סובל משיתוק מוחין - ועכשיו בסכנת פיטורים

כבר לא כל יכולים? עשרות מעובדי חברת call יכול, המספקת שירותי מוקד במיקור חוץ ונמצאת על סף סגירה, ערכו היום (ד') כנס במשכן בכנסת - בו קראו לחברי כנסת ולראש הממשלה, בנימין נתניהו, להתערב ולמנוע את סגירת החברה.

עוד עד בעלי מוגבלויות ועבודה בערוץ הקריירה :

• אנשים עם מוגבלות מהווים ערך מוסף לעבודה
• כך תסייע המדינה למעסיקים של עובדים מוגבלים
• התמ"ת משיק תוכנית להעסקת בעלי מוגבלויות
  

מנהלי החברה, שכל 200 עובדיה הם בעלי מוגבלויות - ובהם כבדי ראיה, כבדי שמיעה, נכים פיזית, חולים ונכי נפש, טוענים שהחברה הגיעה לקריסה כלכלית. זאת לאחר שמשרד התמ"ת לא העביר ב-5 השנים האחרונות 6 מיליון שקל שלהם זכאית החברה  - מכוח מחויבותה של המדינה לסייע למפעלים המעסיקים בעלי מוגבלויות. זאת בעוד במשרד התמ"ת טוענים כי המשרד תמך בחברה עד היום יותר מכל משרד ממשלתי אחר.

בשיחה עם ynet אומר ד"ר גיל וינש, מנכ"ל החברה, כי משרד התמ"ת, באמצעות המטה לשילוב בעלי מוגבלויות בתעסוקה, מפרש באופן דרקוני את התקנות הקיימות לעניין התאמות נגישות לנכים, ומאשר השתתפות במימון של חלקים קטנים בלבד מסך כל הבקשות להחזרים שהחברה הגישה מדי שנה.

"בהמלצת התמ"ת הגשנו ערעור לבית הדין לעבודה, על החלטת התמ"ת שלא להעביר לנו את הכסף. האבסורד הוא שמאז איש לא מדבר אתנו במשרד, מסביר ד"ר וינש. "בתמ"ת אומרים עכשיו שצריך לשנות את התקנות, אבל איפה הם היו במשך 5 שנים, שבמהלכן קיבלנו הבטחות מהשר ומהמנכ"ל שיפעלו למען שינוי החוק - ואיש לא אמר לנו שקיימת בעיה?".

לדבריו, "כולם מסכימים שאנחנו מייצרים ערך למדינה שמעוניינת בשיקום של נכים, אבל אנחנו ניסגר - ו-200 איש יושלכו לרחוב, כי אף אחד לא יודע לתקן את הבעיה ואת המחדלים של התמ"ת".

עובד בחברת call יכול. לא רוצים לחזור לאבטלה כרונית(צילום: ירון ברנר )

"המקום הזה הוא בית ומשפחה"

"מעבר לעבודה, המקום הזה הוא בית ומשפחה", מספר ל-ynet יוסי צידוביץ (43), הסובל משיתוק מוחין קל ועובד מזה 3 שנים בחברת call יכול. "כאן קיבלתי את היכולת לראות את האדם ולא את המגבלה, והחיים שלי מחולקים לתקופה של לפני העבודה בחברה ולתקופה שאחריה. אני לא רוצה לחשוב על תסריט שבו המקום הזה נסגר - ואני חוזר לתקופה של מובטלות כרונית".

בכנס שנערך היום אמר ח"כ אילן גילאון (מרצ) כי "למדינת ישראל הרבה יותר זול לקנות מקום עבודה מאשר מקום אבטלה. זו זכות ולא חסד לעבוד, אחריות המדינה ולא חמלה. נפעל להעברת התקציבים הממשלתיים המובטחים באופן מיידי, ולהבטחת המשך קיומו של המפעל החשוב הזה".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הוסיפה כי "לא ייתכן שמדינת ישראל מתנערת ממחויבותה לשלב אנשים עם מוגבלויות בתעסוקה. על מדינת ישראל לסייע, לעודד ולברך על מיזמים מסוג זה ולא להכשילם". ואילו ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) הדגיש כי סגירת החברה "תיצור מצב אבסורדי, שבו הממשלה תשקיע יותר כסף כשהאנשים האלה ישבו בבית".

משרד התמ"ת: "תומכים יותר מכולם"

ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה כי "שילוב בעלי מוגבלויות בשוק העבודה הוא אחד הנושאים המרכזיים בסדר העדיפויות של משרד התמ"ת. המשרד פעל ב-3 השנים האחרונות לשילוב כ- 2,000 בעלי מוגבלויות בשוק העבודה. המשרד מנהל שיח רצוף עם חברת כל יכול ומנהלה, אשר נפגש עם שר התמ"ת מספר פעמים, לאחרונה לפני כשבוע ימים.

"בימים האחרונים סוכם עם משרד ראש הממשלה, כי אהוד פראוור, ראש אגף לתכנון מדיניות במשרד, יעמוד בראש צוות שיבחן את הנושא ויגיש תוך זמן קצר המלצות שיאפשרו את ההתאמות הנדרשות בחוק. בנוסף, אישר המשרד העברת סכום נוסף בסך 330 אלף שקל לחברה, הממתינים לאישור ועדת החריגים - בהיעדר תקציב מדינה. בשלב זה, כל הבקשות שהוגשו על ידי החברה, אושרו ושולמו בהתאם.

"יצוין כי עד היום תמך משרד התמ"ת בחברה יותר מכל משרד ממשלתי אחר, תמיכה הנאמדת בסכום של 2.8 מיליון שקל - מתוכם הועברו לחברה כ-2.1 מיליון שקל. היתרה היא השתתפות עצמית המחויבת על פי חוק (כ-600 אלף שקל), והפרשים ממרכז ההשקעות שיועברו בהתאם להעברת דוחות הביצוע של החברה - כמקובל על פי חוק (כ-100 אלף שקל).

"יודגש כי באשר להשתתפות העצמית, אותה מבקשת החברה לשנות בתקנות, מדובר בשינוי תקנות המחייב, על פי חוק, את אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ולא יכול להתבצע בהליך פנימי. הנושא קודם, ויושלם עם כינון הממשלה וחידוש פעילותה של הכנסת. יצוין עוד כי חברת כל יכול הגישה תביעה נגד ההחלטה בדבר הסכומים המגיעים לה בגין ההתאמות שנתנה לעובדיה. במסגרת הטיפול בעתירה, גובשה הצעה לתוספת תקצוב והיא הוגשה לפרקליטות המטפלת בתיק.

"לגבי סוגיית הנגישות לבעלי כסאות גלגלים, סוגיה שאינה מצויה בעתירה אך קיימת על שולחן הדיונים בין המשרד וכל יכול, ניתנה חוות דעת מומחה, המצויה בבחינת משרד המשפטים (נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות) ואנו מחכים להכרעתו בנושא גובה סכום ההתאמה, שיש לשלם בנושא זה".

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה וצרכנות