תוך 4 שנים: הוכפל מס' הילדים שנוטלים ריטלין

בשנת 2007 נטלו רק 3.6% מהילדים בישראל ריטלין. בשנת 2011 כבר הוכפל מספרם - ועמד על 7%. כך עולה ממחקר חדש שערכו מומחי מרכז שניידר לרפואת ילדים ומחוז שרון שומרון של הכללית, אשר סקר כ-121 אלף ילדים ובני נוער בגילאי שש עד 18.

עוד על ריטלין:

מחקר ענק של ה-FDA: ריטלין לא מסוכן לילדים

ריטלין: איך הוא משפיע וכמה הוא עולה?

הריטלין לא עוזר לילד בהפרעת הקשב? יש לזה סיבה

"ישנן סיבות שונות שיכולות להביא להכפלה של נטילת ריטלין בקרב ילדים בשנים האחרונות,

ביניהן הגברת המודעות בקרב הציבור להפרעות קשב וריכוז והיכולת לטפל בהן באופן תרופתי", מסביר פרופ' ג'אבר לוטפי, רופא בכיר במכון לנוירולוגיה במרכז שניידר לרפואת ילדים ומנהל המרכז לבריאות הילד של כללית בטייבה, שעמד בראש המחקר. "המלצת החוקרים היא לפעול להגברת המודעות בקרב הרופאים לנהוג בשיקול דעת לפני מתן התרופה, כאשר המגמה הנראית מתאימה היא הפחתת מתן תרופה לאוכלוסיית הנוער היהודית והגברת המתן בקרב אוכלוסיית הנוער הערבית, בהתאם לצרכים".

החומר ממנו מורכב ריטלין הוא מתילפנידייט, חומר מעורר. הוא פועל בדרך לא ברורה על מערכת העצבים באופן פרדוקסלי - במקום לעורר הוא גורם לריכוז וקשב חד יותר אצל הלוקים ב-ADHD. הריטלין נתגלה לפני כ-50 שנה. התרופה שימשה תחילה לטיפול בדיכאון, אך אז התברר כי היא ממתנת תופעות של הפרעות קשב ומגבירה את יכולת הריכוז, ההישגים בלימודים, היכולת לתפקד בבית ואת ההערכה העצמית.

החומר מתילפנידייט משפיע על מערכת העצבים המרכזית. פעולתו דומה לקפאין, אך בעוצמה רבה יותר, שמתקרבת לזו של סמים ממריצים דוגמת אמפטמינים. מחקר שנערך בארצות הברית, שעשה שימוש בהדמיות דיגיטליות של המוח, מצא שריטלין מגביר את רמתו של המעביר העצבי דופמין במוח. החוקרים מעריכים שהריטלין מגביר את שחרור הדופמין ובכך משפר את יכולת הריכוז והמיקוד.

לא כל רופא בישראל מורשה לנפק מירשם לריטלין. התרופה, כמו גם אחיותיה

סטרטרה וקונצרטה, מותרת לניפוק רק על ידי מומחים לפסיכיאטריה או נוירולוגיה ולאחר אבחון הכולל אבחון פסיכולוגי ומבחן TOVA, בו יושב המטופל מול מחשב ועוקב אחר תנועות משעממות של אובייקטים על המסך. המטופל נוטל ריטלין לאחר המטלה ושב לבצע אותה. לאחר אלה על רופא המשפחה או רופא הילדים לשלול הפרעות אחרות המתבטאות כהפרעת קשב וריכוז, כמו הפרעות בבלוטת התריס (היפר או היפותירואיזידם), צליאק, אנמיה, מחסור בויטמינים מסוג B, ליקוי ראיה וליקוי שמיעה. לא ברור עדיין מה טומנים בחובם השינויים האחרונים והאם רופאי המשפחה יאותו לרשום ריטלין לכל מטופל החפץ בתרופה.

יו"ר העמותה להתפתחות הילד ד"ר מיטשל שערץ הגיב על המחקר של ביה"ח שניידר ואמר כי מדובר מתוצאות מאוד מדאיגות: "העלייה בילדים צורכי ריטלין בתקופת זמן כל כך קצרה איננה הגיונית. לא סביר שכל כך הרבה ילדים בישראל זקוקים לטיפול תרופתי, גם אם הם סובלים מהפרעת קשב וריכוז. התחושה שלי היא שהיד קלה על המרשם, ועולה חשד שחלק מהרופאים לא עומדים בלחץ שמפעילים עליהם ההורים והמחנכים למצוא פתרונות קלים. ידוע במחקר העולמי כי הריטלין הפך מזמן לתרופה משפרת ביצועים ולא בהכרח לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. אני חושש שהתופעה הזו חודרת לעולמם של הילדים עם הגיל שהולך ויורד".