"נולדתי עם כרטיס לעולם הפשע"
בני גדל עם אב מהמר שסיבך את המשפחה בחובות והפך בעצמו לנער בעייתי ואלים. כשהיה בן 15 הצטרף לפרויקט "גשר אל הנוער", שמסייע לבני נוער שגדלים בתנאי מצוקה וסיכון. היום, עם תואר ראשון במזרחנות ובמדעי המדינה, הוא עובד ומתנדב בעמותה ומעניק לבני נוער את התמיכה שהוענקה לו. הצטרפו גם אתם ליום מעשים טובים, זה עושה טוב
כך יצא שבילדותי עברנו כמה וכמה דירות, עד שהמדינה מצאה לנו דירה "נוחה" בשכונה שלי. העניינים התחילו להתייצב, אבל תמיד היה את אבא שלי, שעם האהבה המיוחדת שלו ל"כלובים" - מועדוני חברים למהמרים כבדים, הצליח להרוס את כל מה שהשגנו.
כדי לכסות את החובות שהצטברו, לקח אבי הלוואות בשוק האפור. כשלא עמד בתשלומים, הגיעו אלינו אנשים שלבשו ג'ינסים וחולצות שחורות צמודות, ענדו שרשרת זהב מבריקה ונעצו סיגריה בפה. במפגשים הראשונים היו רק דיבורים ומבטים מוזרים, אבל הפחד שלי הלך וגבר כשהצעקות והקללות הפכו לדבר שבשגרה. ראיתי איך קורעים לאבא שלי את השרשרת מהצוואר בכוח.
כך זה נמשך שנים. מדי פעם היו ימים שחיינו בלי חשמל, כי לא היה מי שישלם, לפעמים היו מנתקים לנו את המים, אבל זה היה מסתדר מהר בדרך כלל.
בגיל 13 התחלתי את לימודיי בביה"ס עירוני ה'. הייתי תלמיד מופרע ואלים, שהשליט פחד בחצר בית הספר, גנבתי והתחצפתי. הייתה לי "חבורה". "חבורת הדרומים" קראנו לעצמנו, ולמעשה הייתי בדרך להפוך לעבריין קטן. בכיתה ט' ניגש אלי בחור בשם ליאור והציע את עזרתו. "אני נותן שיעורי עזר במתמטיקה, מה דעתך להצטרף"? אחרי שהמורה הכריחה אותי, הצלחתי להחזיק מעמד במשך שני שיעורים בלבד. בסוף השנה של כיתה ט' חולקו התעודות. לא אשכח את עיניה הדומעות של אמי, זאת הייתה הנקודה ששברה אותי. פניתי שוב לליאור שהסכים שאגיע לפרויקט "גשר אל הנוער" לתקופת ניסיון.
גשר מעל ומעבר
פרויקט "גשר אל הנוער" שהקימה חברת HMS הלפרין, העניק לי הרבה בכל התחומים האפשריים. הוא נתן לי כלים ועזרים לחיים, ערכים חינוכיים ותרבותיים, לקח אותי לעולמות אשר לא הכרתי, לתרבויות שלא חשבתי עליהם, לימד אותי לכבד, להעריך, לתת, לחשוב באופן הגיוני ולא להתייאש גם כשקשה. לצד כל זה חונכתי לאהוב את הארץ ולשאוף לשרת את המדינה.
עבורי, הפרויקט היה בית שני. היו ימים שנשארתי עד מאוחר כדי ללמוד, לצפות בהצגות, להשתתף בשיעורי מוזיקה, לצורך הכנה לצבא וכושר קרבי, ואפילו בשביל להאזין לאופרה - מוזיקה שלא חלמתי שאשמע אי פעם.
ב"גשר אל הנוער" דאגו לנו למורים פרטיים שילמדו אותנו ויעזרו לנו בכל התחומים הנלמדים בבית הספר. בהיבט הרווחתי לא נחסך מאיתנו מאומה. והכי חשוב מבחינתי - הפרויקט הרחיק אותנו מהשכונה, מהבית והצרות שבבית.
סיימתי בהצלחה 12 שנות לימוד ובגרות מלאה. לאחר סיום לימודיי התגייסתי לצבא, וביצעתי שירות צבאי מלא כחייל קרבי בגדוד נחשון, בחטיבת כפיר.
כדי להתקבל ללימודי התואר הראשון הלכתי למכינה אקדמית, ועמותת "גשר אל הנוער" הביאה במיוחד בשבילי מורה פרטית שתעזור לי במתמטיקה. היום, גם אחרי שסיימתי את לימודיי במזרחנות ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל, אני יודע שאם אצטרך עזרה, יש לי למי לפנות. אבל עכשיו, כשאני צעיר ועצמאי, הגיע הזמן שאעזור בחזרה.
החלטתי לחזור אל "גשר אל הנוער", הפעם כמי שרוצה לתרום בחזרה, על כל מה שקיבלתי. כיום אני משמש כמנהל התפעול בעמותה, אך משתדל להיות הרבה יותר מזה. אני רוצה לסייע, ממש כמו שסייעו לי, לאותם נערים ונערות שבאים מבתים קשים וחסרי יכולת, אך שיש בהם את התקווה ואת אותו ניצוץ בעיניים, שמאמין כי יש בכוחם לגבור על כל הקשיים והמהמורות ולהצליח. לאותם בני נוער, חבריי לצוות ואני, מעניקים בית חם, חינוך הולם, פעילות תרבותית והנחלה של אהבת הארץ ושל החשיבות לשרת את המדינה בצה"ל.
עמותת "גשר אל הנוער" שהוקמה על ידי HMS הלפרין מהווה מסגרת מסייעת ייחודית, לבני נוער הגדלים בתנאי מצוקה וסיכון בתל אביב, ושואפת לאפשר לנערים ולנערות הזדמנות להגשמה עצמית ולהשתלבות מוצלחת במסגרות החיים השונות. בימים אלה מושקת אגודת הידידים של עמותת "גשר אל הנוער" בניהולה של עו"ד נטלי ויינשטיין. אגודת הידידים מהווה מפתח עיקרי לחיזוק התמיכה הציבורית בעמותה, להצלחה משותפת והרחבת פעילותה הברוכה של עמותה זו, לערים נוספות בארץ.
בואו גם אתם לעשות קצת טוב! אלפי פרויקטים התנדבותיים ממתינים לכם ביום מעשים טובים, 5 במרס 2013.
יש לכם רעיון לפרויקט שיכול לעשות טוב? שלחו לנו וננסה להוציאו לפועל ביום המעשים הטובים.
לפרטים נוספים - "יום מעשים טובים" גם בפייסבוק .
לפנייה לכתב/ת 
