"מלכת ורסאי": כסף זה לא הכל, אבל זה המון
"כסף לא עושה אותך מאושר, הוא מאפשר לך להיות אומלל בחלק הטוב של העיר", אומר המיליארדר דיוויד סיגל, שאיבד את כל הונו והפך את הדוקו טראש "מלכת ורסאי" למציאות כואבת. המלצה
באחד הקטעים בסרט הדוקומנטרי "מלכת ורסאי", מספר המיליארדר דיוויד סיגל מדוע החליט לבנות את הבית הגדול ביותר בארצות הברית. התשובה הפשוטה מסכמת את כל מהותו של סיגל: "בגלל שאני יכול".
מה עוד קורה בערוץ הטלוויזיה של ynet:
ג'ון צ'ו: "מתנצל שהכנסתי את MILF ללקסיקון"
קורטני וקים: שלום מיאמי, להתראות תאי מוח
"המדרגות 2": מציאות הוליוודית מותחת
בגלל שהוא יכול סיגל קונה אחוזה בגודל של 30,000 מטר מרובע, בגלל שהוא יכול הוא מתחתן עם ג'קי, שצעירה ממנו בשלושים שנה ומביא איתה שבעה ילדים. בגלל שהוא יכול יש לו בבית יותר מ-20 אנשי צוות שינקו, יבשלו, יטפלו בילדים ויעשו את כל מה שהוא לא רוצה.
בגלל שהוא יכול יש לו מטוסים פרטיים, נהגים וחברים בעלי השפעה עד לדרגים הבכירים ביותר בפוליטיקה האמריקנית. בגלל שהוא יכול יש לו הכל, עד שהוא מאבד את זה. ב-2008 פרץ המשבר הכלכלי, וסיגל, שהונו מושקע בעסק של דירות יוקרה המיועדות למעמד הבינוני, נקלע לקשיים כלכליים גדולים.
- כתבות, ראיונות, ביקורות וגם מבצעים מיוחדים - בעמוד הפייסבוק שלנו
זו נקודה מעניינת. אם עד אותו רגע היה "מלכת ורסאי", שישודר הערב (ה') ב-yes דוקו, טראש על אנשים הזויים בלי אחיזה במציאות, או על קלישאה בלונדינית מנותחת שמתחתנת עם זקן עשיר, ברגע אחד מפריעה המציאות לפנטזיה. כשאין כסף לתחזק עושר, אין ברירה אלא לדאוג לדברים בעצמך.
לנסות ללמד את הילדים שלך מהו מוסר עבודה ולפתח שאיפות. לבשל בכוחות עצמך ארוחת ערב, להאמין בעצמך בלי להצטייד בכרטיס אשראי, ולזכור לסגור את האור שאתה לא נמצא בחדר, כי אבא לא עובד בחברת חשמל. בתי הספר הפרטיים מוחלפים בבתי ספר ציבוריים, מטוסים פרטיים בטיסות רגילות, או במילים אחרות בזמן שחיי קהילה הם המציאות עבור רוב האנשים, בשביל הזוג הזה הם יציאה לחיים, ולא כל כך טובים למעשה.
"מלכת ורסאי", זוכה פרס סאנדנס 2012, הוא סרט על הפגמים בחלום האמריקני. על אומה שעסוקה בלנסות להרוויח במקום לראות מה היא מפסידה. באחד הראיונות סיפרה יוצרת הסרט לורן גרינפילד על אחת מהשיחות שלה עם סיגל. "אני זוכרת שהוא אמר לי שכסף לא עושה אותך מאושר אלא רק מאפשר לך להיות אומלל בחלק יותר טוב של העיר".
למרות ההבנה הזו, סיגל משקיע את זמנו אך ורק בניסיון להחזיר את מה
שאיבד, לא לשקוע בצער או בדיכאון. המהות של סיגל היא בגלל שהוא יכול. וכדי לחזור ליכולת הזו הוא צריך לחיות שוב בפנטזיה. ארמון ורסאי, מגורים למשרתים, כיסא של מלך ועשרות עובדים שמתפקדים כנתינים בכל רגע.
בימים האחרונים פורסם שסיגל הצליח לפתור הבעיות הכלכליות ושהוא חזר להשקיע בבית החדש שלו (השקעה הנאמדת ב-100 מיליון דולר). הבית יהיה מוכן רק בעוד כשלוש שנים אבל האמת שלמגורים בו אין באמת חשיבות. העיקר זו ההכרזה. לחוויה שעבר אין שום חשיבות. כשאתה חי בפנטזיה אין טעם לחשוב על לקחים. אתה פשוט יכול לשלם למישהו שירגיש את ייסורי המצפון, האשמה והשמחה במקומך. זה כיף להיות עשיר.
לפנייה לכתב/ת 
