנושא יכול להרתיע אנשים מלבוא ולקנות כרטיס לסרט הזה, אבל מי שכן יבוא, ימצא שילוב גם של רומנטיקה, של הומור ומתח, המסופר בסגנון מאד אמריקאי. הבמאי מיכה אמנם נולד בארץ אבל למד וחי כבר שנים בארצות. הוא עשה איתי ועם כל הקאסט עבודת שחקנים מדהימה. לא כל במאי הוא במאי שחקנים, ומיכה הוא אחד כזה. הוא יצר סרט שמאוד מתקשר עם הקהל לא משאיר אותך אדיש למסך. ככה שמי שיחפש סיפור אהבה, ימצא כאן אחד כזה גדול מהחיים, לצד מותחן פוליטי מודרני".
הרפתקאות משחקיות
אלוני בן ה 29, התגלה בסדרת הנוער "השמינייה", ומאז השתתף בסדרות טלוויזיה נוספות כמו "השועלים" ו"דאוס". בקולנוע הוא שיחק בין השאר ב"התגנבות יחידים" של דובר קוסשווילי דמות של מפקד פסיכופט וסדיסט. ב"השוטר" של נדב לפיד הוא גילם דמות שנויה במחלוקת של מנהיג כנופיית שמאל מהפכנית. בקרוב תעלה ב-YES הסדרה "שטיסל", בה הוא מככב לצד איילת זורר ודובל'ה גליקמן, כצעיר חרדי במאה שערים. הוא מתנסה במנעד רחב של תפקידים שונים, המחייבים התמסרות טוטאלית. ב"עלטה" התפקיד דרש גם סצנת סקס עם הפרטנר.
"זה שונה ומוזר. בתור שחקן יש נקודות שזה לא נעים שיש צוות, וזה קשה. אבל ברגע שאתה צריך לשחק אהבה, אתה צריך להאמין שמי שעומד מולך הוא אהבת חייך. אז זה הכי טבעי בעולם שתתנשק איתו, גם אם זו בחורה, או אם זה גבר. זה יכול לקרות גם בהצגות שיש לך אהובה בקאסט, ומאחורי הקלעים אתם לא יכולים לסבול אחד את השנייה, אבל באותו רגע צריך למצוא את הנקודה שאתה אוהב אותה".
חוץ מהגיפופים והנשיקות, איך עברה הסצנה, שכללה גם עירום חלקי?
"סצנת הסקס הגיעה בהשלמות של צילומי הסרט. אני לא חשבתי שהיא הייתה כל כך נחוצה, אבל הוסיפו אותה כדי להבליט את החופש המיני של הגיבורים, לעומת מה שקורה בחוץ. יחד עם זאת, היא נעשתה בטוב טעם לחלוטין, ריקוד של המצלמה, עם הצלליות והקאטים שהבמאי בחר לעשות. זה יוצא עדין ורגיש לעומת סרטים אחרים שראיתי על אהבה גברית. שם אתה יושב מול המסך, וזז בחוסר נוחות כי לראשונה אתה רואה שני גברים יחד. אבל כאן זה לא צורם באופן שסטרייט ירגיש סלידה ממנו".
אלוני חלק ב"עלטה" את קדמת הבמה עם ניקולס יעקוב, ולמרות שמדובר בנון-אקטור חסר ניסין, הכימיה בין השניים סייעה להם לצלוח את הסרט גם בסצינות המביכות. "בכל הסיטואציה הזו, מאד חשוב הפרטנר שאיתך, כי צריך להרגיש בנוח ולא להתרגש", הוא מסביר, "ניקולס שותף נהדר, היתה הבנה והומור משותף. תוך כדי כל הזמן צחקנו על זה".
הפרדת דת, גזע ומין ממערכות היחסים
בסרט, המשפחה הפלסטינית של נימר מנדה אותו ולא מקבלת את נטיותיו, בעוד המשפחה הנאורה לכאורה של רועי מתקשה עם נושא המוצא של בן הזוג. בין שתי החברות השונות, נמצאת כמו מובלעת של שפיות הקהילה הלהטב"ית, שנראה כאילו השלום באמת מתחיל בתוכה ושם אין לדת שום משמעות. אלוני, רווק מבוקש, דווקא מזדהה עם תפיסתה כלפי זוגות מעורבים המוצגת בעלילה.
"אני אשמח אם זה יהיה טרנד גם בקהילה הסטרייטית לצאת עם ערביות", הוא מצהיר בלי חשש. "אני חושב שמגינים פה מאד על 'טוהר הגזע', בצורה שמזכירה ימים חשוכים יותר. כבן אדם אני לא חושב שדת, מין וגזע, צריכים לעמוד כשורש של בעיה במערכת יחסים".
ב"עלטה" תל אביב מוצגת כגן עדן להומואים. אבל גם אם אין פה רדיפה עד מוות של גייז כמו בשטחים, והפתיחות גדולה, יש עדיין "ציד" של מפורסמים ואנשי ציבור שנדרשים לצאת מהארון באופן פומבי. מה היחס שלך כלפי זה?
"יציאה מהארון זה משהו אישי ואינדיווידואלי, בין אם מדובר באיש ציבור או ידוען, מישהו שנמצא בפרונט של עמודי העיתונות או בין אם מישהו פרטי. כל אחד לפי ההקשבה ללב שלו ולתחושה שלו, צריך להרגיש מה נכון לו. לעשות אאוטינג, זה דבר שאנשים צריכים לשקול בכובד ראש, לאור האחריות הגדולה, ומה זה עושה לחיים של אותו אדם. זה גם ככה קשה והלוואי וזה לא היה אישיו בכלל בעולם הזה. לדעתי, אסור לעשות דברים כאלו".
